בדרום ובצפון זועמים על הורדת האבטחה: "מפקירים אותנו"

ראשי רשויות בדרום ובצפון מותחים ביקורת חריפה על החלטת צה"ל לבטל את אבטחת החיילים ביישובים ומזהירים מהשלכותיה. " ההחלטה הזאת פירקה את השותפות בין התושבים למערכת הביטחון", תקף ראש מועצת רמת נגב. ראש המועצה האזורית מבואות חרמון אמר: "ניאלץ לצמצם באיסוף הזבל כי על נושאי ביטחון אין אפשרות להתפשר"

התושבים זועמים: "מפקירים אותנו" (רויטרס)

"פוגעים בתחושות ההגנה ומסכנים אותנו". ראשי מועצות בדרום ובצפון הגיבו בזעם להחלטת צה"ל לבטל את אבטחת היישובים ב-22 יישובים בגזרתם, בשל שינוי מדיניות והערכות מצב מבצעיות באגף המבצעים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"יש בהחלטה הרבה סיסמאות", אמר בריאיון לחדשות 2 באינטרנט ראש מועצת רמת נגב, שמוליק ריפמן, "אני אומר בצורה חד משמעית: זו לא החלטה מבצעית, אלא החלטה קשה, חסרת פרופורציות. ההחלטה הזאת פירקה את השותפות בין התושבים למערכת הביטחון".

"לא נולדנו אתמול", הוסיף ריפמן, "כשהאוצר עושה קיצוצים - איפה הם פוגעים? במקומות החלשים. אני מכיר את מערכת הביטחון. עובדים עלינו בעיניים. עלות השמירה זה בערך שלוש מסיבות שצה"ל מקיים בפרידות מקצינים בדרגות סגן ועד תת-אלוף. הסיסמאות 'אנחנו מגנים על האזרחים' נגמרה. לא רק צה"ל שומר על היישובים - יש פה שותפות בין התושבים לרשויות המקומיות לבין צה"ל ואת זה שברו על סכום שנע בין 15 ל-20 מיליון שקל בשנה".

"ההחלטה מפקירה את התושבים"

"אני מכיר 80 התרעות שמערכת הביטחון מפרסמת על אירועים בגבול מצרים", ציין ריפמן, "אם אין התרעות אז תגידו לנו שהכל בסדר, אבל לא מאפשרים לנו להיכנס לניצני סיני מהגבול ולא נותנים לנו לנסוע לכיוון הר חריף - יש פער בין מה שהצבא עושה בשטח לבין הקיצוץ וזה מרגיז ופוגע".

"ההחלטה מפקירה את התושבים לסכנות מול ארגוני הטרור, דווקא בתקופה בה הגבול עם מצרים מתערער", אמר ראש המועצה האזורית אשכול חיים ילין. "זה נוגד את ערכי הציונות וההתיישבות. הדעת לא מקבלת קיצוצי תקציב שפוגעים בצורה כל כך משמעותית בביטחון ובתחושת הביטחון של התושבים, המיישבים את הארץ לאורך גבולותיה". בצה"ל הדגישו מנגד כי לא שיקולי תקציב הובילו למהלך.

הרמטכ"ל גנץ וחיים ילין (דו"צ)

עוד לפני ההכרזה הרשמית, במועצה האזורית שער הנגב שיגרו מכתב לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון בבקשה שלא לערוך שינויים כה דרמטיים. "זו החלטה שגויה כי היא פוגעת בביטחון - נעשה הכל כדי שתהייה בחינה מחדש של העניין", אמר לחדשות 2 באינטרנט ראש המועצה אלון שוסטר. "אני לא יכול לומר שמדובר בסיכון ישיר ומיידי אלא פגיעה בתחושת המוגנות. זה לא אומר שמחר בבוקר יש פיגוע קטלני אלא שאנו במצב פחות טוב ממה שהיינו קודם. אני מקווה שנגיע להחלטה הגיונית - עד עכשיו הצבא לא אכזב ולא קיבל החלטות לא טובות".

ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון, אמר כי "לא יעלה על הדעת להפקיר את יישובי הגדר ולהניח לתושבים להגן על עצמם. הפקרת יישובי עוטף עזה הינה הפקרת חיים של ממש. אנו עדיין לא חיים בעידן של שלום ואסור לנו לחכות לאסון הבא. אני בטוח שנפלה טעות בקרב מקבלי ההחלטות".

