יוצאי אתיופיה בצבא: המספרים מאחורי הקשיים

אחוז גבוה במיוחד מבין החיילים ממוצא אתיופי נשלחים לכלא הצבאי במהלך שירותם. "הייתי צריך כסף, אז ערקתי", מסביר אחד מהחיילים. בצה"ל משקיעים בתכניות, אך השינוי בינתיים לא גדול. למה זה קורה ואיך תשפיע המחאה?

למצולמים אין קשר לכתוב (רויטרס)

מחאת בני הקהילה האתיופית הציבה זרקור מדאיג על אופן שילובם בחברה הישראלית על כל חלקיה - הכלכלה, החברה וגם במערכת הצבאית, זאת חרף אחוז הגיוס הגבוה: למרות הנכונות הרבה להתגייס ולתרום, רבים מיוצאי אתיופיה מוצאים עצמם במהלך השירות בכלא. למרות המאמצים של צה"ל, בשנת 2014 היו 15.4% מסך הכלואים יוצאי אתיופיה, זאת אף שהם מהווים רק 3% מכלל המשרתים. ירידה קלה בהשוואה לשנה שקדמה לה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

העבירות המרכזיות שבגינן חיילים יוצאי העדה נכלאים הן עריקות ונפקדות, בדיוק כמו שאר החיילים. הסיבות השכיחות לעריקות בקרב חיילי העדה הן רצון לעזור בכלכלת המשפחה ובעייה בהשתלבות בצבא. המוטיבציה של החיילים הישראלים בני העדה גבוהה מאוד, בעיקר לשירות קרבי, אבל היא מידרדרת במהלך השירות כך על פי נתוני הצבא.

88% מהגברים יוצאי אתיופיה מתגייסים, אחוז גבוה יותר מהממוצע הכללי שהוא 75% בקירוב. מקרב הנשים 58% מתגייסות, נתון נמוך במעט מהנתון הכללי. "ניסיתי הרבה זמן לקבל סיוע כלכלי ולקבל יציאות כדי לעבוד, המשפחה שלי במצוקה", אומר החייל ד', ששירת בגדוד קרבי שהיה בתעסוקה מבצעית בצפון. "את המפקדים זה לא כל כך עניין, והחובות במשפחה שלי רק גדלו".

"הכלא מלא אתיופים". כלא צבאי, ארכיון (חדשות 2)

"הרבה מהקהילה שלנו בכלא הצבאי, זה חלק מהמסלול"

יום אחד, הוא החליט לקחת את הרגליים - ולברוח. "האמת היא שהרגשתי שונה, ויחד עם הבעיות במשפחה שלי עשיתי לזה סוף". הוא התחיל לעבוד, ואמר למפקד שלו שהוא לא מסוגל יותר כי אין לו אוכל בבית. המפקד ענה: "תחזור מיד או שאני אשלח אותך לכלא". השיחה הזו רק הכבידה על ד'. הנפקדות נמשכה כמה שבועות שבמהלכן בין היתר ניקה בניינים ועבד כמוכר בחנות, וצבר כסף, עד שהתקשר להסגיר את עצמו. הסיפור שלו נגמר בכמה שבועות בכלא: "אם מישהו היה מבין אותנו, זה היה נראה אחרת", הוא אומר.

ד' ממש לא היחיד. יש גם בנות בכלא: "לא מצאתי את עצמי בבסיס, התייחסו אליי אחרת - לא קיללו אותי, אבל הרגשתי את זה. בכלל גם המצב בבית שלי היה לא טוב, והציבו אותי בתפקיד לא משמעותי, אז עזבתי. בסוף הכניסו אותי לכלא", מתארת מ', חיילת ממשפחה ילידת אתיופיה. לטענתה, "הרבה מהקהילה שלנו היו בכלא הצבאי, זה לא מפחיד אותנו. ברור שזה גרוע ולא כיף, אבל זה לצערי הפך לחלק מהמסלול. אני לא מאשימה רק את הצבא, זה בא גם מהאזרחות. זו דרך של רבים מאיתנו לעבור תפקיד".

קצין בן העדה טוען: הצבא לא מבין את ההבדלים התרבותיים

בצה"ל מזכירים ש"אנחנו לא פוגשים אותם בילדות המוקדמת. רבים מהם מגיעים ממוסדות של חסות הנוער", לדברי קצינה בכירה. "אני יכולה להניח שהתמודדות עם מערכת תובענית, במסלולים מסוימים זה משהו שהוא קשה. עם זאת, כשיש לך את כל הכלים התומכים אז אין ספק שזה מקל וגם מי שמגיע לכלא מטופל בצורה מלאה".

קצין בן העדה מצביע על בעיה בתפיסה הצה"לית. לדבריו, המפקדים לא תמיד מבינים את הדקויות וההבדלים התרבותיים. "צריך להבין שמדובר בתרבות שונה, התוצאה היא שחיילים מתגייסים עם מוטיבציית שיא לתפקידים משמעותיים, רוצים לתרום, אבל מרגישים אחרי זמן קצר תסכול כי לא מבינים אותם".

