אנשי הבשורה הרעה: הצצה לחמ"ל הנפגעים של צה"ל

במהלך מבצע "צוק איתן" נפוצו בווטסאפ שמועות על חיילים שנהרגו בעזה, בזמן שבצה"ל המשיכו להצליב מידע ולאתר את המשפחות. השבוע ביקרנו בחמ"ל הנפגעים הצבאי – שם קיבלו את הבשורות המרות. איך יתמודדו עם השמועות בפעם הבאה והאם גם הם בוכים בין הודעה להודעה?

חמ"ל נפגעים (דובר צה"ל)

זה נראה כמו מקום שקט לחלוטין - מחשבים, חיילים וחיילות, בלב בסיס השלישות ברמת גן, אבל רק לפני מספר שבועות - היה כאן טירוף של ממש. עוד ועוד טלפון מקציני השלישות בשטח ובפיהם שמות של חיילים שנהרגו בקרבות מול מחבלים בעזה. שם אחר שם, משפחה אחר משפחה, אובדן אחר אובדן. גם מי שהוא בעל ותק במקום הזה - חמ"ל הנפגעים של צה"ל מעיד כי במבצע "צוק איתן" העבודה הייתה אינטנסיבית באופן חריג.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אחרי שבועות של סערה, ומאות אנשי מילואים שהתנדבו למשימה, ביקרנו החודש במקום בו מקבלים את הבשורות הכי רעות בצה"ל. אחרי לילות כמעט ללא שינה, והרבה הודעות איוב, התפנו לספר לנו אנשי ענף הנפגעים את שעבר עליהם בשבועות האלה, במבצע שבו הרשתות החברתיות ובעיקר תכנת העברת המסרים ווטסאפ גרמה לעוול כבד להם ולמשפחות שהפכו שכולות.

אחד הימים הזכורים ביותר במבצע היה יום תקרית הנגמ"ש של חטיבת גולני. בחמ"ל צלצל הטלפון: "היה אירוע גדול, יש הרבה הרוגים". רק כעבור מספר דקות של איסוף פרט ועוד פרט, החלו להבין שם את גודל האסון. בעוד החיילים והקצינים מטפלים האירוע ונמצאים כמעט בלי הטלפון הסלולארי, ברחבי הרשת ובווטסאפ מועברת רשימה ובו שמות ההרוגים לכאורה בתקרית. היו משפחות שדרך רשימה זו עודכנו שיקיריהן אינם בחיים, ואילו אחרות קיוו להאמין שלא מדובר ברשימה רשמית ושזו רק שמועה.

כוחות צה"ל במבצע (רויטרס)

"זו פעם ראשונה שנתקלנו בדבר הזה, ובזמן שטיפלנו באירוע הבנו מה מתחולל בחוץ, אבל אנחנו לא קיבלנו את הרשימה", מספר לחדשות 2 Online סגן-אלוף יורם חסון, ראש ענף נפגעים וקציני עיר. "זה מאוד מאוד בעייתי עבורנו, כי אסור לנו לקצר תהליכים ובווטסאפ היו שמות לא נכונים". הוא ואנשיו ניסו להיות מפוקסים, אבל היה קשה להתמודד עם הרשימה, שלא ברור מי הפיץ אותה, ובה חלק מהשמות. "אנחנו עושים הכל כדי להגיע מהר למשפחה, ובעתיד נגיע אף יותר מהר כי אנו בוחנים הכנסת אמצעים טכנולוגים נוספים שיקלו על הזיהוי".

ראש תחום נפגעים, סגן אלוף אלונה סלמון, הזדעזעה ממה שהתחולל ברשתות החברתיות. "כשמשפחה מגלה את מה שהיא מגלה דרך הווטסאפ אז כל הכוונות הטובות שאולי היו פגעו בה", היא מציינת. בין היתר, למעט ההסברה בנושא, צוות בדיקה מברר האם היה ניתן להגיע למשפחות מהר יותר ואיך להתמודד עם נושא הווטסאפ, כי גם בצבא מבינים שזה לא הולך להיעלם. "ברור לנו שזה יהיה גם במלחמות הבאות, אבל צריך לדעת איך להתמודד עם זה".

רגעים קשים עם קבלת השמות (דובר צה"ל)

השם מגיע, בונים "עץ משפחה"

חמ"ל הנפגעים פועל 24/7, והוקם כחלק מלקחי מלחמת יום כיפור. הייעוד שלו הוא לטפל בכל אירוע נפגעים בשגרה או בחירום - פצועים והרוגים. בין היתר אנשיו מפעילים את המערכות השונות ואת קציני העיר ונמצאים בקשר מול היחידה.

בענף מודיעים למשפחת החייל ולקרוביו מקרבה ראשונה, מלווים את המשפחה בזמן השבעה, מוציאים לפועל את הלוויה הצבאית, ובתום השבעה מעבירים את המקל לקצינת הנפגעים שמלווה את המשפחה מאז והלאה. לא מדובר רק בחיילים שנפגעים בפעילות מבצעית אלא גם תאונות, אימונים, חופשות ואובדנות.

