איך נראתה מלחמת יום הכיפורים בעיניים מצריות?

במלאת 40 שנים למלחמת יום הכיפורים, נדמה שכל מי שהיה שם – כבר סיפר את סיפורו. אלא שלימי הלחימה העקובים מדם ישנה זווית אחרת שכמעט ולא נשמעה - מצידם המצרי. מה סאדאת באמת רצה ועד כמה גדול היה יצר הנקם של החיילים המצרים בעקבות התבוסה במלחמת ששת הימים?

40 שנה נמצאת ישראל בטראומה מהמלחמה הזאת, חוזרת בכל פעם אל החוויות, הרגעים והתמונות שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי. מההפתעה ב-14:00 בצהריים, קרבות השריון העצומים והלוחמים ההירואים. אבל לא תמיד זוכרים שלמלחמת יום הכיפורים היה גם צד שני. גם להם היו מצלמות, גם להם יש סיפורי גבורה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"הייתי אמור לחצות את התעלה בדיוק באותו הרגע", סיפר רב-סרן אוסמה אל סאדק, מהארמייה המצרית השנייה. "אמרתי לחיילים שלי 'הכניסו את הסירות'. 22 סירות היו לנו. 'פשוט תיכנסו דרך הפירצה', אמרתי. נכנסנו למים, והחזקתי את דגל מצרים בידי". לדבריו, כדי לעודד את חייליו, צעק: "בשם מצרים!". אל-סאדק ציין, כי כל מה שהעסיק אותו ואת פקודיו היה "החשש מהאפשרות שפצצות יפגעו בנו וישרפו אותנו, או שמאחורי סוללות העפר אורבים לנו טנקים וחיילים שיטבחו בנו".

אריק ברנשטיין, מפיק הסרט "1973 - יומן מלחמה", אמר כי  "אי אפשר להבין את כל הבסיס למלחמה הזאת". הסרט מנסה להציג את יום הכיפורים גם מהזווית של המצרים. לא של אויב אכזר צמא דם שרצה להשמיד את ישראל, אלא מזווית של צבא ושל נשיא שיצא למלחמה מוגבלת כדי להשיג הישגים מדיניים.

"סאדאת לא רצה להשמיד את ישראל", טוען ד"ר יגאל קיפניס, היסטוריון מאוניברסיטת חיפה. "הוא לא התכוון להגיע לתל אביב. הוא לא התכוון לכבוש את כל סיני. המטרה שלו לא הייתה צבאית. הוא השתמש במלחמה כמטרה להניע תהליך מדיני".

"מלחמה גדולה - אבל עם מטרה צבאית מוגבלת"

רוב הישראלים לא ממש מכירים את הסיפור הזה: בפברואר 73', שמונה חודשים לפני המלחמה, שלח סאדאת את יועצו חאפז איסמעיל לבית הלבן, ליועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג'ר. הוא הציע הסדר שלום עם ישראל. סאדאת דרש את כל חצי האי סיני, אבל הסכים שהנסיעה תיארך 10-15 שנה ושישראל תחזיק נקודות מפתח בחצי האי.

"מטרה צבאית מוגבלת". טנקים במלחמת יום כי (ארכיון צה"ל)

ממשלת ישראל, עדיין באופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים, סירבה להקשיב. ישראל גלילי, אולי השר הכי קרוב לגולדה, ניסה להעלות את הצעת סאדאת בקבינט. "ואז גולדה ודיין לא היו מוכנים אפילו להעלות את זה לדיון בקרב חברי ממשלה אחרים", סיפר קיפניס. "הם אמרו: 'אנחנו לא נתחיל עכשיו לדון בינינו האם אנחנו מוכנים לסגת לקו הירוק, כי אנחנו לא מוכנים לדבר על תהליך מדיני שבמסגרתו מצרים תקבל חזרה את הריבונות שלה על סיני'".

סאדאת מבין שישראל לא תגיע למשא ומתן ומחליט לצאת למלחמה. "מלחמה גדולה, אבל מכוונת להשיג מטרה צבאית מוגבלת", תיאר אחמד אבו אל-רייט, היועץ לנשיא סאדאת. "הרעיון היה לסיים את המבצע ולפתוח מיד במשא ומתן מדיני".

המצרים למודי התבוסה מ-67' לא תיארו לעצמם שהצבא הישראלי המהולל כל כך ייתפס עם המכנסיים למטה. בתוך יממה, 100 אלף חיילים מצרים ואלף טנקים חצו את התעלה, השתלטו כמעט על כל המעוזים בקו בר-לב. "היו לנו שני מניעים", פירט אל-אסדק, "רצינו להביס אותם ורצינו לנקום. את שלושת הימים הראשונים למלחמה סיימנו ללא שבויים. כשהאויב מרים את ידיו מולך ואומר 'אני נכנע' - אתה יורה בו. זו הייתה הדרך שלנו לנקום את דמם של אלה שנשבו ב-67' ונרצחו".

