החייל היורה מנעלין חושף את הכל

סמ"ר במילואים לאונרדו קוראה כבר בדק איך יגיע לבקו"ם ביום שחרורו, הריח את האזרחות ותיכנן את עתידו. עד שפקודה אחת שקיבל, לדבריו, מהמג"ד שלו סא"ל עמרי בורברג, שינתה את חייו לנצח. לקראת פתיחת משפטו עוד יומיים אומר קוראה: "המג"ד צריך לקחת אחריות על מה שנעשה"

היום החליט סמ"ר (במיל') לאונרדו קוראה, או כמו שהוא מוכר יותר לכולנו, החייל שירה בפלסטיני הכפות בנעלין, להיחשף.  

הוא היה כבר לקראת שחרור, הריח כבר את האזרחות הנכספת לאחר שלוש שנות שירות כלוחם שריון, עד הירייה המתועדת הזו. "קיבלתי פקודה לירות, חד-משמעית" טוען קוראה, "ויריתי, עכשיו זה הכל עניין של שניות, קיבלתי את הפקודה לירות, הלכנו הצידה והתכוננו, הוא (המפקד) המתין שאני ארה בו, ופשוט יריתי"

"פקודה בלתי חוקית"

"היום אני יותר מבין את שנעשה, אבל בכל הלך הרוח, ובייחוד שמדובר במג"ד כמו עמרי... אי אפשר לסרב לו, מעולם לא סירבתי לו".

לטענת קוראה אם היו מורים לו לירות לעברו בנשק חי ולהרוג אותו הוא לא היה מסכים, אבל הוא חושב כי על המפקדים להפעיל שיקול דעת יותר נרחב בפקודות שהם מנחיתים. "אתה לא מצפה שכל חייל יתחיל להפעיל שיקול דעת ויתקשר לעו"ד לשאול אותו האם מה שהוא עומד לבצע חוקי או לא חוקי, אלא קודם יבצע".

"רק מחכה שזה ייגמר"

ביום חמישי, יותר משנה לאחר שהזדכה על הציוד בבקו"ם ייפתח בבית הדין הצבאי ביפו משפטו של לאונרדו ושל מפקדו, סא"ל עמרי בורברג. "הוא צריך לקחת אחריות על מה שעשה, הוא נלחם על חפותו סתם" אומר לאונרדו.

"זה סוחב אותי יום יום, בבוקר שאני קם ובלילה שאני הולך לישון" סיפר על תחושותיו הקשות בעקבות האירוע. "השגרה היא לגמרי הפוכה ממה שתכננתי, אני רק מחכה שזה ייגמר כדי להמשיך הלאה".