"כמו אי בודד". מסע אל החופים הריקים של סיני

המטה ללוחמה בטרור ממשיך לקרוא לישראלים השוהים בחצי האי לשוב ארצה לאלתר, אבל ישנם כמה "אמיצים" שלא מוותרים על הדיונות והפיורדים הכחולים. מחציית הגבול בטאבה ועד לחופים השוממים – מסע מיוחד של שני מטיילים לפיסת גן העדן העזובה: "לא נעים לראות גן סגור. ממש עצוב"

"כמו אי בודד" (ז'אנה קשטן וניר חיט)

"לבד על החוף ,להרגיש כמו על אי בודד" - את התיאור הזה שמעתי בימים האחרונים מישראלים שחזרו מסיני. מי היה מאמין אבל יש עוד כמה "משוגעים" לחופי הזהב, שלא מוותרים ומוכנים לקחת את הסיכון רק כדי להרגיש שוב חופש אמיתי, מנותק ושקט, מול טבע עוצר נשימה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

המטיילים האמיצים, ניר וז'אנה, חצו את הגבול בזריזות. מעבר טאבה נותר כמעט ריק מאנשים. מי שכבר עובר במסוף עושה זאת על מנת להגיע לקזינו של טאבה ולא מעבר לכך. אין כאלה שממשיכים דרומה.

תחושת ביטחון מוחלטת (ז'אנה קשטן וניר חיט)

המונית של סלים לקחה את הנופשים תמורת 120 לירות מצריות מהגבול לביר סוויר. ניר וז'אנה מספרים כי זכו "לחיות עוד יום אחד בגן העדן העזוב". הם ציינו כי לא היו שם תיירים בכלל. "בגבול חצו יחד איתנו רק כמה בודדים לטאבה. הנהג סלים חיכה עם עוד עשרות נהגים משועממים".

"הנסיעה על הכביש לביר-סוויר הייתה 'מיוחדת' כי אין מכוניות", הם הוסיפו. "היה פיקוח מצרי על כל תנועה. בכל מקום רואים חיילים ושוטרים, הרבה מחסומים".

"המשפחות הבדואיות המארחות בביר-סוויר מכירות באופן אישי כל תייר, לא חשוב מאיפה הגעת, ולכן יש תחושת ביטחון טובה", ציינו הנופשים. "הייתי סקרן לראות גם את נואיבה וטראבין, שלצערי היו שוממים לגמרי ומוזנחים. לא נעים לראות גן סגור. ממש עצוב".

ניר וז'אנה מספרים שהאירוח בביר-סוויר היה נעים, לאחר ימים ארוכים של רביצה בחופים הריקים . "היו איתנו ביומיים הראשונים בני זוג מחיפה שגם היו שם לבד ונהנו בצורה מיוחדת. סיני קסומה ומרגיעה".

בביר-סוויר, בחוף סבאח, הם היו למעשה לבד: "גן עדן מדהים הרגשת ביטחון מוחלטת. חאטר המארח של החוף הוא איש שבלעדיו לא היינו מרגישים כל כך בטוחים. הוא סיפר לנו שישראליות מגיעות להתארח אצלו לבדן למשך תקופה ארוכה, וגם הראה לנו תמונות. המשפחה שהחוף שייך לה ממש שומרת שכל אדם שמסתובב בחוף יהיה מתועד על ידי משפחות אחרות שאחראיות באופן אישי לכל מעשה 'גניבה' (שלא היה מעולם) או לכל תעלול אחר".

לא בטוח שבמטה ללוחמה בטרור ישתכנעו התיאור הזה, אבל איך אפשר להתווכח עם מי שהיה שם וחזר בשלום? אם שמים לרגע את החוויה הזו בצד ומתייחסים לאיומים במרחב סיני, התמונה בהחלט מטרידה.

המצב בסיני משתנה לטובה (ז'אנה קשטן וניר חיט)

המטה ללוחמה בטרור ממשיך לקרוא לכל הישראלים השוהים שם לצאת לאלתר מהאזור ולשוב ארצה. על פי ההתרעות, איומים לפיגועים וחטיפה הם ממשיים ומידיים. בעקבות החשש מטרור, רק עשרות בודדות מגיעות לחצי האי בחודש - לעומת כ-5,000 מטיילים ונופשים בממוצע לפני ההסלמה הביטחונית בשנים האחרונות.

עם זאת המצב בסיני משתנה. במיוחד בחודשים האחרונים: עוד ועוד שבטים החלו לשתף פעולה יחד עם כוחות הצבא המצרי הנלחמים בטרור בחצי האי.קבוצות שבטים בצפון סיני החלו לנקוט יוזמה והתעמתו ישירות מול ארגוני טרור הפועלים באזור זה, שחלקם משתייכים לדאע"ש.

הבטים החלו לשתף פעולה (ז'אנה קשטן וניר חיט)

המהלך הזה החל לאחר שארגוני הטרור הטילו אימה על התושבים, הרגו את חלקם והטילו מגבלות על כל צורות החיים המסורתיות של השבטים. הצבא המצרי פועל באופן רחב ומקיף נגד פעילי הטרור בסיני ועכשיו אפילו מנסה לגייס את צעירי השבטים לכדי גדודים השייכים לצבא המצרי.

הידרדרות מצב הביטחון בסיני פגעה כבר בענף התיירות של דרום סיני, שתרם בעבר קרוב לרבע מהכנסות התיירות של מצרים. עליית המדרגה בטרור בסיני, בתקופה האחרונה, הביאה לאיומים ישירים ומידיים על שתי מערכות כלכליות שחשיבותן לכלכלה המצרית גדולה פי כמה: תשתיות ההפקה וההולכה של נפט וגז, וכן תעלת סואץ ומערכות התחבורה והסחר הבינלאומית שסביבה.

בחודש האחרון היו כבר ניסיונות של ארגוני הטרור הג'יהאדיסטים הפועלים בסיני לפגע בספינות העוברות בתעלה. זו אולי הסיבה המרכזית להתעוררות של המצרים לפעולה במרחב חצי האי, שהוזנח שנים רבות כל כך.

בתוך כך, הבדואים תושבי האזור מדברים על "מואטנה": הפתרון בסיני אינו רק פיתוח אלא "אזרחות". "האנשים בסיני אינם צאן שמחפש עשב... האנשים בסיני הם בני שבטים חופשיים שרוצים לחיות בכבוד", לטענתם. הישראלים שמעזים לשוב ולבקר הם סנונית ראשונה, ומדובר בכמה עשרות בשנה בלבד. אחריהם יגיעו התיירים מאירופה, אבל על זה עוד ממש מוקדם לדבר.