"השלך את נשקך והנף דגל לבן"

במלחמת ששת הימים הפעיל צה"ל יחידה שנועדה לזרוע פחד, שמועות ובלבול בקרב האויב - בכרזות וגם במסרים שהושמעו ברמקולים. ארכיון צה"ל חושף: כך שוכנעו התושבים להיכנע ולהישמע להוראות וחיילים מצרים וירדנים נטשו את הקרב. בעיתונות הערבית טענו אז: "הנשק הקטלני ביותר - לא פצצות אלא שקרים"

"בגלל הכרוזים - לוחמים הניחו נשקם" (דוד רובינגר, לע"מ)

היום (ראשון) לפני 49 שנים יצאה לדרך המלחמה הקצרה והמוחצת, שזכתה לשם הקולע "מלחמת ששת הימים". סיפורים רבים מאותם ימים - השמדת חיל האוויר המצרי בזמן קצר, הקרב בגבעת התחמושת וכיבוש הכותל למשל - הפכו למפורסמים ומזוהים עם המערכה, אך מספר מהלכים לא זכו למקום הראוי לו בהיסטוריה. אחד מהם, התעמולה הפסיכולוגית שהופעלה במהלך המלחמה ואחריה, נחשף היום במסמכים שמפרסם לראשונה ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לציון תחילת שנת ה-50 למלחמת ששת הימים.

לקריאת המסמכים שנחשפו לחצו כאן

אחד המסמכים שאוחסנו בארכיון צה"ל ונחשפו כעת עוסק בסיכום פועלה של יחידה 640, שהפעילה כרוזים, מערכות ניידות של רמקולים רבי עוצמה ואמצעים אחרים שעדיין לא הותרו לפרסום. היחידה הפיצה מסרים בערבית הן לכוחות שלחמו מול צה"ל והן לאוכלוסייה האזרחית, על מנת "להפחית מרצון לחימה של אויב ולסייע בייצוב שלטון בשטחים כבושים".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ב-7 ביולי, חודש לאחר המלחמה, סיכמה היחידה את פעילותה: "שימוש מתוכנן בתעמולה, בשילוב עם אמצעים שונים, בעיקר צבאיים, במגמה להשפיע על הרגשות וההתנהגות של אויב מוגדר, כדי לסייע בהשגת מטרה אסטרטגית או טקטית מוגדרת". בעת הקרבות היחידה ביצעה פעולות שסייעו להפחית את ההתנגדות לצה"ל במספר גזרות.

מתוך סיכום הלוחמה הפסיכולוגית (ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

"איש קומנדו מסר את עצמו, תושבים נמלטו"

במסמך המסכם נכתב כי בעזה הוטלו 10,000 כרוזים ביום המלחמה הראשון (5.6), ובאל עריש והמוצבים הסמוכים 20,000 כרוזים. גם בגזרה הירדנית נעשה שימוש נרחב בכרוזים: 15,000 פוזרו ממטוסי "מיסטר" של חיל האוויר בשכם, 10,000 ביריחו ו-20,000 באזור מוצבים ירדנים בין שכם ורמאללה. כמו כן הוטלו 20 אלף כרוזים בערבית בנחל תמד ומצבת פרקר ביום הרביעי ללחימה.

האם המסרים השפיעו? "נראה שבשני אזורים לפחות - אל עריש וקלעת א-נחל - כרוזים הניעו מספר חיילי אויב לנהוג בהתאם לאמור (לא לעמוד בפני צה"ל ולהניח נשקם)", ציינו אנשי היחידה. ולא רק הפצת הכרוזים הופעלה באופן נרחב: מפעילי הרמקולים סייעו בעת הקרבות לגדוד 268, חטיבה 5, חטיבה 11 וחטיבה 16. באחד המקרים הוקלטה פנייה לחיילי קומנדו ושודרה באזור לטרון: כוח מג"ב דיווח שאיש קומנדו אחד "מסר עצמו לאחר שהושמעו קריאות".

בצה"ל ציינו מספר מקרים בהם הכרוזים הובילו לכניעה: "חלק מתושבי קלקיליה נענו לקריאות והניחו נשקם, פעלו בהתאם להנחיות שהושמעו דרך הדרמקול והניפו דגלים לבנים. מספר תושבים וחיילים פלסטינים בעזה ובסביבתה נענו לקראות הרמקול והניחו את נשקם. גם בעיר העתיקה ובגוש עציון הניחו מספר תושבים את נשקם והסתלקו". 

