הגיאולוגים של צה"ל: כך עובדים אנשי האדמה של המודיעין

עם ציוד בדיקות מתאים הם יוצאים לשטח, שמדמה קרקעות במדינות אויב. אנשי יחידת הגיאולוגיה של אגף המודיעין דואגים שהלוחמים לא ייתקעו בבוץ (תרתי משמע). באמצעות ניתוח לווייני, מפות ואמצעים טכנולוגים נוספים הם מסוגלים לדעת בדיוק את תנאי הקרקע - גם באירן למשל

תרגיל חטיבה 188 (דובר צה"ל)

במבצע "עופרת יצוקה" נדחתה כניסת הכוחות הקרקעיים לעזה במספר ימים מסיבה אחת מרכזית: תנאי השטח והקרקע ברצועה לא אפשרו מעבר בטוח לכוחות הלוחמים. מקרה זה הוא רק אחד מני רבים, שבהם האדמה היוותה גורם מכריע בתכנון פעולות מבצעיות, שעל רובן הציבור לא שומע. הכירו את הגיאולוגים של צה"ל, שדואגים שהמשימה תתבצע בצורה הטובה ביותר והכוחות יגיעו אליה ויחזרו ממנה בשלום.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מי שאמון על ההכוונה המקצועית, ההנחיות והפענוח של השטח ומתווה הקרקע בצה"ל הם אנשי יחידת 9900 באגף המודיעין. מספר הקצינים, החיילים והאזרחים עובדי צה"ל ביחידה מצומצם במיוחד, אך מדובר בצוות שעובד ללא הפסקה ממבצע למבצע, מפעולה חשאית לאחרת, בתרגולים ובבניית תכניות אופרטיביות שעשויות לשמש את צה"ל בעתיד.

על הכתב זה אמנם נראה פשוט, אבל הממצאים והמסקנות שלהם משפיעים על חיילים רבים - בין אם הם פועלים על גבול רצועת עזה או בפעולה חשאית במדינה אויבת, בחסות החשיכה. מדובר באנשים בעלי רקע אקדמי ותארים מתקדמים בתחום הגיאולוגיה - חקר האדמה. רובם משמשים כמוקדי ידע ומשרתים תקופה ארוכה בצה"ל באותו תפקיד, אפילו במשך עשרות שנים.

איפה לעבור ואיפה לא? (דובר צה"ל)

התחזית: הטנקים לא יעברו, האדמה רטובה

אז מה בעצם הם עושים? "הגיאולוג הצבאי מנצל את הידע האקדמי שלו כדי להבין ולנתח בצורה מדויקת את מאפייני השטח והקרקע בטווחים צבאיים", מסביר לחדשות 2 Online רב-סרן י', ראש תחום הגיאולוגיה הצבאית באגף המודיעין, בעל ותק של 20 שנה בתחום. "למעשה, אנו בודקים את סוג השטח, סוג הסלעים, והאם הקרקע מאפשרת תנועה או שאתה עלול לשקוע בה, ועוד פרמטרים ומשתנים שמשפיעים על יכולת התנועה והעבירות".

אם בעבר הם הסתפקו במפות ובהדמאות לוויין, היום בזכות החידושים הטכנולוגיים ואמצעי חישה נוספים הם ניזונים ממידע רב יותר - שמאפשר להם גם ליצור פרופילים תלת ממדיים על סוגי שטח שונים - בארץ ובמדינות אויב אחרות.

במסגרת עבודתם הם נפגשים באופן שוטף עם המפקדים וקציני המודיעין ומבקשים שהם יציגו להם את המשימות המתוכננות, ואלה, אחרי בדיקה מדוקדקת, מוסרים להם את ה"תחזית" והניתוח הרלוונטי, בעל השפעה מהותית על אופי הפעולה, כמו למשל איסור מעבר טנקים מחשש לשקיעה, אזהרה מנחיתת מסוק על קרקע לא בטוחה או אפילו צורך לשנות ציר.

צוות הגיאולוגים, שנמצא גם בפיקודי צה"ל השונים, לא מסתפק רק בבחינה מרחוק של שטח במדינת אויב - אלא גם בודק שטח דומה לו שנמצא בתחומי הארץ, כי הרי לא ניתן להגיע למדינות עוינות ולבצע שם בדיקות שטח.

"אנו יודעים לבחון את סוגי הקרקעות במדינות אויב ובכל מקום אחר בעולם", מדגיש רב-סרן י'. "ההתמקדות היא בשטח ספציפי לצורך המשימה ולא במדינה שלמה", הוא מבהיר. "אנו עושים זאת באמצעות ניתוח צילומי אוויר, קריאה של חומר ומפות גיאולוגיות, אמצעי חישה מרחוק ועוד".

