יומני המלחמה: הקרבות ב"צוק איתן" מעדשת המצלמה

הם אוחזים ביד אחת ברובה - וביד השנייה במצלמה. אנשי יחידת המתעדים של צה"ל היו יחד עם הלוחמים ותיעדו את הקרבות הכי קשים והתקריות הכי כואבות במבצע "צוק איתן". שנה אחרי, מתפרסמים הצילומים מתוך שדה הקרב. המלחמה כפי שלא נראתה עד כה

יד אחת אוחזת ברובה, השנייה במצלמה: גל לירן היה עם לוחמי גולני בסג'עייה בזמן שהבניין בו שהו התחיל לספוג אש. הירי הגיע מהחלונות של הבניין ממול. הכוח עלה לקומה השנייה והקרב התחיל. 40 דקות של ירי בלתי פוסק - והוא עמד וצילם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"ממש התחילו להפציץ אותנו, גם במרגמות וגם באר.פי.ג'י. הבניין שלידנו התחיל לעלות באש, ואז יורים", תיאר לירן את שעבבר עליו ועל הכוחות הלוחמים בלב השכונה העזתית.

לא רחוק משם, בחלק אחר של סג'עייה, עמד מתן פורטנוי. גם הוא מתעד מבצעי שנשלח עם הכוחות. הוא המשיך לצלם עד שנכנס לבית לתפוס מחסה. רק לקראת הצהריים יבין מה קרה, ויבין שקצין האג"מ נהרג יחד עם הסמג"ד. הצילומים שלהם היו חלק מהקרב הנוסף שמנהלת ישראל, קרב ההסברה.

"ברור שפחדתי. מאוד. פחד אמיתי. זה לא פחד שהרגשתי עד אז, זה פחד שונה לגמרי. עוברות לך מחשבות בראש שעוד שנייה יכול להיות שאלה הרגעים האחרונים שלך", מספר פורטנוי.

יד על ההדק - ועל כפתור הצילום (חדשות 2)

כבר לפני שנים הבינו בצה"ל את החשיבות של תיעוד שדה הקרב. צלמים הצטרפו לכוחות הצבא כבר משנת 2000, אבל למהלך היו גם מתנגדים. לא כל המפקדים הבינו את חשיבות הצילומים, וההשתלבות בפעילות המבצעית הייתה במשך שנים חלקית בלבד ולא מספיקה. בשנת 2003 נהרג ברפיח סמל ליאור זיו (19) מחולון, צלם של יחידת ההסרטה בדובר צה"ל, שנפל בפעולת צה"ל במחנה פליטים ברפיח.

רק בשנים האחרונות, אחרי שישראל שילמה מחרים כבדים בקרב ההסברה כמו במקרה של משט המרמרה, החליטו בצה"ל להקים יחידת מתעדים מבצעיים בפריסה רחבה יותר ועם יכולת טובה בשידור צילומים בלוויין היישר משדה הקרב. ב"צוק איתן" פעלה היחידה לראשונה בפריסה מבצעית מלאה. את הצילומים שלהם ראיתם בכל מהדורות החדשות מדי ערב.

אחת התקריות הכי קשות במבצע - מול המצלמה

טל ליסוס הצטרף לכוח גבעתי באזור רפיח. את הפסקת האש הוא זוכר היטב. גם את האירוע הקשה שהתרחש זמן קצר אחרי שהוכרזה. הוא היה שם וצילם דקות אחרי שגופתו של הדר גולדין ז"ל נחטפה, ואחר כך המשיך עם הכוחות אל עומק רפיח. בצילומים שלו רואים את הבלבול, את הלחץ ואת האש הכבדה שהופעלה בניסיון לשבש את החטיפה.

"בראשון לאוגוסט בשמונה בבוקר קיבלנו דיווח על האירוע, תוך דקה וחצי כבר מצאתי את עצמי בזירה", מספר ליסוס. "חסרים לך שלושה חיילים מהגדוד, אתה מתחיל לחפש אותם בכל האזור, שטח די גדול. רק בסוף האירוע הבנתי באיזה מקום הייתי".

שנה אחרי צוק איתן יומני המלחמה של המתעדים מספקים תמונה יוצאת דופן לקרביים של צוק איתן. תחת אש, תוך סיכון חיים, במקומות כמו סג׳עייה ורפיח, אפשר לראות ולהרגיש את שדה הקרב, את הירי, הפחד, לפעמים גם את הבלבול, הפציעות, האומץ - את המלחמה.