קצין השלישות הגדודי או החטיבתי מחויב על פי הנהלים לוודא שיש לו שליטה שמית מלאה על חייליו. ברגע שנפגע חייל והוא מתחיל לקבל מידע מהמפקדים שלו בקשר או בכל אמצעי אחר את המידע הוא מעביר את המידע לחמ"ל נפגעים. מכאן החיילים בחמ"ל מתחילים בעבודה מהירה לבנות "עץ משפחה" - הם דולים את כל הפרטים על החייל ודרכי ההגעה לבני משפחתו - טלפונים, כתובות, מקומות עבודה ופרטים אישיים - גם מהיחידה וגם מהמידע שהחייל מילא ביום גיוסו לצה"ל.

במקביל לתהליך זה, מתבצע פינוי וזיהוי של החלל. "אנחנו חייבים להצליב את כל המידע - להגיע למשפחה כמה שיותר מהר עם אפס טעויות. לא נלך עם שום הודעה לפני שאנו יודעים שמדובר במי שאנו חושבים שמדובר", מוסיף סא"ל חסון. אם מי מבני המשפחה נמצא בחו"ל, בצבא יוצרים קשר עם הנספחים הצבאיים ודרך הקונסולים פוגשים אותו - ומבשרים לו על האירוע - לעולם זה לא יתבצע באופן טלפוני.

סא"ל חסון וסלמון (דובר צה"ל)

שם משפחה כהן? נבדוק כפליים

הלחימה הייתה מורכבת במיוחד, גם מהזווית שלהם. יש מפקדים שנפגעו והיו שמות של אנשים שאנשי הענף הכירו, מה שמקשה עוד יותר . המטרה שלהם היא לייעל את זרימת המידע ולכן בודקים את הנתונים שוב ושוב. "את זרימת המידע בווטסאפ לא ננצח, אבל אנחנו עושים את הכל כדי לתת את המידע האמין". כך לדוגמא, חייל ששם משפחתו הוא כהן, תתבצע בדיקה חוזרת כמה פעמים, בשל שם המשפחה הנפוץ, והסכנה שמשפחה לא נכונה תקבל את ההודעה.

ובחזרה לחמ"ל - שם בדיוק מטפלים בנוהל חבצלת של ראש המוסד לשעבר יצחק חופי. "התקרית של גולני הייתה עבורי הקשה ביותר", מעיד סמל בר קונסטנטינו, סמל מבצעים בחמ"ל. "זה היה לי קשה כי גיליתי שדניאל פומרנץ נהרג, ואחיו שירת איתי כאן בחמ"ל, זה היה רגע קשה. ראיתי את השם שלו ואז נתקעתי לאיזה דקה ומהר חזרתי לעבוד".

הוא אומר כי אסור לטעות וזה כלל ברזל, לא רק בשבילו אלא בכל העוסקים במלאכה הקשה מנשוא. "אם אתה מגיע למשפחה שנייה מאוחר מדי, יכול להיות שהחייל כבר לא פצוע אלא נהרג וזה קריטי".

רס"ל לירון שאול, מפקדת חמ"ל נפגעים כבר 6 שנים. התפקיד הוא קשה ומחייב, אך היא מרגישה סיפוק מהעבודה. "זה פוגש אותך בכל מקום, במלחמה בקושי ישנו וכל שם שקיבלנו זה עולם ומלואו ובאירוע של גולני זו הייתה מסה גדולה והיו המון טלפונים - צריך המון חוסן נפשי, אנחנו במירוץ נגד הזמן כדי שהמשפחה תדע את המידע מאיתנו ולא מחמאס או משמועות בווטסאפ".

לוחמי צה"ל בעזה, במהלך המבצע (דובר צה"ל)

מתי בוכים?

"מותר להם לבכות כמובן", מבהיר ראש הענף, שסיפר כי במהלך המבצע אחד מחייליו נאלץ לצאת החוצה בשל שהכיר את אחד ההרוגים. "אני לא בוכה, אני מעבד את המידע כי אני לא מחבר את הפרצופים והשמות, אבל כשאתה הולך הביתה ובערב רואה את הסיפורים מאחורי השמות אתה מתחיל לחשוב על האנשים". עם זאת, הוא אומר שיש קושי.

רגע אחד שנצרב בזיכרונו היה כשקיבל את השם של דניאל פומרנץ ז"ל, בנה של ראש מחלקת נפגעים בדימוס ורדה פומרנץ, שאותה הוא ואנשיו מכירים היטב, והיא מגיעה מדי פעם למקום. "זה קפץ לי מאוד חריג, וזה נתן לי זבנג, עברה לי צמרמורת בגוף - אבל לא שינינו את הנוהל, והודיעו לה כמו שמודיעים לכל אחד". סגן-אלוף סלמון, שהייתה בתפקידה הקודם קצינת עיר הוסיפה: "במהלך המבצע זה היה הבית פה, ובהחלט אני יכולה להגיד שהדמעות זולגות".

כולם מסכימים שמה שקרה ביום כיפור, שמשפחות חיכו מחוץ לשער ודרשו לקבל פרטים על בני משפחותיהם שנלחמו לא ייקרה שנית. "זה היה כאוס מוחלט, ועכשיו אנו מאוד משופשפים, ההודעות אז הגיעו רק אחרי כמה ימים - וזה לא משהו שיקרה היום", מסכם סא"ל חסון.

לפניות לכתב: MatanH@ch2news.tv