איך מרגישה הפעם הראשונה במטוס קרב, במנהרת טרור ובמארב?

ע' לא ישכח את הרגע בו הבין שהוא לבד באוויר, עדן לא האמינה שכבר במשמרת השנייה תזהה ניסיון חדירה דרך הים, א' עוד זוכר את תחושת הביטחון לצד חבריו בכניסה למנהרת טרור חשוכה, וזיו עדיין מוצפת באדרנלין כשהיא משחזרת את המארב הראשון. מיוחד לשבועות: 10 חיילים וחיילות מספרים על הביכורים שלהם בים, באוויר וביבשה

הפעם הראשונה במטוס, במארב ובמנהרה (דו"צ)

האדרנלין, ההתרגשות, הסיפוק והגאווה: לרגל חג השבועות, חג הביכורים, משתפים אותנו 10 חיילי וחיילות צה"ל בחוויות הראשונות והבלתי נשכחות שלהם בים, באוויר וביבשה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

סגן ע', טייס קרב
הפעם ראשונה במטוס קרב

"אני זוכר את עצמי בעמדת ההמראה מגניב מבטים למראות שבהן משתקף הכיסא הריק מאחור. ההרגשה שממלאת אותך בהמתנה להמראה היא גאווה וההבנה של האחריות והביטחון שהמדריכים נותנים בך. אתה מתיישב וממריא וכל הלחץ שעטף אותך משתחרר ומפנה מקום לתחושת חופש, עצמאות ושחרור.

"אתה לבד באוויר, חיוך עולה על הפנים מתחת לקסדה, ובלי שאתה שם לב ההמראה עברה חלק אבל אתה יודע שזה החלק הקל. אתה מגניב עוד מבט במראה ונוחתת עלייך ההבנה שאתה צריך להחזיר את המטוס אל הקרקע והפעם ללא מדריך שישמור, יבדוק ויוודא שתצליח. אתה לעצמך לטוב ולרע.

"אתה עובד בקצב הכי גבוה שאתה יודע ומשקיע הכל כדי לעשות את הנחיתה הכי טובה שאתה מסוגל לה. בדרך לנחיתה אתה נזכר בהערות של המדריכים ומנסה להרגיע את עצמך שזו פשוט עוד נחיתה. בדרך חזרה לכיפה אתה מעכל את החוויה ועם חיוך על הפנים אתה רואה את החברים מהקורס מחכים, סולו ראשון".

סגן א', לוחם ביהל"ם
בן 19
הפעם הראשונה בתוך מנהרת טרור

"ברגע שקיבלנו את האישור ונכנסנו הרגשתי בטוח מאוד. ידעתי שהלוחמים לצדי הם הלוחמים הטובים ביותר ואיתם התאמנתי לכל אורך השירות שלי. האם פחדתי? בעיקר על החברים שלי לצוות.
"התווך התת קרקעי הוא בלתי צפוי ויכולות לצוץ סכנות בכל פניה ופתח. למרות זאת אני יודע שהאימונים הקשים הכינו אותנו להכל, ואנחנו ננטרל כל איום שיבוא. שמחתי שקיבלתי את ההזדמנות לקחת חלק בהגנה אל מול אחת הסכנות הגדולות ביותר שמאיימות על בטחון ישראל ועל תושביה".

רב"ט עדן חוג'ה, תצפיתנית
בת 19 ממעלה אדומים
הפעם הראשונה שזיהיתי ניסיון חדירה לישראל



"לא דמיינתי לרגע שהמשמרת השנייה שלי בחמ"ל התצפיות תהיה כה משמעותית. בשעות הבוקר המוקדמות זיהיתי במים עצם לא ברור בכלל שזז עם כיוון הזרם, והמשכתי לעקוב אחריו, המשכתי לחקור וגילינו שזה בן אדם, הכוח שתפס אצלנו קו הגיע למקום, הורדנו סירה למים וככה הצלחנו לסגור מעגל ומנענו ממנו לחדור ארצה. אין ספק שזה אירוע שלא אשכח".

סמל י׳, שייטת הצוללות
חייל בודד שעלה בשנת 2010
הפעם הראשונה במעמקים בתוך צוללת

״כבר מהקורס היה לי חשק עז להפליג בצוללת. תמיד סיפרו על ההפלגות, אך יש המון אתגרים לעבור עד שאתה נהיה מוסמך. הפעם הראשונה בה צללתי למעמקים הייתה ממש מרגשת עבורי. פתאום הצוללת תפסה זווית וירדה עמוק יותר ויותר.

"כשהגענו לעומק משמעותי, קיבלתי כמיטב המסורת המשפחתית בשייטת את ברכת המפקד. כל המערכות פעלו בשלמות, כל איש צוות ידע את עבודתו במקצועיות ובדיוק רב. שיתוף הפעולה היה מדהים. הרגשתי 100% ביטחון עם כל האנשים שתמכו בי ועזרו לי לבצע את התפקיד. תחושת האחריות שיש לך כמי שמשרת בכלי כ״כ חשאי ומבצעי היא עצומה.

"אתה מרגיש סיפוק בעבודה שלך ואין מקום לאכזב. מהפלגה להפלגה מתרגשים אפילו יותר כיוון שמפעם לפעם נוספת לך עוד אחריות ועוד תפקיד לבצע- אתה מתקדם ברמת העבודה וזה מה שמייחד את הצוללות״.

רב"ט זיו זימרן, לוחמת בגדוד הקרקל
בת 19 מירושלים
הפעם הראשונה שהשתתפתי במארב

"במהלך המארב, שהיה לפני מספר ימים, על כל אחת מחברות הצוות הוטלה משימה שונה, אך כצוות בזמן מארב, המשימה שלנו היא לשמור על הגבול שקט ורגוע בכל עת, להיות ערנית וחדה לשינויים שעלולים להתפתח.

