תיעוד מיוחד: רוני דניאל עם הכוחות הלוחמים בעזה

לוחמי חטיבת הנח"ל ממשיכים להתקדם באיטיות ברחובות הצרים של העיירה בית חנון, כשהאיום המרכזי הוא ירי צלפים או מטעני חבלה. "לא נחזור הביתה עד שלא נשלים את המשימה", הבטיח לנו מפקד גדוד בחטיבה. "הפסקת אש? אני לוחם ולא פוליטיקאי"

בכל הימים הארוכים של המבצע אנו עומדים מול בית חנון ומשדרים. רואים שם מקבץ בתים צפופים מתוכם נורות רקטות מדי פעם לעבר ישראל, אך לא הרבה יותר. אני זוכר את בית חנון מימים עברו - זו הייתה עיירה חקלאית שקטה, גם בימי האינתיפאדות. לא עוד. עכשיו צה"ל התיר לנו להיכנס לשם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

חטיבת הנח"ל פועלת בעיירה, ובסלון בית פלסטיני נטוש נתן מפקד החטיבה אלוף משנה אורי גורדין פקודות אחרונות. צריך לעבור על התכניות, לתקן אותן, זו ההתנהלות הקבועה. "אנחנו מתקדמים לאט ובטוח, ממגרים את האויב מפה", הסביר גורדין. "הגדוד נגדו אנחנו נלחמים נפגע והוא במצב כשירות נמוך יחסית. חשפנו כאן את רוב המנהרות".

במלחמת לבנון השניה קמה צעקה על "מפקדי הפלזמות". היום הפלזמות כבר כאן ממש עם הלוחמים, וזו מהפכה, בעיקר כדי להביא מודיעין חזותי לכוחות בשטח תוך כדי לחימה. "ד"ש לכולם, אנחנו בסדר, אפילו מעשנים פה סיגריה בכיף", סיפרו לוחמים בנח"ל שפגשנו.

"אנשים פה חוזרים מחופשות, מרגילות, אפילו מחו"ל רק כדי לבוא לפה, אני צריך לבחור מי בא איתי ומאכזב הרבה אנשים בדרך", סיפר בגאווה יוגב המג"ד. "אנחנו מבינים לגמרי את המצב, אנחנו כאן כדי שמשפחה מנתיב העשרה תוכל לחיות חיים נורמליים. כמו שאני מבין את זה - אחרון הלוחמים שלי מבין את זה. לא נחזור עד שהמשימה תבוצע. הפסקת אש? אני לוחם, לא פוליטיקאי".

"לא נחזור עד שהמשימה תבוצע" (חדשות 2)

הלוחמים הולכים בין סמטאות, הכול מאובטח ושקול, והאיום המרכזי הוא ירי צלפים. "זו השיטה, מפעילים הרבה אש כדי להדוף את המחבלים, עם טנקים וטילים, ואז מפעילים את החי"ר כדי לכבוש", הסביר יוגב. "קשה להתנגד לדבר כזה. אנחנו רואים אותם חכמים באישון לילה על בית בקיבוץ, כאן הם נסוגים. אני לא מזלזל בהם, אבל זה לא משתווה ליכולת שלנו. זה עניין של זמן עד שנכריע אותם לגמרי".

חמור לבן יש, משיח אין

בכל אירוע קרבי כזה יש מחזות כאילו באו מזמן אחר. ליד אזורי הלחימה נראה עדר חמורים ממשיך בשלו כאילו לא מתנהלים חילופי אש מסביב. חמור לבן יש בעזה, משיח ממש לא.
שם המהלך כאן זה שילוב כוחות. עדיף לזוז יחד עם הטנקים, לוחמי ההנדסה מטפלים במטענים שהונחו וההתקדמות כאן איטית מאוד - מאות מטרים בשלוש שעות.

הכול מאוד בטוח, צעד אחר צעד בקסבה של בית חנון. הדחפורים הכבדים מסלקים מכשולים, מל"טים רואים מלמעלה ומורידים מידע לכוחות. הכול כדי לחשוף מנהרות ולפגוע באנשי חמאס ובתשתיות שלהם.

בדרך החוצה, רבע שעה של נסיעה לגדר, אנחנו רואים שדות בעזה שנחרשו אך לא נזרעו. גם בצד שלנו יש שדות כאלה. כשלא זורעים - אז אף אחד גם לא יקצור כאן.