בצה"ל אומרים כי הם עושים הכל למען השילוב של החיילים. משנת 2005 פועל קורס "אמיר", שמטרתו למצות יכולות וכישורים של חיילים בני העדה, עם גיוסם. בתחילת השנה החלה לפעול תכנית בשם "מאפליה מנציחה להבחנה מקפיצה"; המטרה היא למנוע בידול ולשפר דרמטית את הנתונים ההתחלתיים. בין היתר נקבעו מכסות לקורסים טכנולוגיים, ומכסות בקורסי קצינים. כמו כן, נתוני הקב"א של חלק מבני העדה האתיופית נקבעים על ידי מכון חיצוני ואלו לא ייקבעו במבחנים בבקו"ם שמוטים תרבותית לטובת יליד הארץ.

"המפקד אמר לי 'אל תלך, יש שם מספיק שחורים'"

"צה"ל יזם עוד ועוד קורסים לחיילים יוצאי העדה, אבל אלה רק מבדלים אותם יותר", אומר סרן במילואים אפטמו יוסף, שמלווה חיילים בני העדה עם גיוסם. "החלק של הבעיה קטן מאוד. אם לא יטפלו בזה עכשיו, אני בטוח שבקרוב אחוזי הגיוס ירדו - לא בגלל הצבא, בגלל כל האירועים בחוץ. אם משפילים אנשים זה מחלחל לדור למטה, אנשים שואלים את עצמם למה להתגייס. אנחנו מנסים לשנות את המאזן הזה".

הקצינה הבכירה דוחה את הטענות. לדבריה, הבידול זמני בלבד ולמען שילוב טוב יותר. בנוסף, ההערכה באכ"א לפי שעה היא שלא תהיה ירידה במוטיבציה לשירות בשל המחאות. לדברי הקצינה, ייתכן שבעתיד קורס "אמיר" יבוטל, כי לא יהיה בו צורך יותר.

תופעות האפלייה והקיפוח שהוציאו השבוע את בני הקהילה לרחובות מתרחשים למצער גם בצבא. חייל בן העדה שמשרת כנהג, רצה לצאת להפגנה הגדולה בתל אביב. "יש שם מספיק שחורים, אתה לא צריך ללכת", אמר לו לטענתו מפקדו. הוא בחר שלא להתלונן עליו, מפחד שייפגע בתורנויות. "הוא לא התכוון להעליב אותי, אני בטוח, אבל זו השפה שהוא מדבר, ולא רק הוא, ככה מדברים בצבא".

חייל מעיד: "עד הצבא, מעולם לא דיברתי עם יוצא אתיופיה"

לוחם בחטיבת חי"ר מספר שלאחד החיילים בפלוגה "כולם קוראים כושי כי הוא אתיופי. זה היה ככה חודשים. יום אחד הוא אמר לנו להפסיק, ואז התחילו להציק לו, רק אחר כך הבנו שהוא נעלב מזה כל התקופה הזאת". לדבריו, הפעם הראשונה שבכלל דיבר עם בן העדה הייתה בטירונות הקרבית. "אני גר במרכז ובבתי הספר שבהם גדלתי לא היו תלמידים יוצאי אתיופיה. לא סתם השילוב לא טוב - זה מגיע מבית הספר, שכל בני העדה לומדים בבית ספר אחד".

עם זאת, חשוב להדגיש כי שירות משמעותי יכול להתוות דרך להצלחה בהמשך. בשביל חיילים רבים יוצאי העדה, הצבא משמש מקפצה לאזרחות בתפקידים שונים - בין היתר בתחומים הטכנולוגיים. המטרה בצבא היא להגדיל את מספר הקצינים מקרב הקהילה האתיופית בתפקידי השטח והמטה, כדי שבסופו של דבר לא יהיה צורך בתכניות או מכסות לטובתם. "צה"ל הוא חלק מהחברה הישראלית - ויש לו תפקיד. ואנחנו עושים את זה וניתן יהיה לראות את השיפור הזה בקרב יוצאי העדה בשנים הקרובות", סיכמה הקצינה הבכירה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל הוא צבא העם, זהו מקור עוצמתו ועל כך נשענת איכותו. בצה"ל שואפים כל העת להרחבת הגיוס תוך מתן מענה מותאם לכלל האוכלוסיות, הן מבחינת מסלולי שירות והן מבחינת תנאי השירות. לאורך השנים, פועלת תוכנית ייחודית לקידום אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, כאשר במהלך השנה האחרונה הוחלט לבצע תמורה משמעותית בתחום, במטרה להרחיב את השתלבותם של יוצאי אתיופיה בצבא וכפועל יוצא בחברה הישראלית. רמ"ד שי"א (שילוב יוצאי אתיופיה) אמונה על עשייתו של מדור מקצועי, המורכב בין היתר מחיילים, קצינים ואנשי מילואים אשר מטפלים בחלק ניכר מפניות הפרט המופנות למדור. חיילי וקציני מדור שי"א, מפרים ומעשירים את העשייה במדור, כל אחד מנקודת מבטו האישית והמקצועית".