אמו של גיל-עד ז"ל: "נתנו לנו סיבות להאמין שהבנים עדיין בחיים"

מאז קבלת ההודעה הקשה שבישרה על מותם של שלושת הנערים החטופים, משפחות הבנים לא קיבלו מידע נוסף שיכול לשפוך מעט אור על שאירע מרגע שעלו השלושה על הטרמפ, ועד שנרצחו ונקברו. בת-גלים שער סיפרה כי ביומיים האחרונים ניזונה המשפחה מן התקשורת: "נראה לי נכון שיגיעו לעדכן אותנו באופן אישי וישיר"

בת-גלים שער

ביום שאחרי הלוויית שלושת הנערים החטופים אייל יפרח ז"ל, נפתלי פרנקל ז"ל וגיל-עד שער ז"ל, סיפרה היום אמו של גיל-עד בראיון לחדשות 2 כי מאז יום שני, עם הודעת אנשי מערכת הביטחון על מציאת הגופות, הם לא קיבלו כל עדכון או מידע על הממצאים בזירה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בת-גלים שער סיפרה כי על האזרחים שמצאו על הגופות, הם שמעו רק בכלי התקשורת. "לאורך כל הדרך ניתנו לנו מספיק סיבות להאמין שהם עדיין בחיים. הייתי בטוחה שנראה אותם שוב בבית. קיווינו שתבואו לחגוג איתנו את חזרת הבנים, לא לנחם אותנו".

גיל-עד שער ז"ל (באדיבות המשפחה)

שער הוסיפה ואמרה כי נראה לה נכון וראוי שעם סיום הפרשה, המשפחות יהיו ראשונות לקבל את המידע מהגורמים העוסקים בדבר - ולא העיתונות שממנה הם ניזונים ביומיים האחרונים: "נראה לנו שנכון שאחרי שהודיעו לנו על מציאת הגופות, יגיעו לעדכן אותנו באופן אישי וישיר על הממצאים ועל אופן מציאת הגופות, על מצבן ועל הסימנים שעלו מהשטח ואולי יכולים ללמד אותנו יותר על מה שעבר על הבנים בדקות האחרונות לחייהם".

סבו של גיל-עד: "שמעתי על מציאת הגופות מאל-ג'זירה"

אתמול (ג') סיפר עזרא שער, סבו של גיל-עד ז"ל כי קיבל את ההודעה על מציאת גופותיהם של נכדו ושל חבריו מדיווח בטלוויזיה הערבית. "הייתי בתפילת מנחה בבית הכנסת כשחבר שלי שלח לי הודעה שאמרו משהו על מציאת הבנים באל-ג'זירה. מיד אחרי התפילה, כשהגעתי הביתה, אמרתי לאשתי לפתוח טלוויזיה ורדיו כדי לשמוע אם זה נכון. לא אמרו כלום אז לא סיפרתי לה על מה ששמעתי, לא רציתי להדאיג אותה. אמרתי לה 'יש משהו, אבל חכי קצת'".

שלטי המנחמים בפתח בית משפחת שער, היום (צילום: עפר חדד)

מאות מנחמים פקדו היום (ד') את בתי המשפחות האבלות ביישובים טלמון, אלעד ונוף איילון. שלטי הענק מחוץ לבתים הקוראים לשובם הביתה של הבנים הוחלפו בשלטים חדשים עם הכיתוב "עם אחד בלב אחד" ו"עם ישראל חי".

למרות הקושי הרב והכאב הגדול, דיברו היום בשלושת בתי משפחות החטופים גם על נקודות האור בתוך החושך הגדול שפקד אותן. הם סיפרו על ההקלה היחסית שבסיום חוסר הוודאות ששרר בביתם ב-18 הימים לאחר החטיפה, ועל כך שהגופות נמצאו ואפשרו להביא את הבנים לקבורה.