אמצעי הלחימה החדשים של צה"ל: מרגמה עם Waze וטיל לאו משודרג

מבוקר עד ליל עסוקים במחלקת אמצעי הלחימה של זרוע היבשה בפיתוח נשק וציוד שיבטיחו את יתרונם הטכנולוגי של לוחמי צה"ל. קראו איך בצה"ל מתכננים לשדרג את קסדות הלוחמים, אילו שיפורים הוכנסו ברקטת הלאו הותיקה, מהו מנגנון הכינון החדש של המרגמה ואיזה אמצעי ראיית לילה אמור להעניק לצה"ל יתרון קריטי על פני היריבים

הצצה לפיתוחי הנשק החדשים בצה"ל (דובר צה"ל)

אמצעי הלחימה של העתיד: כל לוחם במילואים או בסדיר מכיר את התחושה. בסוף הליך קבלת הציוד, מגיע שלב החתימה על הקסדה. למרות שלנוחות הקסדה יש השלכות משמעותיות על תפקודו של החייל, הסיכויים למצוא אחת בעלת מידות מתאימות הוא אפסי. מערכת הרצועות של הקסדה הצה"לית, הכוללת שלל חבקים ואבזמים, היא סבוכה ומסורבלת. גם בעלי תואר שני בהנדסת רצועות יתקשו להתמודד מולה. לרוב, די בטלטול קל כדי לגרום לרצועת הסנטר להיכרך סביב הצוואר ולקסדה לנטות על צידה בצורה גמלונית.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

לא מדובר רק בענייני נוחות. חייל שנלחם ברצועות הקסדה מקדיש פחות תשומת לב למלחמה באויב האמיתי. לוחם באימון שעסוק בהתאמת קסדה לראשו, הוא לוחם שעסוק פחות בנעשה באימון.

אם הערכותיו של סא"ל דודו ארצי, ראש ענף חי"ר במחלקת אמצעי לחימה של זרוע היבשה בצה"ל, מדויקות, לא רחוק היום בו מלחמתם של חיילים ברצועות הקסדה תהיה נחלת העבר. בענף החי"ר של מחלקת פיתוח אמצעי הלחימה עמלים על השלבים האחרונים של ייצור קסדה בעלת מנגנון רכיסה נוח, כזה הדומה למערכת של קסדות אופניים. כדי להתאים את הקסדה לראש, כל מה שיצטרך הלוחם לעשות הוא לסובב חוגה בחלקה האחורי של הקסדה - ומערכת הרצועות תתהדק. לחיילים רבים מדובר בלא פחות מאשר בשורה של ממש.

הקסדה החדשה, שלבי פיתוח אחרונים (דובר צה"ל)


תואר ראשון בהנדסה, דוקטורט בחי"ר

לא מפתיע שדווקא חיילי מחלקת האמל"ח של זרוע היבשה הם שהגו את הפיתוח שעתיד לתת מענה לבעיה של חלק גדול מהלוחמים. מרבית המהנדסים במחלקה הם חי"רניקים לשעבר ולוחמים פעילים במערך המילואים של צה"ל. מהבחינה הזו, המפתחים של אמצעי הלחימה הם גם הראשונים להשתמש בו. "אנחנו כנראה לא המהנדסים הכי טובים", אומר סא"ל ארצי, "אך אנחנו יודעים הכי טוב מה החייל צריך מהסיבה הפשוטה שאנחנו בעצמנו החייל. החבר'ה מהמחלקה יוצאים למילואים, משתמשים בפיתוחים שהם יוצרים ומזהים צרכים הדורשים פתרונות חדשים".

תהליך ההיזון החוזר הזה, בו המהנדס הוא גם המשתמש, מניב לא מעט פיתוחים ייחודיים שמטרתם להעניק ללוחמים של צה"ל יתרון על פני האויב. "מהבוקר עד הלילה, אנחנו עסוקים בלהבין איך אנחנו יוצרים עליונות מבצעית על פני היריבים שלנו", משתף סא"ל ארצי. "בשטח פתוח העליונות של צה"ל היא מובנת מאליה. אף צבא באזור לא מסוגל להתמודד עם העוצמה של חיל האוויר, השריון והתותחנים שבידנו. כשנכנסים לשטחים מורכבים, כגון לוחמה בשטח בנוי ולוחמה בסבך - זה משתנה. הכוחות הופכים הרבה יותר מאוזנים. בשטחים מורכבים אלמנט ההפתעה וההיכרות עם הזירה הם קריטיים".

רקטת לאו משודרגת

בלשכתו שבבסיס תל השומר, מציג בגאווה סא"ל ארצי את האמצעים החדשים שפותחו במחלקה שהוא עומד בראשה. ארצי מספר כי אחרי מלחמת לבנון השנייה, חזרו הלוחמים מהחזית עם תובנות רבות לגבי אמצעי הלחימה איתם יצאו לשדה הקרב. אחד מאמצעי הלחימה שזכה לשדרוג בעקבות ניסיון המלחמה הוא רקטת הלאו הוותיקה.