שתיים מהבעיות המרכזיות בשטחים שהם בוחנים הן רטיבות הקרקע ורמת החספוס של המסלע - אם היא גבוהה, מאוד קשה לעבור שם, אם בכלל. כך לדוגמה, כפי שציינו בפתח הדברים, היה במבצע "עופרת יצוקה": "דחינו נוהל קרב כי ירדו עשרות מילימטרים של גשמים וחלקים גדולים של רצועת עזה הפכו לבוציים מאוד ובלתי עבירים".

רגע לפני שעת השין הגיעו אנשי היחידה לשטחי הכינוס של הכוחות והסבירו להם על החשיבות הרבה בתחום הזה - כדי למנוע מצבים בהם כוחות לא יוכלו לתפקד בזמן לחימה. בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, היו קציני מודיעין שגם התקשרו ליחידה מהשטח על מנת שתמליץ להם על דרכי הגישה והמעבר הטובים ביותר.

"בוחנים סוגי קרקע במדינות אויב" (דובר צה"ל)

"הקרקע - אתגר לא פחות מנ"ט"

תחום הגיאולוגיה קיים בצה"ל עשרות שנים - אך התחיל לקבל תאוצה בשנים האחרונות עם כניסת האויב לתווך התת-קרקעי. "האויב פועל מתחת לקרקע ובחתימה נמוכה, וזה דורש שיפור יכולות ההתמודדות ולכן התחום מספק הרבה יותר תשומות מודיעיניות ומבצעיות". ההתעסקות בתחום התת-קרקעי היא סבוכה, אבל לא ניתן לפרט עליה מטעמי ביטחון.

"בין היתר הגיאולוגיה נותנת להבין לעומק האם הקרקע מאפשרת מעבר, האם ניתן לשהות בשטח זמן ממושך מבלי שייראו אותך וכן מבצעת ניתוח של קרקעות לצורך נחיתת כלי טיס למשל", אומר קצין בכיר באגף המודיעין. "אין ימים שהם לא עובדים - יש כל הזמן מבצעים של צה"ל, ואנחנו מובילים בתחום הזה בעולם".

אך לא בכל פעולת ביטחון שוטף יש היוועצות עם גיאולוגים, אלא רק כשמדובר בפעולה בעלת מורכבות נקודתית, או כמובן במלחמה או מבצע. "רמת ההתאמה למציאות מאוד גבוהה", מסביר הבכיר, שהיה בעבר קצין מודיעין של יחידה מובחרת שהסתייע בגיאולוגיה באופן תכוף.

רק לאחרונה סיימו בחטיבת השריון 188 את תרגיל החורף שלהם, בו הטבע שיחק תפקיד מכריע. סרן י', קצין המודיעין של החטיבה, הסתייע באנשי המקצוע בתחום כדי לתכנן את התרגיל ולצמצם סיכונים. "כמי שאמור לתאר את המציאות בצד השני ללא נגיעה פיזית, אני חייב את הידע והכלים שמתארים לי את הקרקע ואת השטח לפני המשימה", מדגיש סרן י'. "התנועה בשריון מתבססת על כלים כבדים מאוד ששוקלים עשרות טונות, ולכן החשיבות מכרעת".

"הקרקע", הוא קובע, "היא אחד האתגרים הגדולים שלנו, לא פחות מנ"ט ומרקטות תלולות מסלול. המידע הגיאולוגי משפיע בקבלת החלטות בשלב התכנון והתובנות ממנו הן אבן יסוד לכל פעולה".

גם אם זה תחום לא מוכר, נוכחנו לדעת שהגיאולוגיה הצבאית היא בראש מעיניהם של המפקדים בשטח. "היו הרבה הצלחות מבצעיות בזכות הידע והניסיון הזה שיש לו השפה וחשיבות קריטית בפעולות מבצעיות", מוסיף סרן י'.

בתקופה האחרונה מנסה היחידה לגייס ולמשוך עוד גיאולוגים לשורות הצבא - על מנת לשפר את היכולות. "אנו מחפשים עוד אנשים ויש כאלה בודדים, השאיפה היא להגדיל את מספר התקנים ביחידה כי היקף העבודה רק גדל והתחום מתפתח", מסכם הקצין הבכיר. "זו עבודה קריטית, שרבים לא יודעים עדיין עליה".

לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv