מסע על כביש 443, הציר המרכזי שהפך לחצר אחורית של טרור

כביש 443 מהווה עורק תחבורה המחבר את ירושלים עם מרכז הארץ. זו הדרך השנייה בחשיבותה לבירה ועליה עוברים אלפי כלי רכב מידי יום. אלא שבמסגרת גל הטרור הפכו הנהגים בכביש למטרות יומיומיות עבור מיידי האבנים ובקבוקי התבערה

כביש 443 הוא מהמתעתעים שקיימים בארץ. נוף מרהיב עם טרסות עתיקות לצד אוטוסטרדה משוכללת. זהו אחד הכבישים המרכזיים המובילים לבירה עליו מתנהלים לכאורה חיים נורמליים, אבל רק לכאורה. רק בשבוע האחרון התרחשו ביישובים שלצד הכביש שני פיגועי דקירה, ועל הכביש עצמו ייודו ארבעה בקבוקי תבערה ונרשמו שני אירועים של יידוי אבנים. זו שגרה שגם התקשורת מתקשה לעקוב ולדווח עליה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

דפנה מזרחי שכלה את בנה זיו, חייל צה"ל שנרצח על ידי מחבל בתחנת הדלק שלצד הכביש. כל יום דפנה עוברת ליד התחנה בדרכה מביתה בגבעון הישנה לסניף רמי לוי בצומת שילת שם היא עובדת. כל יום היא עובר מול זירת הרצח, ולא מסוגלת להיכנס.

"מהרגע שאני יוצאת מהיישוב אני במתח" אומרת דפנה. "היו כאן בקת"בים וזה הזוי - בתוך המדינה ואני מרגישה במקום זר". כבר יותר מ-12 שנה דפנה נוסעת על 443, מאז הרצח של בנה, היא לא מסוגלת לנסוע בו לבד.

אותה תחנת דלק שבשביל דפנה היא המקום הכי כואב בעולם, הפכה למוצב צבאי. חיילים מאבטחים את הלקוחות והמתדלקים, הם מגדירים את המצב כמו שהוא. "מה נגיד על המצב, הוא איך שאתה רואה - חרבנה".

שורת פיגועים שלא נגמרת (רויטרס)

"קוראים לי האיש והעגלה"

בצד הדרכים עוד ניתן לראות את האבנים מהאירוע האחרון וביישוב בית חורון, עדיין מנסים להתאושש עם רציחתה של שלומית קריגמן ז"ל. מנחם שלם שעובד במכולת ותועד כשהוא נאבק עם המחבלים מנסה גם הוא לחזור לשגרה.

"קוראים לי עכשיו האיש והעגלה, זה די נחמד", אומר מנחם בחיוך. "שמעתי צעקות רצתי החוצה ואיכשהו הייתה פה עגלה". מנחם תפס את העגלה ונלחם בדוקרים עד שהצליח להבריח אותם. "האמת הם היו כמו כל ילד בחורף, לבשו כובע צמר וצעיף", אמר מנחם על הילדים האלו שרצחו את בת היישוב.

מנחם מגיב לאירועים בצורה מעוררת מחשבה. "אני לא מאמין שהפתרון הוא גדר או חומה", הוא אומר בזמן שכוחות צה"ל עמלים על גידור נוסף של היישוב. "הפתרון הוא לחזור צעד אחורה, הפתרון הוא בחינוך של הילדים שלנו ושלהם".

אנשים מתרגשים מהשלג, לא מהפיגועים"

הלילה יורד על הכביש וסא"ל אלעד אדרי המג"ד האחראי על חלק מהגזרה יוצא לעוד לילה שגרתי. "3 חודשים אני כאן ויש כאן חיילים בחושך ומאפשרים לנו לנסוע פה בבטחה", הוא אומר וטוען כי הציר הוא בטוח ככל האפשר.

"בשבת האחרונה ההורים שלי הגיעו לבקר אותי והם הגיעו בלילה בחושך, זה בסדר" אמר בא"ל אדרי. בדיוק שהוא מסיים את המשפט - פיגוע דקירה בגבעת זאב.

בזמן שהמג"ד מטפל באירוע, בנצי נהג המונית מסיים עוד יום בכביש 443. "זה עוד אירוע שייכנס להיסטוריה של התקופה האכזרית הזו" אומר בנצי. "יש פה פיגועים ואנשים ממשיכים בשגרה, אין לנו ברירה. אנחנו נבהלים משלג יותר מהפיגועים".