‫שנה לחטיפת שלושת הנערים: בחזרה לטרמפיאדות‬

על אף הזמן שחלף מאז האירוע הקשה, תחנות האוטובוס ביהודה ושומרון עדיין מלאות בצעירים ובצעירות. רבים מהם ממשיכים עדיין לתפוס טרמפים כמעט בכל שעות היממה. חלקם מאשימים את התחבורה הציבורית שלטענתם עדיין לא השתפרה, חלק פשוט לא מעוניינים להפסיק להשתמש באמצעי התחבורה הזול והיעיל - גם במחיר של סיכון

צומת אלון שבות, מוצאי שבת, 21:30. בתחנת האוטובוס שממנה נחטפו שלושת הנערים באותו יום חמישי ב-22:00 אין כמעט נוסעים. רק חיילים, דגל ישראל ושקט מתעתע. פחות משנה עברה וכמעט הכל נותר כשהיה. מעברו השני של הכביש עומד צעיר לבדו בתחנת האוטובוס. האצבע המורה נשלחת לעבר המכוניות הנוסעות, רכב עוצר בתחנה, הוא עולה לבד - ונוסע.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"אין פחד שמישהו יחטוף אותך, זה לא פחד אמיתי", אומרת אחת הטרמפיסטיות. "זה לא נכון ששום דבר לא השתנה, יש יותר מודעות לעניין, אך המודעות לא אומרת בהכרח שאתה משנה את התפיסות וההרגלים שלך".

רבים מהטרמפיסטים מספקים נימוקים שונים ומגוונים שנעים על הסקאלה שבין כורח המציאות לאידיאולוגיה, כשבתווך סתם העדפה מטעמי נוחות וחיסכון. "אני עושה את זה מכיתה ו', עברתי מצבים יותר גרועים כמו באינתיפאדה", הסבירה אחת הנוסעות.

ואכן הסיכונים בצירי התנועה ביהודה ושומרון הם באמת עניין שמשתנה מעת לעת. פעם היו פיגועי הירי, אחר כך פיגועי הדקירה, ולפני כשנה אירעה כאן חטיפת שלושת הנערים. בשנה האחרונה נכנס ללקסיקון אירועי הטרור גם פיגועי הדריסה. רק בחצי השנה האחרונה הכו שניים כאלו באותו הציר שממנו נחטפו הנערים. הצבא אמנם הגביר את נוכחות החיילים והציב בטונדות נוספות, אבל בשורה התחתונה התחנות כיום אינן חשופות לסכנות פחות משהיו בעבר.

אז מה בכל זאת השתנה? חלק מהטרמפיסטים דיברו על מודעות ומתוקף כך, ניתן לראות כי יישובים רבים מפעילים קבוצות ווטסאפ, מייל או פייסבוק שמרכזות הצעות ובקשות לתיאום טרמפים, כמעט בכל שעות היום.

סוגיית התחבורה הציבורית: מי אחראי?

נוסעים רבים העידו כי אחת הסיבות העיקריות לנסיעה בטרמפים היא היעדר תחבורה ציבורית ראויה. במועצת יש"ע וביישובים רבים טוענים שמעט השיפורים שאכן הוכנסו, לא הצליחו באמת לאפשר לתושבים לנהל את שגרת חייהם ללא טרמפים.

"מול אותם אנשים שתפסתם בטרמפיאדות, יש עוד אלפים שרוצים לנסוע בתחבורה הציבורית, שרוצים להגיע בבוקר לעבודה ובערב לחזור הביתה - ואין להם כוח להתמודד עם טרמפים", הסביר יגאל דילמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע. "אני חושב שהאינטרס של מדינת ישראל צריך להיות לצמצם את זה. איך עושים זאת? בהסברה נכונה, תגבור התחבורה ומיגון האוטובוסים".

אירוע החטיפה חשף בזמנו את בעיית התחבורה הציבורית ביהודה ושומרון. מחסור כבד באוטובוסים ממוגנים, בקווים יעילים, ובעיקר בתדירות שלהם ביישובים מרוחקים. בעיה זו מוכרת בכל פריפריה, אלא שכאן, בהתחשב בחלופות, הסיכון גדול בהרבה.

ממתינים לטרמפ ביהודה ושומרון (חדשות 2)

משרדי הממשלה השונים, ובראשם משרדי הביטחון והתחבורה הכריזו על שתי תכניות. הראשונה, הוספת קווים, כולל קווי לילה, ותגבור קווים קיימים בעלות של 45 מיליון שקלים יצאה ברובה אל הפועל. אך התכנית השנייה והעיקרית, לפיה תבוצע רכישה ומיגון של עשרות אוטובוסים חדשים בעלות של כ-100 מיליון שקלים עדיין ממתינה לתקצוב כבר קרוב לשנה, ולכל אחד הסבר משלו.

"תגברנו את קווי התחבורה הציבורית במרחב, אנחנו כרגע ממתינים לקבלת ערכות מיגון ממשרד הביטחון שאמון על הנושא הזה", טען דרור גנון, מנהל אגף בכיר לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. "ברגע שיגיעו ערכות המיגון, אנחנו נעמיד את כל התשומות הנדרשות לטובת הפעלת השירות".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדברים כי "על פי החלטת המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, האחריות על מימון מיגון האוטובוסים ביהודה ושומרון הינה של משרד התחבורה, משרד החינוך ומשרד האוצר".

"מאמינים בנהגים"

נראה ששנה אחרי החטיפה, כל משרד מגלגל את האחריות למשרד האחר. נדמה שלתושבים נותר להתנחם בהסכמים הקואליציוניים בין הבית היהודי לליכוד, שכוללים בין היתר הבטחה לתקצוב מהיר של מערך התחבורה ליו"ש.

על כל פנים, לפני כשנה לא היה כנראה אף לא סימן אחד באותה מכונית תמימה למראה שהציעה טרמפ לשלושה נערים שרק רצו להגיע הביתה. אותם נערים שהאמינו בדיוק במה שרוצים להאמין גם היום רבים מהטרמפיסטים - בטוב לבו של כל נהג שעוצר להם.