מבקר המדינה: העורף לא ערוך לאסון הבא

אזרחי ישראל, בעיקר בפריפריה, חשופים לסיכון בכל מצב חירום: כך עולה מדוח מבקר המדינה. ממלחמה ועד סערה או שריפת ענק - העורף לא מוכן והלקחים לא הופקו כראוי: "קיים חשש לאספקת מזון ומוצרים חיוניים"

הרשויות בישראל לוקות בתיאום ובהיערכות למצבי אסון - אלו רק חלק מהממצאים החמורים שחושף מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בדוח שהוא מפרסם היום (רביעי) וממנו עולה כי המדינה אינה ערוכה כראוי למצב חירום. מהדוח עולה כי ליקויים רבים בתחום לא תוקנו והממשלה לא הסדירה את חלוקת הסמכויות. המבקר הזהיר מפני מלחמה רחבת היקף שתבחן את עמידות העורף, וגם מפני אסונות טבע או תנאי מזג אוויר קיצוניים, שעלולים לתפוס את המדינה לא ערוכה לטיפול באזרחים. על פי המבקר, אזרחי הפריפריה חשופים יותר וההיערכות באזורם אינה מספקת.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

על פי הדוח, הבדיקה העלתה "ליקויים במערך הארגוני" של המדינה לקראת מצבי חירום - ממלחמות ועד אסונות טבע. כמו כן, התריע המבקר, לא מוסד איזה גוף אחראי לעורף בעיתות חירום. אחד המקרים המפורטים בדוח הוא הסערה החורפית של דצמבר 2013, במהלכה קרס החשמל ביישובים רבים וכבישים נחסמו בשל השלגים. "מקרה הבוחן חשף בעיות קשות של ארגון והסדרה מערכתיים של הטיפול הלאומי בעורף בעתות חירום", צוין בדוח.

המבקר התריע בעבר על ליקויים וכשלים חמורים, בהם ההיערכות העורף בזמן מלחמת לבנון השנייה. "מאז אמנם פעלו ממשלות ישראל והגופים הרלוונטיים כדי לקדם את הטיפול בענייני העורף האזרחי, אך עדיין קיימים ליקויים רבים ביכולתם של הגופים הרלוונטיים להכין את העורף לאירועי חירום", ציין המבקר, "אין הגדרה ברורה של חלוקת תחומי האחריות בין שר הביטחון האחראי לפעילות פיקוד העורף וצה"ל, ובין השר לביטחון פנים האחראי על המשטרה".

המבקר הסביר כי מדובר בעניין בעל חשיבות לאומית שיש לעגן בחוק: "הטיפול בכל ענייני העורף חשוב ומשמעותי במיוחד, משום שאין לדעת מתי יתרחש אירוע החירום הבא, וייתכן שאף יהיה מדובר באירוע שאין לגביו התרעה מספקת, דוגמת אירוע מלחמתי הקורה בהפתעה או רעידת אדמה קשה. יש להימנע מעיכובים נוספים, ויש לפעול לתיקון פני הדברים בדחיפות".

החשמל יגיע לכל הבתים? ארכיון (פלאש 90)

האם המשק יוכל לפעול בזמן חירום?

בדוח התריע המבקר על כך שאין הסדר חקיקתי לטיפול בעורף בזמן מצבי חירום - כלומר, לא הוגדר איזה משרד אחראי לשמירה על כל מערכי העורף, במיוחד לאחר פירוק המשרד להגנת העורף ופיזור הסמכויות למספר גופים. "אי-קיומו של הסדר כאמור הוא בגדר ליקוי חמור שאותו מצאתי לנכון להדגיש, שכן יש לו השפעה של ממש על פעילות הגופים הרבים המטפלים בעורף בשעת חירום ועל התיאום ביניהם, וכן על דרג מקבלי ההחלטות".

"תושבי הפריפריה חשופים" (רויטרס)

"קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם", נטען בדוח. כמו כן מצא צוות המבקר כי רמות המלאי לשעת חירות של חלק מהמוצרים החיוניים נמוכות מהרמות שנקבעו, ולא נקבעו קריטריונים לתעדוף של מוצרי המזון במצב חירום. המבקר קורא לגורמים המוסכמים, בהם גם משרד הכלכלה, להסדיר את הטיפול בנושא בהקדם.

חלק נוסף בדוח עוסק ברשת החשמל, שהתקשתה לתפקד בחלק ממצבי החירום בעבר - הסערה בחורף 2014, מבצע צוק איתן והימים הקשים ביותר בחורף האחרון. על פי המבקר, הלקחים שצוינו בדוחות הקודמים טרם יושמו על ידי חברת החשמל ומשרד התשתיות והאנרגיה. "על משרד האנרגיה לוודא שחברת החשמל תתקן בהקדם את הליקויים שתיקונם הוא באחריותה".

