כשהקרב על שכר החיילים היה בלירות

בקרוב יזכו החיילים להעלאה משמעותית, בזכות מאבק ששורשיו בני 67 שנים לפחות: מודעה משנת 1948, שפורסמה על ידי הספרייה הלאומית, קוראת לחיילים להצטרף למאבק פוליטי למען העלאת "המשכורת שמהווה לעג לרש בתנאי היוקר האיומים". כך זה נראה

בסוף השבוע האחרון התבשרו חיילי צה"ל כי יקבלו העלאה של 50% בשכר החודשי כבר בחודש ינואר הקרוב. המאבק להעלאת שכר החיילים, שסוקר בחדשות 2 בהרחבה, הוא עתיק יומין: כבר משנותיה הראשונות של מדינת ישראל התנהלה מחאה ציבורית בנושא. בדף הפייסבוק של הספרייה הלאומית פורסמה היום (שלישי) תזכורת נוספת: מודעה שקראה להעלאת שכר החיילים, שעמד אז על שתי לירות ישראליות לחודש לפי הפרסום.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במודעה שפורסמה ב-1948 ניסו חברי המפלגה הקומוניסטית הישראלית (שמהווה היום חלק מחד"ש) לעורר מודעות למצוקת החיילים ומשפחותיהם: "חייל! לאשתך נקבע תשלום של 16 לא"י (לירות ישראליות) לחודש לפרנסתה, ו-4 לא"י לילד. היכולים אישה וילד להתקיים ב-20 לא"י לחודש?"

"אפשר להתקיים מ-20 לירות לחודש?" (הספרייה הלאומית)

מאיר וילנר, שכיהן מטעם מק"י במועצת המדינה הזמנית, דרש אז להעלות את הקצבה ל-25 לירות עבור אשת החייל ו-10 לירות עבור כל ילד. "חייל! תן יד למלחמתנו-מלחמתך, למען עזרה הוגנת למשפחתך על חשבון ספקי הצבא, הספסרים ומרוויחי המלחמה למיניהם. התייצב למלחמה נגד הספסרות!"

"אין התוספת יכולה לקיים משפחת חייל"

עוד נכתב במודעה בת 67 השנים: "הרם קולך נגד ה'משכורת' שלך בסכום של 2 לא"י לחודש, שהיא לעג לרש!". במפלגה קראו לחיילים גם לתמוך במאבק לחייב את המעסיקים לשלם לחיילים בתמורה לימי השירות שלהם בצבא.
במפלגה הקומוניסטית ניסו באותו קמפיין גם למנוע את נוהל הטרמפים השנוי במחלוקת עד היום ולממן הסעות לחיילים: "תתנגד לבזבוז חופשתך על ידי נוהג ה'טרמפים' המעליב – נילחם להסדר של טרנספורט שהוא אפשרי בהחלט על ידי הפעלת רצון טוב וסדר מצד הממונים על זאת".

העלייה הצפויה בשכר החיילים (חדשות 2)

במודעה אחרת מסוף אותה שנה זעקו חברי המפלגה: "מדוע לא שולמה התוספת הזעומה למשכורת משפחת החייל שהוחלט עליה?". שמואל מיקוניס, נציג המפלגה במועצת המדינה הזמנית, מחה בפרסום על כך ש"משכורת הרעב" של משפחת החייל לא הועלתה למרות שאושרה במועצה.

"הצבענו על כך כי גם אם תינתן התוספת, אין היא יכולה לקיים משפחת חייל, ובמיוחד נשים עם ילדים, אך התוספת הזו גם כן לא שולמה ורבבות משפחות ציפו לשווא מדי חודש בחודשו למילוי ההחלטה", הוסיפו חברי המפלגה.

בן-גוריון, לדבריהם, לא הבין את חומרת המצב וטען שהסבל שתואר בפניית המפלגה "אינו מתאים למציאות". על כך השיבה המודעה: "התשקיט תשובה זו את החייל בחזית הדואג לאמו, לאשתו וילדיו, שמוכרחים להתקיים בתנאי היוקר האיומים הנוכחיים?"