"ישראל התכוונה להשתמש בנשק גרעיני"

ההצלחה הצבאית הייתה מעל למשוער. הארמיות המצריות התפרשו ברצועה של שבעה קילומטר בסיני. מתקפת נגד של הישראלים נכשלה. ביום הרביעי למלחמה, שגריר ישראל בארה"ב שמחה דיניץ ביקש רכבת אווירית של סיוע מקיסינג'ר. האמריקנים סירבו. אבל אז משהו השתנה: בסרט שישודר בקרוב בערוץ 2, מספרים בכירים מצרים ואמריקנים כיצד קלטו שדר מפתיע שעסק ביכולת הגרעינית של ישראל.

התכוונה לתקוף בנשק גרעיני? גולדה מאיר (חדשות 2)

"אנחנו, בשירות המודיעין, הבנו מידיעות שהגיעו מתוך ישראל שישראל העלתה את רמת הכוננות לשימוש בנשק גרעיני מצדה, החל מהרגע בו כל הכוחות המצרים כבר ישבו על הגדה המזרחית של תעלת סואץ", תיאר סאמח סייף אל-יאסל, מפקד המודיעין הצבאי במצרים באותה תקופה.

"ידענו שיש בסיס שבו טילי 'יריחו' מוחזקים, וראינו שהטילים הוכנו לשימוש. כלומר, הם הוצבו על כני השיגור", הוסיף ביל קוונט, יועצו של שר החוץ האמריקני דאז. "גילינו באמצעות חיווי האותות האלקטרוניים, שהם במצב של כוננות גבוהה".

ישראל, טוענים כאן המצרים והאמריקנים, הכינה לפעולה - ממש חימשה - את הנשק הגרעיני שלה. לא בטוח שהמציאות הייתה כל כך דרמטית. כן בטוח שהיה אינטרס ישראלי שבקהיר, ובעיקר בוושינגטון, יחשבו שכן. "ישראל הייתה בפאניקה והרכבת האווירית התעכבה", הסביר ד"ר קיפניס. "חיל האוויר מתקרב לקו האדום והאמריקנים יש להם זמן. ישראל רצתה לעשות כאילו. מהלך שהוא נשמע כמו 'תחזיקו אותי'. ללחוץ על האמריקנים שיתחילו להזיז רגליים ולשלוח את הסיוע שישראל דורשת".

ניפוץ השחצנות הישראלית

איום אמיתי או לא - זה עבד. האמריקנים שלחו לישראל רכבת אווירית עם 22 אלף טונות של ציוד - מטוסים, חלקי חילוף ותחמושת שעזרו להכריע את המלחמה. צה"ל סיים את המלחמה כ-100 קילומטר מקהיר, אבל במוזיאון מלחמת אוקטובר בבירה נדמה שהמלחמה הסתיימה ב-14 בחודש, לפני שישראל צלחה את התעלה. למצרים היו במלחמה כ-15 אלף הרוגים ו-8,000 שבויים, אבל עדיין היא נתפסת שם כניצחון גדול. ניפוץ השחצנות הישראלית, החזרת הכבוד הערבי, שאיפשרו ארבע שנים לאחר מכן את הסכם השלום בין ישראל ומצרים.

יכלו למנוע את המלחמה. פרס, סאדאת ומאיר (חדשות 2)

בביקור ההיסטורי של סאדאת בישראל, הוא פגש את גולדה מאיר, מי שהייתה ראש הממשלה שסירבה לניסיונותיו למשא ומתן. התנאים שנחתמו לבסוף בהסכמי קמפ דיוויד היו טובים פחות לישראל ממה שהציע סאדאת שמונה חודשים לפני המלחמה.

40 שנה למלחמת יום הכיפורים - הסיקור המלא:

הטלפון האדום: כך הכרזתי על פרוץ המלחמה

גנץ מצטט את דדו: "למודי העבר - מוכנים להמשך הקרב"

מחלקת הנפגעים הוקמה בעקבות המלחמה: "הנקישה בדלת - משנה את החיים למשפחה"

תיעוד מזווית אחרת: הקומיקס והאיורים של מלחמת יום הכיפורים

צפו: אמני ישראל במלחמת יום כיפור

העדויות הנדירות מהבור נחשפות

40 שנה אחרי - סרט המלחמה נחשף

צפו: דיין על הפעולה נגד המצרים

הקולות מהקרב בחווה הסינית: "טובחים אותנו חזק עם טנקים"

"הרגשה הייתה שהולכת להיות שואה"

האלוף אדן לוועדת אגרנט: "מאשים את עצמי בזלזול"

עדות מפקד חיה"א בוועדת אגרנט: "לא היה חסר מודיעין על ההיערכות"