"תרחישי מלחמה עתידיים יהיו קשים בהרבה"

וכיצד ערוכה התחבורה בישראל לשעת חירום? "הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים בהיערכות מערך התחבורה לעתות חירום", קבע המבקר. בין השאר התגלה כי אין מנגנון שיבטיח את ריתוק העובדים החיוניים למערכת התחבורה, קו הרכבת בין אשקלון לשדרות לא מוגן וגם התעופה האזרחית לא ערוכה במלואה למצב חריג. "יש לאפשר תנועה סדירה ככל האפשר של כוחות
הביטחון, גופי ההצלה, כוחות הסיוע ומובילי המטענים, הציוד והתרופות, וגם לאפשר ככל האפשר תנועה חופשית של אזרחים ובמידת הצורך פינוי מהיר שלהם מאזורי סיכון".

ביקורת נמתחה בדוח גם על חלוקת הסמכויות בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות במקרים של שריפות ונזקי מזג אוויר, כגון אסון הכרמל ב-2010 בו נספו סוהרים וכבאים: "המסגרת אינה מגדירה בבהירות את חלוקת האחריות בין הגופים, החקיקה הקיימת והחלטות הממשלה אינן כוללות הגדרה למצב חירום הנובע משרפות או פגעי מזג אוויר חריגים וטרם נקבע תקן מזערי מחייב לציוד ייעודי לשעת חירום שעל רשות מקומית להחזיק במחסניה".

המבקר הזהיר מפני תרחישי אימה חמורים בעתיד: "צה"ל צופה כי תרחישי מלחמה עתידיים יהיו קשים בהרבה בהיקפם ובחומרתם ממבצע 'צוק איתן'. סבורני כי על דרג מקבלי ההחלטות בישראל, ובראש וראשונה ראש הממשלה ושרי הממשלה, לטפל בדחיפות בממצאים שהועלו בדוח זה, תוך בחינה שלמה של סוגיית היערכות העורף האזרחי לשעת חירום ומוכנותן של המערכות השונות לשעת חירום".

מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא (ליאת מנדל)

אתמול, עוד לפני פרסום הדוח, התייחס המבקר לדברים בכנס המשפט: "דוח זה עוסק במתאר המלחמתי הצפוי, שעיקרו ירי של מאות ואף אלפי טילים ורקטות לעורף מדינת ישראל, או אסון טבע דוגמת רעידת אדמה קשה - אשר יעמידו את הטיפול בעורף במוקדי העיסוק המרכזיים של גופי השלטון ושל הגופים האמונים על הטיפול בעורף בשעת חירום".

שפירא הוסיף כי "הדוח מעלה ליקויים משמעותיים: הדבר עלול לפגוע הן בתושבי המדינה והן ביכולת המענה של הגופים האחראים לטיפול בעורף בחירום ובכללם הרשויות המקומיות, המהוות את קו המגע הראשון עם תושביהן. מאחר שדוחות מבקר המדינה בנושאים אלו לא הביאו לשיפור המיוחל, ומאחר שמדובר באיום מתמיד על מדינת ישראל ועל חיי האזרחים, פשוטו כמשמעו, אני סבור שבשל מורכבותה של סוגיית הסדרת הטיפול בעורף בשעת חירום יש לעגן נושא זה בחקיקה ראשית – ולחוקק את חוק העורף".

ממשרד התשתיות, האנרגיה והמים נמסר בתגובה: "עמדתנו המקצועית וכל פעילותנו הובאו לידיעת המבקר. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ימשיך לפעול במרץ לקידום הנושא לטובת המדינה ואזרחיה, ייבחן את ממצאי המבקר ברצינות ובאחריות ויפעל ליישום כל הפעולות לקידום הנושא".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדוח המבקר:

מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רשות החירום הלאומית (רח"ל), יחד עם פיקוד העורף, הסדרה של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף. הסמכויות יעוגנו ב'חוק העורף', שיקנה לרח"ל את הסמכויות הראויות כלפי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים השונים הפועלים בעורף בשגרה ובחירום.

במקביל, הובילה רח"ל גיבוש של תרחיש ייחוס חדש לעורף, שיובא השבוע לאישור שר הביטחון, ועקרונותיו תורגלו לאחרונה על-ידי כלל משרדי הממשלה וגופי החירום, בתרגיל העורף הלאומי 'נקודת מפנה 15'. על בסיס תרחיש הייחוס נבנית בימים אלה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020), מבוססת על תקציב ייעודי, שתובא לאישור שר הביטחון והממשלה.

יודגש, כי בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בכל הקשור למוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום לרבות אירועי מזג אוויר, ומשרד הביטחון השקיע ומשקיע עשרות מיליוני שקלים בשדרוג של מרכזי ההפעלה, האימונים וההכשרות במרבית הרשויות במדינת ישראל.