פיקוד העורף התרעה במרחב

ברק בהקלטה: "נתניהו התנגד לשחרור שליט, ישבתי עליו"‎

בקטע נוסף מההקלטות של ברק הוא מספר על ההתלבטויות של נתניהו לפני עסקת שליט. "הוא מגלה פחות שליטה עצמית כשהוא במצוקה", תיאר וסיפר על התמונה הראשונה עם גלעד: "יש תחושה מאוד חזקה שהתמונה חשובה מהמעשה"‎

ברק נגד נתניהו - סיבוב נוסף: הקלטות שר הביטחון לשעבר, שנערכו במסגרת כתיבת הביוגרפיה "מלחמות חיי" מאת דני דור ואילן כפיר, מולידות עוד אמירות מעניינות שלו על ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך הקטע העוסק בסוגיית שחרור גלעד שליט וטקס החזרה שלו הביתה משבי חמאס.

השנה - 2011. ראש הממשלה הוא נתניהו, שר הביטחון הוא אהוד ברק - וזה מה שהוא אומר: "כמה שהוא התנגד ל(שחרור) גלעד שליט ואני חודשים ישבתי עליו לעשות שני דברים: לעשות גלעד שליט ומיד אחר כך לקבל באוויר בממשלה שנמצאת בכנסת את ועדת שמגר [...] בסוף הוא השתכנע שהוא צריך לשחרר את שליט ולא השתכנע לעשות את ההמשך המתבקש, וכך הוא מצא את עצמו שנחטפו שלושת הילדים אז...".

סערת הקלטות ברק

הקלטות ברק: למה לא תקפנו באירן?

ברק נגד נתניהו: "ביבי חלש וחרדתי"

ברק: הכתבתי איך להחליף את אולמרט

"לא ניתן לחשוף חלק מהדברים"

"ביבי נחלץ לפעולה ממש ומגלה צעד פחות אלגנטי, פחות של שליטה עצמית, פחות יפה, כשהוא במצוקה אישית סביב משהו", מוסיף ברק, ומדבר על ההכנות לטקס החזרה הביתה של החייל החטוף. "אבל שמה הוא גם כן... היה בו משהו קטנוני בצורה מביכה ממש... הרצון הזה, החשיבות העליונה הזאת, יצרו איזה שלושה מעגלים... זה התקיים בתוך בסיס של חיל אוויר שבסוף אני אחראי עליו מטעם הממשלה ובאופן נורמלי מי שהיה צריך לארגן את הטקס הזה זה איש טכני מהמטכ"ל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"פה היה... איזה מין דבר זה... לשכת ראש הממשלה שלחה צוותים לארגן את זה והכל היה מכוון לדבר אחד: לזה שהתמונה שתהיה, התמונה הראשונה כשהילד הזה יורד, היא תהיה רק עם ביבי בפריים. ואם הייתי מקשיב להוראות הליטרליות של הצוות הזה - יכול להיות שבכלל שר הביטחון לא היה יכול לגשת, להגיע לשם, עד שביבי לא יגמור לדבר איתו".

"האינטנסיביות הזאת", נשמע ברק אומר, "יש בה משהו של שתי קצוות שישנן בתוך האישיות שלו, שזה חולשה... זה יכול ללכת לפינות ילדותיות בהשגת איזה דבר רגעי. אצל ביבי יש תחושה חזקה מאוד שבאמת התמונה, המילה, יותר חשובה מהמעשה בעצם".

תגובת הליכוד: "ברק פתטי. הניסיונות שלו לחזור לבמה הציבורית חוצים כל גבול - לרבות הכפשת ראש הממשלה, שכתוב האירועים כדי להאדיר את עצמו, פרימת נורמות של אחריות לאומית ופגיעה באינטרסים חיוניים של מדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה זקוק לאהוד ברק כדי להחליט על שחרור גלעד שליט. ראש הממשלה הוא זה שהחליט על השחרור והביא את העסקה לאישור הממשלה, בדיוק כפי שהורה להחזיר לכלא את משוחררי עסקת שליט שניסו לחזור לטרור, כשברק כבר לא כיהן כשר ביטחון.

"ראש הממשלה נתניהו הסתדר יפה מאוד גם לפני ברק וגם לאחריו. היחיד שלא מסתדר עם זה הוא ברק עצמו שמחפש כל דרך לחזור לחיים הציבוריים תוך תחושת חשיבות עצמית מנופחת ובאופן מעורר רחמים".

"ביבי חלש וחרדתי"

אמש (ראשון) פורסמו במהדורה המרכזית קטעים נוספים מתוך ההקלטות, שבהן נשמע ברק כשהוא מותח ביקורת חריפה על נתניהו על כך שמינה לתפקיד מזכיר הממשלה את אביחי מנדלבליט - מי שהיה הפרקליט הצבאי הראשי בעת התפוצצות פרשת הרפז, למרות שייעץ לו שלא לעשות כן.

"אמרתי לו (לנתניהו): 'תראה, אתה לא מבין מה האחריות של מנדלבליט'. הרי מנדלבליט זה לא רק שהוא אישר לו (לאשכנזי) להשאיר את זה, הוא רמז לו לאורך החקירה איך להתנהג". בשלב זה נשאל ברק איך ייתכן שמנדלבליט עדיין בתפקיד. על כך ענה: "ביבי הוא חלש הוא לא... הוא לא רוצה לעשות צעדים קשים אם לא מכריחים אותו".

לטענת ברק, מי שיזם את מינויו של מנדלבליט לתפקיד היה שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן. לדבריו, הוא הזהיר את נתניהו מפני המינוי, בין היתר בגלל מעורבותו בפרשת הרפז. "אמרתי לו, 'שמע, הוא יהיה נאמן לך כמו כלב, אבל ברגע האמת אתה לא יודע מה הוא יהיה. בסוף הוא משרת את עצמו'. הוא רוצה להיות היועץ המשפטי לממשלה הבא".

"התמונה - רק עם ביבי בפריים" (דו"צ)

"הוא לא יהיה (היועץ המשפטי לממשלה) כי המעורבות שלו... אמרתי לביבי מראש שהמעורבות שלו בפרשת הרפז לא תאפשר לו להיות כלום, אז סתם תמצא את עצמך עם בן אדם שלא ראוי להיות שם", הסביר ברק למראיינים.

"אפוף בפסימיות"

בשיחות סגורות אומר ראש הממשלה נתניהו בתגובה כי כלל לא התקשה לקבל את ההחלטה למנות את מנדלבליט לתפקיד למרות התנגדותו של שר הביטחון דאז ברק. "הוא מזכיר ממשלה מצויין ואני מעריך אותו מאוד", אמר נתניהו. "ההחלטה בעניינו התקבלה במהרה".

בחלק נוסף מתוך ההקלטות, נשמע ברק כשהוא מנסה לנתח את אישיותו של ראש הממשלה נתניהו: "ביבי בעצמו הוא אפוף במין פסימיות עמוקה ונטייה... במאזן בין החרדה לתקווה הוא מעדיף בדרך כלל להיות יותר חרד, הוא פעם קרא לזה מודאג".