צומת הגוש: מדו-קיום לטרור וייאוש

בעבר האזור הזה נחשב ל"מפגש השלום", בו ישבו זה לצד זה ישראלים וערבים לכוס קפה. אז כיצד הפך גוש עציון, האזור הסובלני ביותר ביהודה ושומרון, ללב המדמם של גל הטרור הנוכחי?

בגל הפיגועים הנוכחי היו בגוש עציון 11 פיגועים, חלקם קטלניים. דווקא בהשוואה ליתר שטחי יהודה ושומרון, המעמד של גוש עציון מעט שונה מבחינה היסטורית. באזור הזה הייתה התיישבות יהודית עוד לפני קום המדינה ורוב יישובי גוש עציון נחשבים מתונים יחסית, ושואפים לדו-קיום בין ערבים ויהודים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ההיסטוריה של גוש עציון החלה לפני יותר מ-90 שנה, בצומת שהפך למוקד גל הטרור, באמצע הדרך בין בית לחם לחברון. ההתיישבות בגוש החלה לאחר שיהודים החלו לרכוש באזור אדמות. ההתיישבות בגוש עציון הופסקה לאחר מלחמת העצמאות, והתחדשה לאחר מלחמת ששת הימים.

למרות שרשרת הפיגועים באזור, התושבים עדיין מאמינים כי דו קיום הוא אינו מושג דמיוני. "אנחנו לא צועקים כאן 'מוות לערבים", מסביר ירון רוזנטל מכפר עציון. "זה פשוט לא בדי.אן.איי שלנו".

11 פיגועים בחודשיים (חדשות 2)

"יש לנו משהו לתקן"

דברים ברוח דומה ניתן לשמוע גם מהרב חנן שלזינגר מאלון שבות. לדעתו של הרב, גוש עציון הינו חלק ממדינת ישראל, אך על המדינה לנסות למצוא פתרון גם לסוגיה הפלסטינית. "גוש עציון הוא חלק מהנפש והנשמה של עם ישראל", טוען הרב שלזינגר. "אבל אם אנחנו מגשימים את האמונה הזאת על חשבון עם אחר אז יש לנו משהו לתקן".

בתקופה האחרונה משתתף הרב יחד עם מתנחלים נוספים בפגישות בהן משתתפים גם פלסטינים תושבי האזור. "מישהו מבית אומר סיפר לי איך זה לגדול בצל הכיבוש הישראלי", תיאר הרב שלזינגר. "חשבתי שאני לא כובש, שאני ציוני. פתאום אני שומע שיש מציאות אחרת. יצאתי מהמפגש בבחילה".

לא רק באלון שבות ובכפר עציון ניתן לשמוע דברי סובלנות. עד לפני כמה שבועות לקוחות ערבים ומתנחלים היו מגיעים ללוטו של ברוך נחום שממוקם בצומת הדמים, שותים משקה קל, מדברים ומתלוצצים. מיד עם תחילתו של גל הטרור, הלקוחות הפלסטינים הפסיקו להגיע לקיוסק. "הם אפילו אמרו לי תקרא למקום הזה 'מפגש של שלום'", מספר נחום. "הייתי אפילו מגיע לחתונות שלהם בחברון ובכפרים בסביבה. כשהתחיל הבלגן פתאום נהיה קצר".