"כששוכבים על הקרקע במארב יש תחושת דריכות מהולה בהתרגשות, האדרנלין היה בשמיים, הרגשתי שאני נותנת את חלקי בהגנה על גבולות המדינה".

סמלת דריה גפרוב, חובשת קרבית בנפה הסדירה
בת 21 מכרמיה
הפעם הראשונה שטיפלתי בפצוע בשטח

"בפעם הראשונה שטיפלתי במישהו הייתה בפעילות מבצעית בגזרת בנימין שבאזור יהודה ושומרון. יצאתי לפעילות מבצעית לילית בגזרת בנימין שבאזור יהודה ושומרון כחלק מהחפ"ק של המ"פ בתוך כפר.

"ביציאה מהכפר ראינו שהייתה תאונה. רצתי לעבר ההתקהלות שמסביב וגיליתי גבר שוכב על הרצפה עם שבר קשה מאוד ברגל שדורש קיבוע מידי כדי להציל את רגלו. הפצוע התנגד כתוצאה מהכאבים מהם סבל והבנתי שאני חייבת לתת לו מורפיום, בפעם הראשונה. הבנתי כמה שונה המציאות מהתיאוריה וניסיתי להשתמש במה שלמדתי. לאחר מתן הזריקה יכולתי לקבע את רגלו בהצלחה והמתנו לפינוי".

סמל רעות לוין, מדריכת צניחה
בת 19 ממכבים רעות
הצניחה הראשונה שלי



"אתה לא קולט בכלל מה קורה סביבך. אני עומדת שם ומזמזמת את סדר הפקודות, ואז מגיע תורי... אני קופצת מהמטוס- 21,22,23... מרימה את הראש ורואה את החופה מעילי, ואז אני נושמת לרווחה.

"משם הכל שקט, הנוף ממכר והאוויר נקי. עם הירידה בגובה חזרתי לזמזם את הפקודות, בדקתי את כיוון הרוח, התכוננתי לנחיתה... ואני על הקרקע. התחלתי לצרוח, זה מין שחרור כזה".

רב"ט ג'וש קלמן, לוחם שריון
בן 20 מירושלים
הפעם הראשונה שיריתי פגז מטנק

רב"ט ג'וש קלמן, לוחם שריון (דו"צ)

"בתפקידי הקודם שירתתי ביחידה עורפית, החלטתי שאני רוצה לעבור לתפקיד קרבי - כשריונר , זה היה החלום שלי מאז שהייתי קטן, בעקבות חבר קרוב של המשפחה, מפקד טנק שנפל במלחמת הכיפורים.
"בפעם הראשונה שיריתי פגז מטנק הרגשתי שסגרתי מעגל שהחל לפני הרבה שנים, הרגשתי גאה בעצמי הוכחתי שאני יכול לעמוד ביעדים ובמטרות שהצבתי לעצמי והבנתי שהגעתי לחיל עם מורשת עצומה. המקום הנכון לי, לא סתם אומרים שצוות טנק זה משפחה."

סג״ם איילת ציון, מ"מ בגדוד רם בנפה הסדירה
בת 21 ממכבים
הפעם הראשונה שחילצתי לכודים

"זה היה במהלך משלחת הסיוע של צה"ל לנפאל. המ"פ התקשר אליי בעת משמרת לילה במחסום והודיע לי שביום למחרת אני יוצאת לסייע לאחר רעידת האדמה. הייתי הקצינה הלוחמת הסדירה היחידה שיצאה למשלחת.

"כשהגענו ראינו את ההרס הגדול. באחד הימים הגענו לבניין שקומותיו העליונות קרסו. יצרנו מנהרה ונכנסתי דרכה לחפש לכודים. זו הייתה הפעם הראשונה שאני מיישמת את מה שלמדתי. לא נתתי לפחד להשתלט עליי והמשכתי לחפש מתוך המנהרה. במהלך המשלחת עברנו כל יום בין הכפרים וסייענו איפה שיכולנו. הנפלאים ניגשו אלינו ויכולתי לראות בפנים שלהם כמה הם חיכו לנו וכמה הם מודים על כך שהגענו לעזור".

רב״ט בר צרפתי, מש״קית ת"ש באוגדת עזה
עלתה מקליפורניה ב- 2014
הפעם הראשונה שעזרתי לחייל בודד



"טיפלתי בחייל בודד מקליפורניה, כמוני, והוא משרת בצוות מכני הנדסי של חיל ההנדסה. בתור חייל בודד הוא זכאי לקבל טיסה למשפחה לתקופה של 30 יום פעם בשנה ופעם בשירות הוא זכאי לקבל מימון מהצבא לטיסה.

"לאחר שדיברתי עם מפקדיו ואישרתי את בקשתו לטוס, היה צורך בעוד מספר אישורים של המימון, המשכתי לטפל במסירות אך התאריך התקרב עד שלבסוף הגענו ליומיים לפני הטיסה של החייל. דיברתי עם המפקד הישיר של החייל שישלח אותו לתל אביב, והוא הספיק להגיע שעה לפני שהמשרד נסגר ולהזמין את כרטיסי הטיסה באותו היום והוא טס יומיים אח״כ.

"כשדיברתי עם החייל הוא הודה לי על כל ההשקעה ואמר לי ׳לא יכולתי לעשות את זה בלעדיך, אני באמת מעריך את זה׳. גם דיברתי עם המפקד שלו שאמר לי שהוא מעריך את כל מה שעשיתי בשביל החייל שלו. זה הראה לי כמה התפקיד שלי משמעותי. שימח אותי שהצלחתי לשמח אחרים".