"הצבא מסתער עליך בכוחות עצומים" (לע"מ)

"אם תכוון נשקך נגדנו סופך מוות"

גם לאחר הקרבות נמשכה הלוחמה הפסיכולוגית: חוליות של מפעילי רמקולים נסעו בערים הכבושות "וסייעו בייצוב השלטון" בקוניטרה, בשכם, בעזה ובאל עריש. בעוד בשאר הערים הסתפקו בחוליה אחת, בעזה הפעיל הצבא שש חוליות. כמו כן הופצו כרוזים למסירת נשק ושיתוף פעולה. במסמכים נטען כי מבצעי הלוחמה הפסיכולוגית "השיגו בחלקם את המטרות שנקבעו: כמה מאות של חיילי אויב ואזרחי אויב הושפעו מפעולותינו, נמנעו מלעמוד בפני כוחותינו והניחו נשקם".

אבל מה נכתב באותם כרוזים? ארכיון צה"ל חשף היום תרגומים של הפניות שהופצו לחיילים הירדנים והמצרים. באחד הכרוזים שהופץ בעזה וביריחו נכתב: "אנחנו רבים וחזקים ממך. אם תכוון נשקך נגדנו סופך מוות. אם לא תילחם, תוכל לחזור לחיק משפחתך בריא ושלם ולא יקרה לך דבר. אם רצונך למות או לחיות? הברירה בידך".

בכרוז נוסף נטען: "צבא הגנה לישראל מסתער עליך בכל כוחותיו העצומים – ניצחון צבא הגנה לישראל בטוח. אנחנו רבים וחזקים ממך. אם תעמוד נגדנו נחסל אותך. השלך נשקך בכדי שתמצא דרכך הביתה". מסמך זה הופץ בשכם, ברמאללה ובאזור המוצבים הירדנים.

גם לתושבים ניסח צה"ל מסר שמעודד כניעה והסכמה למרות: "תוך זמן קצר תמצא עירך תחת שלטון ישראלי. עליך להישמע ולפעול לפי כל הוראה הניתנת לך מעתה על ידי שלטונות ישראל וצבאה. חיילי ישראל יכבדו את פרטיות ביתך וישמרו על ביטחונך".

"כדי שחיילי צה"ל יוכלו להבטיח ביטחונך ושלום ביתך, עליך לקיים בקפדנות ההוראות הבאות: אתה ובני ביתך תישארו בתוך בתיכם מעתה ועד להודעה חדשה. סגור כל החלונות והדלתות של ביתך. אל תצא מפתח ביתך. מנע בני בית מלצאת לרחוב. אל תצאו מבתיכם מבלי שתקבלו הוראה לכך", ציינה היחידה בכרוז שנכתב בערבית.

ארכיון צה"ל חושף מידע חדש (באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

"הנשק הקטלני של הציונים - לא פצצות, אלא שמועות"

"חכו בסבלנות להוראות חדשות מאיתנו: הנף פיסת בד לבנה מעל לביתך כסימן לכך שהבינות היטב הוראות אלה. שמור כרוז זה ברשותך ודאג לכך שתוכן הוראות אלה יגיד מיידית גם לבני משפחתך ושכניך", סיכם צה"ל את הכרוז שהופץ בעיר שכם והוביל למספר מקרי כניעה.

לא רק טנקים ניצחו את המערכה (ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

ואיך נתפסה התעמולה בעיני האויב? מאמר שפורסם ב"ג'נדי אל לבנאני" ביולי 1967 קבע כי "הנשק הקטלני ביותר שהאויב הישראלי הבוגדני הפעיל אינו פצצות – כי אם השידורים והשמועות, הפרסומים המכוערים, הסוכנים, המרגלים והמלחמה הפסיכולוגית שנועדה לזרוע ספקות ופחדים, לזרוע ייאוש ולפורר את יסודות הסולידריות הלאומית".

בעיתון הערבי ציינו את המסרים שישראל הפיצה: "ניסיון לשכנענו  שלא נצליח ושאין ביכולתנו להתגבר, השמעת הבטחות על היחס הטוב לאלה שיערקו ויסגירו את עצמם,  ערעור האמון בכושרם של המנהיגים  והביטחון העצמי, לעורר געגועים לילדים ולבני המשפחה, יצירת סכסוכים עדתיים וזריית קנאה בין הקצינים והחיילים".

"כדי להתכונן מפני נשק מפחיד זה יש להגביר את האמונה, לא לפקפק בניצחון ולא להזניח את המשמעת. בטח תמיד באללה ובמולדתך, הודיע לממונה עליך על השמועות המגיעות לאוזניך והזהיר מפח האויב", סיכמו.