יתרונותיו של הלאו טמונים בעיקר במשקל הקל שלו ובנוחות תפעולו, אלא שבקיץ 2006 מצאו לוחמים רבים את הרקטה שפותחה בארצות הברית בשנות ה-60 כלא יעילה. "הלאו הוא נשק נגד טנקים. ראש הנפץ שלו הוא סוג של מטען חלול והוא תוכנן כדי לגרום נזק לרכבים משוריינים", מסביר ארצי. "במלחמת לבנון השנייה לא חיכו ללוחמי צה"ל שורות של משוריינים. רקטת הלאו היא כמעט לא אפקטיבית נגד מבני בטון או נגד אדם, המהווים את רוב המטרות עליהם ירו הלוחמים".

חיילי ענף חי"ר במחלקת אמצעי הלחימה, לקחו את המנגנון המוכר של רקטת הלאו וציידו אותו בראש נפץ היעיל נגד מבנים. המפתחים גם הוסיפו ללאו ציין לייזר שתפקידו להקל על מלאכת כיוון הרקטה. לדברי ארצי, הרקטה בעלת ראש הקרב החדש שקיבלה את השם "פטישון" כבר מצויה בשימוש מבצעי בידי לוחמי הסדיר והמילואים.

"פטישון"- רקטת הלאו המשודרגת (דובר צה"ל)


מרגמה עם "Waze"

פיתוח נוסף שהוא תולדה של צורך אותו זיהו חיילי מחלקת אמצעי הלחימה בזרוע היבשה הוא מרגמה מונחת ג'י.פי.אס הנקראת "דוקרן". המפתחים זיהו את חוסר הדיוק של מחלקת המרגמות של הפלוגות המסייעות כנקודת תורפה והושקעו משאבים רבים כדי לפתור אותה. התוצאה - כל שדרוש מלוחמי פלוגת המסייעת כדי לכוונן את המרגמה הוא רק להקיש את נקודת הציון של האויב - ופגז ה"דוקרן" כבר ימצא את דרכו אל המטרה. מכיוונון מסורבל ולא מדויק, כשהפער בין מקום הפגיעה של הפגז ובין המטרה עמד לעיתים על מאות מטרים, הפך ההליך לפשוט ומדויק בעשרות מונים.

"דוקרן"- מרגמה עם כינון GPS (דובר צה"ל)


"ערמון" - אמצעי ראיית לילה תרמי

אמצעי הלחימה האחרון אותו הציג ראש ענף חי"ר במחלקה לפיתוח אמצעי לחימה הוא מתחום ראיית הלילה. אמצעי ראיית הלילה מתחלקים לשתי קטגוריות: אמצעי ראיית לילה המבוססים על טכנולוגיית הגברת אור כוכבים ואמצעיים המבוססים על ראייה תרמית של חום גוף. הניסיון המבצעי של חיילי צה"ל לימד כי האמצעים התרמיים יעילים משמעותית מאלו המבוססים על הגברת אור הכוכבים.

אויב המסתווה מאחורי שיח יהיה בלתי נראה עבור אמצעי ראיית לילה פשוט, אך חייל המשתמש באמצעי תרמי יוכל לזהות אותו על פי חום גופו מאות מטרים לפני מפגש. הבעיה עם האמצעים התרמיים היתה הגודל והמשקל הרב שלהם שהקשו על השימוש בהם תוך כדי תנועה. ה"ערמון", שגם הוא פרי פיתוח של ענף חי"ר, הוא אמצעי ראיית לילה תרמי שגדול רק במעט ממשקפת רגילה. האמצעי התרמי שצפוי להיכנס לשימוש מבצעי במחלקות החי"ר בעתיד הקרוב אמור להעניק ללוחמים בשטח יתרון גדול בפני האיומים שניצבים מולם.

"ערמון"- אמצעי ראיית לילה טרמי (דובר צה"ל)


"זה לא חוכמה להגיד 'בוא נייצר קסדה נוחה יותר, מרגמה מדויקת יותר או אמצעי ראיית לילה קל יותר'. תמיד נשאף שהציוד שלנו יהיה כמה שיותר נוח ושאמצעי הלחימה יהיו מדויקים" מסביר סא"ל ארצי. "החוכמה היא לזהות איזה צורך הוא יותר אקוטי והיכן טמונה ההזדמנות הטכנולוגית. אפשר לייצר קסדה סופר קלה ונוחה אבל אם היא עולה לצה"ל 10,000 דולר זה לא נותן כלום. החוכמה היא להיות מעודכן פיתוחים הטכנולוגיים האחרונים ולנסות לרתום אותם לצרכים של הלוחמים וכל זה בעלות שהצבא מסוגל לעמוד בה".