חוזרים לעזה בלי המפקד נתן: "הוא פה ברוחו"

ביום השנה למותו, לוחמי גדוד השריון 46 ירדו לעזה, בלי המ"מ נתן כהן ז"ל. ביום ה-5 לצוק איתן הוא הוציא את ראשו מהטנק כחלק מהפעילות המבצעית, נורה בידי צלף בראשו ונהרג במקום. "הוא היה מוכן למות עבורנו", סיפר אחד מחייליו

סרן נתן כהן ז"ל (דובר צה"ל)

זה קרה ביום החמישי של מבצע "צוק איתן": בתוך טנק מפקד המחלקה נתן כהן, ועוד שלושה לוחמי שריון יורים לעבר מטרות חמאס. נתן עמד בכיפת המפקד כחלק מהפעילות, ואז נשמע בום ענק. הצוות היה קר רוח, הוא ראה אותו מדמם, ועשה את התרגולת על מנת לפנות אותו כמה שיותר מהר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מהר מאוד הם הבינו שהמפקד האהוב שלהם נהרג מצליפה. אחר כך הם היו צריכים להמשיך להילחם. אחרי המבצע, הגדוד עבר לרמת הגולן. ביום השנה למותו - 22 ביולי - הם חזרו לקו עזה, מעין סגירת מעגל, הם אומרים.

"דיברנו על אפשרות שמישהו ייפגע במבצע", מספר סמל ראשון ניר אורן, לוחם בגדוד 46 בחטיבה 401 של השריון, שהיה בתוך הטנק בתקרית הקשה. "הוא תמיד אמר שהוא יעשה הכל כדי שנישאר בחיים, אמר שהוא לא מוכן לבוא למשפחות שלנו. אני מוכן לעשות הכל, הוא כאילו רמז על זה שהוא מוכן למות עבורנו, שהוא המפקד, שהוא חותם שנחזור כמו שיצאנו".

סמ"ר אורן, שכאמור ראה את מפקדו נהרג מול עיניו, לקח כמה ימים להירגע מהאירוע - הוא הלך להלוויה, ולשבעה, עזר בשטחי הכינוס ומיד חזר להילחם. וכל הזמן נתן בלב, במחשבות, וכמובן בטקסים שנערכים ביחידה. אבל כששמע שחוזרים לעזה, משהו בכל זאת צבט בלב.

כהן ז"ל בפעילות פורים עם חייליו (דובר צה"ל)

כואב בלי נתן

"היינו בצפון ברמת הגולן כל השנה האחרונה, ובדיוק שנה אחרי הפטירה שלו ירדנו לעזה", הוא אומר. "ההרגשה טובה כי אתה מבין שזה סוג של סגירת מעגל לפני השחרור, ואנחנו חוזרים לשם ביום הכי קשה. אני נוסע לשם באוטובוס ונזכר בו בדרך, אני מבין שיהיו רגעים קשים על גבול הרצועה כשאני יודע שנתן נהרג שם".

"כואב לחזור לפה בלי נתן, ולמרות שזה קשה זה מאתגר", מוסיף סגן אביב ניכטברגר, קצין המבצעים של הגדוד, שהתגייס יחד איתו בנובמבר 2010. "הוא תמיד פה איתי ברוחו, בכל דבר שאני עושה. יש לי גם דילמות הרבה יותר אישיות בגלל זה. זה מצחיק קצת, ישר אחרי המבצע אני ונתן היינו צריכים להפוך יחד לסמ"פ - כל אחד בפלוגה שלו. אני הפכתי לסמ"פ בפלוגה שלי ונתן כבר לא הגשים את החלום. עשיתי את תפקיד הקמב"ץ בשביל נתן, משהו אישי, וכל התפקיד אמרתי לעצמי שאני צריך לזכור את נתן ולחשוב מה הוא היה עושה אם הוא היה במקומי".

חבריו לצבא מתארים כי חוץ משהיה "הבשלן של הגדוד", כשזה הגיע לעבודה הוא היה עושה הכל בשקט ובצורה הטובה ביותר. "לא משנה באיזה שעה ומה עבר עליו, תמיד הוא עם חיוך ומוכן לעזור ונותן", אומר חייל שלו. סגן אביב מוסיף: "נתן היה בחור גבוה מאוד, רזה וככה - עם החיוך הכי לבן שראיתי. הוא היה מאוד שמח ומאוד אופטימי, תמיד עשה את דברים באווירה טובה, ולא היה לוקח שום דבר קשה, רק הראה תמיד איך אפשר לקחת את הדברים בקלות ופשוט לעשות. היה מאוד אכפת לו, מכל מה שהוא עשה, תמיד היה עושה באהבה ומסירות".

סרן נתן כהן, בן 23 במותו, מהעיר מודיעין, נקבר ב-23 ביולי בשנה שעברה בבית הקברות הצבאי בעיר. שלושה חודשים לאחר מותו הוא אמור היה להתחתן עם חברתו טל אילוז, אך החתונה וההכנות נקטעו ונגנזו, בשל מותו הטרגי.

לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של מתן חצרוני