22 יישובים לא יאובטחו. ארכיון (רוני מרדכי, חדשות 2)

במועצת גליל עליון שינו את עמדתם במפתיע

ראשי הרשויות בצפון מיהרו אף הם לגנות את ההחלטה. ההחלטה לבטל את האבט"שים של חיילים ביישובי קו העימות לא הפתיעה את ראשי הרשויות. כבר לפני כחודשיים נשלחה הודעה על ההחלטה שמתייחסת  ל-6 יישובים בצפון: המושבים מרגליות וכפר יובל והקיבוצים משגב עם, מנרה, מעיין ברוך ומלכיה.

ראש המועצה האזורית מבואות חרמון בני בן מובחר אמר כי מדובר בפגיעה בתחושת הביטחון של התושבים. "הממשלה קיצצה למשרד הביטחון ומשרד הביטחון מקצץ לרשויות", טען בן מובחר, "אנחנו ניאלץ להביא את הכסף הזה משירותי הרווחה ולצמצם את איסוף הזבל כי על נושאי ביטחון אין לנו אפשרות להתפשר".

גבול ישראל-לבנון. מצלמות ועמדות שמירה (AP)

גם ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ, הוציא הודעה בנושא. "יש כאן אמירה ברורה על סדר העדיפויות של צה"ל", ציין זלץ וקרא לממשלה למצוא פתרונות יצירתיים לשיפור תחושת הביטחון של התושבים. נראה כי במועצת הגליל העליון שינו את עמדתם. בפנייה שנעשתה לפני למעלה מחודש למועצה האזורית גליל עליון נאמר לחדשות 2 כי מדובר במרכיב ביטחון זניח שאין טעם להילחם עליו כיוון שהתרומה של אותם חיילים, ללא הכשרה קרבית היא שולית וכי המציאות הביטחונית אכן השתנתה בשנים האחרונות.

יישובי קו העימות בצפון ידעו שנים קשות עם חדירות ליישובים וספגו אבידות רבות, אולם גדר הגבול היום חדישה ומאובזרת במצלמות רבות, עמדות שמירה ומוצבים של צה"ל. כבר שנים שלא הייתה חדירה לאחד מתחומי היישובים משטח לבנון, ובנוסף בסמוך מאוד למרביתם ישנם בסיסים מאויישים של צה"ל. תפקידם של חיילי ההגנ"ש מסתכם בשנים האחרונות בפתיחת שער המושב או הקיבוץ, לבאי הצימרים וחדרי האירוח והם אינם עוסקים כלל בפעילות ביטחונית.

גורם ביטחון בצפון אמר לאחרונה כי המציאות הביטחונית בצפון היא כזו, בה רכזי הביטחון של היישובים, שממומנים מתקציב צה"ל והמשטרה - חסרי מעש. לדבריו, הם אינם עוסקים כלל בפעילויות ביטחון, וכשהם כבר נתקלים באירוע פלילי, או ביטחוני, עבודתם מסתכמת בלזמן את צה"ל והמשטרה.

22 יישובים לא יאובטחו ע"י צה"ל

עיקר ההתאמות שיתבצעו הן בדרום ובצפון, שם למעשה יהיה שינוי של שיטת ההגנה של היישובים, שלא תתבסס על חיילים ששומרים בתוך היישובים, אלא על מרכיבים ביטחוניים אחרים ששוכללו. במסגרת עבודת המטה הבינו שניתן להגן על היישובים היטב גם ללא מרכיב החיילים ששומרים בש.ג. או בתוך היישוב.

גורם צבאי מסר כי בצה"ל מבינים מהם הנתיבים שמכיוונם האיום יכול להגיע. בפיקוד צפון יש תשעה יישובים שבהם בוטלה אבטחת החיילים, ובפיקוד דרום מדובר על 13 יישובים. סך הכל 22 ישובים.

הגורם הסביר כי צה"ל אחראי על הגנת היישובים, ולכן "במקומות שבהם ראינו לנכון שלא לשנות את שיטת ההגנה על היישובים היא לא שונתה. למשל בפיקוד המרכז, בעיקר באזור יהודה ושומרון ימשיכו להתבסס על אבטחה צבאית ליישובים. זאת, משום שהאיומים שם יותר פזורים בשטח ופחות ממוקדים. התמהיל של אבטחת היישובים ביהודה ושומרון ישתנה אך זה לא יהיה משהו שיורגש בעין או בשטח".