הטלפון של המחבל נמצא, אך אין קצה חוט

המצוד אחרי המחבל מת"א נמשך: בסוף השבוע נמצא ברמת אביב ההמכשיר הסלולרי של נשאת מלחם והועבר לבדיקה. ביקורת על המפכ"ל: "לא מאשר לקצינים לעדכן את הציבור". המשטרה: "נמנעים במכוון מפרסומים שיפגעו בחיפושים"

יותר מיומיים לאחר שהמחבל נשאת מלחם רצח שני בני אדם בלב תל אביב, למשטרה ולשב"כ עדיין אין קצה חוט שיסייע להוביל אותם למקום הימצאו. אלפי שוטרים נפרשו בכל רחבי אזור המרכז וסריקות נרחבות מתבצעות במספר גזרות שונות, אך רובן ככולן מתבססות על דיווחים של אזרחים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

החשש בציבור והערנות המוגברת הובילו לזינוק של כ-1,000% בפניות אזרחים שמדווחים על אדם חשוד למוקד 100 של המשטרה. מלבד המצוד אחר המחבל, לנוכחות המוגברת של כוחות הביטחון יש שתי מטרות נוספות: להקנות תחושת ביטחון ולקצר את זמן התגובה במקרה שהמחבל יחליט לתקוף שוב.

הניסיון להתחקות אחר עקבותיו של מלחם מתרכז בשלב זה בפן המודיעיני - הן בחקירת אחיו והן בבדיקת הטלפון הסלולרי שלו שנמצא אמש ברמת אביב על ידי עוברת אורח. במקביל הולכת ומתחזקת ההערכה שיש קשר בין הירי ברחוב דיזנגוף לבין רצח נהג המונית אמין שעבאן בצפון העיר. החוקרים מעריכים כי זירת רצח הנהג היא המקום האחרון שבו ידוע שהמחבל נמצא בו.

הטלפון הסלולרי של המחבל

במשטרה פרסמו הערב הודעה ובה ביקשו מהציבור "להמשיך ולגלות ערנות, לא להסס ולדווח במיידי למוקד 100 של המשטרה על כל מידע וחשד הנוגעים לאירוע ולמפגע". הם אף קראו "להמשיך ולהישמע להנחיות ולהוראות השוטרים מאחר שמדובר בחשוד שרמת מסוכנותו גבוהה".

העובדה שהמשטרה ממעטת לעדכן את הציבור בדבר התפתחות החקירה מובילה ביממה האחרונה לביקורת גוברת כלפי המפכ"ל אלשיך, שמסרב לאשר לבכירי מחוז תל אביב (ובראשם מפקד המחוז, ניצב בנצי סאו), להתראיין ולדווח לציבור. במשטרה דוחים את הביקורת ומבהירים: "אנו נמנעים במכוון מפרסום פרטים שעשויים לפגוע במאמץ לשים יד על הרוצח".

הובאו למנוחות. אלון בקל ושמעון רוימי ז"ל

מוקדם יותר היום ליוו מאות בני אדם למנוחות את אלון בקל ושמעון רוימי ז"ל, שנרצחו בפיגוע בתל אביב. "האוצר שלי נקבר", מיררה בבכי אמו של אלון מעל קברו. "היה ילד ואיננו עוד. בני, יקירי, משוש חיי, תמיד אני מרימה משא כבד ואת הכאב הקשה הזה לא אצליח לשאת לעולם".

"אי אפשר היה להפריד אותנו", ספד לשמעון רוימי חבר ילדות. "חמישה חברים הכי טובים. עברנו הכול. הצליחו להפריד אותנו ברגע שהכי אהבנו". זמן קצר לפני ההלוויה אמרה איריס, אמו של שמעון: "שלשום שמעון דיבר איתי, אמר לי שהוא מתגעגע ו'אולי מחר אני אבוא' כי ביום שבת אני לא אהיה פה, ותראו מה קרה. איבדתי את היקר לי מכל".