הטיפול שיצמצם את הסיכון לפוסט-טראומה בצה"ל

מחקר חדש שפורסם היום גילה כי אימון ממוחשב שפותח באוניברסיטת תל אביב עשוי להפחית את הסיכון לפוסט-טראומה בקרב חיילים - והחידוש יוטמע בטירונות של כל חיילי היבשה הקרביים. גם בארה"ב התלהבו מתוצאות המחקר

בקרוב בטירונות הקרבית - אימון קשב ממוחשב ומיוחד שמצמצם את הסיכויים ללקות בפוסט-טראומה: אימון מיוחד שפותח באוניברסיטת תל אביב צמצם פי שלושה את שיעורי הסיכון של חיילים לסבול מתסמונת פוסט-טראומטית בקרב - כך עולה ממחקר חדש, שהוגדר כפורץ דרך. בעקבות המחקר וגם היישום המוצלח של האימון במבצע "צוק איתן", הוחלט בצה"ל להטמיע את האימון בטירונות של כל חיילי היבשה הקרביים.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק 

תוצאות המחקר החדש התפרסמו היום (שלישי) בכתב העת Psychological Medicine: בעקבות הממצאים בוחן בימים אלה גם הצבא האמריקני את יעילות השיטה בקרב חייליו. מהו הפיתוח החדשני? מדובר במטלת מחשב שמציגה לחייל בו-זמנית גירויים ניטרליים ומאיימים – כגון תמונות או מילים – והוא צריך לזהות מטרות שמופיעות על המסך בסמוך לגירויים אלה. האימון נמשך כעשר דקות בלבד, ולדברי החוקרים אם חוזרים עליו ארבע פעמים בחודש ניתן להבחין בהשפעה משמעותית.

האימון הממוחשב נועד לשפר את תפקודה של מערכת הקשב לאיומים פוטנציאליים בסביבת החיילים, ובכך להכין אותם טוב יותר לפעילות מבצעית – וגם למנוע את התפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). מחקר שנעשה בקרב חיילים שהשתתפו במבצע "צוק איתן" מצא כי חיילים שקיבלו את האימון הממוחשב סבלו פי שלוש פחות מהפרעת דחק פוסט טראומטית לעומת קבוצת החיילים שלא קיבלו את האימון.

"הבדל משמעותי, בשורה של ממש"

את המחקר שהביא להטמעת המערכת ערכה קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' יאיר בר-חיים וד"ר אילן ולד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם קצין הרפואה הראשי ומחלקת בריאות הנפש בצה"ל ומקביליהם בצבא ארצות הברית. המחקר התחיל כבר ב-2012, וגם במהלך מבצע "צוק איתן" לפני שנתיים נבדק האם חיילים שהשתתפו באימון לקו פחות בפוסט-טראומה.

"בקבוצת הביקורת, כלומר בקרב החיילים שלא קיבלו את האימון הממוחשב, 7.8% מהחיילים אובחנו עם פוסט טראומה", סיפר פרופ' בר-חיים. "בקבוצת האימון הממוחשב, רק 2.6% מהחיילים פיתחו את התסמונת. זה הבדל משמעותי. פירושו של דבר שאם חייל מתאמן בתוכנת המחשב שלנו, הסיכון שלו לפתח פוסט טראומה נמוך פי שלושה".

כיצד התחיל המחקר? "ב-2008 עקבנו אחרי קבוצות גדולות של חי"רניקים, משלב הטירונות ותוך כדי השירות המבצעי", סיפר פרופ' בר-חיים. "גילינו שאותם חיילים שנמנעו מלהפנות קשב לאיומים פוטנציאליים נמצאו בסיכון גבוה יותר לפיתוח תסמונת דחק פוסט טראומטית לאחר מכן". המומחה הסביר כי מערכת ניטור האיומים פעילה כל הזמן אצל כל אדם: למשל, מי שהולך ברחוב מפנה חלק מהקשב למכוניות מהירות או פרצופים מאיימים.

"ברמה הפרקטית, חייל קרבי אמור להיות קשוב יותר לאיומים בסביבתו מאשר אדם שהולך סתם ברחוב", הדגיש. "ברמה הפסיכולוגית, חייל שנמנע מעיבוד נכון ומספק של איומי הסביבה במהלך פעילות מבצעית, נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח סימפטומים פוסט טראומטיים בהמשך. אחת הבעיות הגדולות של הסובלים מתסמונת דחק פוסט טראומטית היא חוסר היכולת לעבד את האירוע הטראומתי וחווייתו המחודשת של האירוע ללא שליטה. התוצאה היא פלאשבקים, עוררות יתר וניסיון להימנע מכל דבר שעלול להזכיר או לעורר את החוויה הטראומטית. חלק מהקושי קשור לכך שהאירוע הטראומטי לא עובד כראוי בזמן אמת".

לאור הממצאים החיוביים, צה"ל החליט לאחרונה להטמיע את האימון הממוחשב של פרופ' בר-חיים וצוותו באימון המתקדם של כל החיילים הקרביים בחילות היבשה. בימים אלה החוקרים עובדים יחד עם מז"י, קצין רפואה ראשי ורמ"ח ברה"ן בצה"ל להטמעת המערכת. בנוסף צבא ארה"ב שמימן את המחקר בוחן בימים אלה את יעילותה של המערכת גם בקרב חייליו. "זה די נדיר שמחקר קוגניטיבי-התנהגותי הופך להתערבות מניעתית יעילה, ועוד יותר נדיר שהתערבות יעילה מוטמעת באופן רחב ומהיר כל כך", סיכם פרופ' בר-חיים. "הגברת החוסן המנטלי של החייל, והפחתת הסיכון שלו לפתח פוסט טראומה לאחר מכן, היא בשורה של ממש, ומעמידה את צה"ל בחזית הרפואה המניעתית בתחום בריאות הנפש בעולם".