פרויקט מיוחד: האם העורף מוכן לעוד מתקפת טילים?

יותר משבועיים חלפו מפרוץ מלחמת לבנון השנייה ועד שהממשלה ערכה דיון מסודר בשאלת העורף. כעת, עשור אחרי, נראה כי הלקחים אולי הופקו אך המסקנות לא יושמו בפועל: גם היום, לכל אדם רביעי בישראל אין פתרון מוגן. כתבנו בדק מה השתנה אם בכלל וגם חזר אל האנשים שבעל כורחם הפכו לסמל

רגע אחד מול הפסנתר הפך את שאול פלדמן לסמל. סמל של עורף שהפך לשדה קרב, הסמל של עוצמה. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה, כשהמשיך לנגן למרות שביתו נפגע מטיל בזמן מלחמת לבנון השנייה. "זו תגובה של ייאוש, של עצב", הוא מספר. "אני בכלל לא רציתי לשדר שהמנגינה חייבת להימשך, יעני 'העורף חזק'. אבל ככה פירשו את זה". שאול הוא רק דוגמא למצב של העורף אז - והיום. פרויקט מיוחד.

צפו בכתבה הראשונה בסדרה: 34 ימים של טילים: האם ניצחנו?

צפו בכתבה השנייה בסדרה: איך תיראה מלחמת לבנון השלישית?

בדוח מבקר המדינה שנכתב אחרי מלחמת לבנון השנייה נכתב בין היתר כי "מוכנות הרשויות המקומיות לעתות חירום הייתה ירודה, וברשויות רבות לא הוכנו תכניות חירום כנדרש". מערך התמיכה בעורף התבסס בעיקר על חוזקן של הרשויות המקומיות. 470 רקטות שנורו במהלך המלחמה לאזור צפת לא התקשו לפורר את העיר החלשה ממילא.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

במהלך המלחמה התחזקה המגמה להוציא תושבים להתרעננות, לפנות אוכלוסייה. אבל בצפת הרוב עשו זאת בעצמם - מתוך 30 אלף תושבים רק 7,000 נותרו בעיר בשבוע האחרון של המלחמה. עשור אחרי, אפשר למצוא מחסנים מלאים, תרגילי חירום ומודעות גבוהה, אבל אלפי תושבים בעיר העתיקה מחכים עדיין למיגון כלשהו.

4,000 רקטות ב-34 ימים (חדשות 2)

"למה עיר בצרפת צריכה לממן חפ"ק?"

כשאין תקציב מספיק לחירום, החמ"ל של צפת נבנה מטלאים: המצלמות נלקחו מפרויקט "עיר ללא אלימות", המחשבים ושאר הציוד מתרומות, והכול נדחס בתוך חדר קטן. "אני מחמ"ל כזה לא יכול לנהל עיר ברעידת אדמה", אומר ראש העיר צפת אילן שוחט. "בטח ובטח לא במלחמה".

כשעוברים לעיר גדולה ומבוססת, הכול נראה אחרת. בחיפה יש חמ"ל מרווח, נייד וגם נייח. יש ראש עיר שכבר חווה על בשרו התנהלות תחת אש. אבל גם כאן לא מתביישים לפשוט יד. "כל מערך הביטחון שלי בנוי על תרומות", אומר ראש העיר יונה יהב. "כי אני הולך על סטנדרט הכי גבוה ואין אף אחד שמתקצב את זה. אם אני לא אדע לאסוף את התרומות האלה, הביטחון יהיה פחות. מה פתאום עירייה בצרפת צריכה לממן לי את החפ"ק? זה עקום מאד".

יומיים לאחר פרוץ הקרבות נכנסה חיפה לטווח הטילים. בתחילה התושבים התאזרו בסבלנות, אבל אחרי הפגיעה הקטלנית במוסך הרכבת ופגיעות ישירות בשכונת בת גלים, הכיוון השתנה. עשרות אלפי תושבים עזבו. במשך 34 ימי לחימה העורף ספג כמעת 4,000 רקטות. 44 אזרחים נהרגו ומיליון איש ישבו במקלטים ובחדרים מוגנים, מבלי שידעו שאין כלל תכנית להתנהלות העורף בחירום.

אין תכנית להתנהלות העורף בחירום (פלאש 90)

המלחמה נגמרה, ערפל הקרב לא חלף

עשור שלם לא הספיק למדינה כדי ליישם את מסקנות המלחמה. רק לפני כשבוע נשמע שר הפנים אריה דרעי במהלך ישיבת הממשלה השבועית, מסביר לשר הביטחון הנכנס אביגדור ליברמן כי "יש פה מחדל נוראי. המל"ל מטילים משימות. אין קשרים עם הרשויות המקומיות, אין אגורה, אין תקנים, אין שום דבר".

המשרד להגנת העורף נסגר, רשות החירום הלאומית שהוקמה כדי לתאם בין משרדי הממשלה הפכה לתת אגף במשרד הביטחון. חוק העורף, זה שאמור להסדיר אחריות וסמכויות, עדיין לא עבר. המלחמה נגמרה, אבל הבלבול עדיין כאן. גם היום, לכל אדם רביעי בישראל אין פתרון מוגן, לא מקלט ולא ממ"ד.

מיד אחרי המלחמה היה מי שהתנדב לשפץ את הפסנתר של שאול. את סימני הכדוריות לא הצליחו להעלים, וגם לא את הייאוש שלו מההנהגה. ושאול מקפיד לנגן, כמעט מדי יום, רק שמאז המלחמה כל אקורד מחזיר אותו אל הרגע. "המסר שלי הוא שחייבים להמשיך לנגן אבל תלוי מה מנגנים, וצריך לנסות ללמוד מנגינות אחרות", הוא מסכם.