במוצ"ש: הלוויין "עמוס 4" ישוגר לחלל

במוצאי שבת צפוי להיות משוגר לחלל על טיל "זניט" הרוסי לווין התקשורת הישראלי "עמוס 4", שיצטרף לעמוס 3,2 ו-5 שכבר שוגרו. הלווין יספק שירותי תקשורת והפצת אינטרנט למזרח אסיה, רוסיה המזרח התיכון ולסין. למרות החשיבות הרבה, בכירים בתעשיות הביטחוניות מזהירים: מקצצים לנו במשאבים

עמוס 4

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון זה יקרה במוצאי שבת: טיל ה"זניט" הרוסי ישוגר ועליו לווין התקשורת הישראלי "עמוס 4" לחלל. הלוויין עמוס ימוקם בגובה 36 אלף ק"מ מעל המפגש של קו המשווה עם קו האורך 65 מעלות מזרח, ויספק שירותי תקשורת והפצת אינטרנט למזרח אסיה רוסיה המזרח התיכון ולסין.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

סוכנות החלל הרוסית "רוסקוסמוס" פרסמה תמונות של הלוויין עמוס 4 מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית שהגיע למרכז החלל בייקונור בקזחסטן, המופעל על ידי רוסיה, לקראת שיגורו. אורך החיים של הלווין עמוס 4 צפוי לעמוד על 12 שנה.

עמוס 4 פותח עבור חברת חלל תקשורת, הרביעי בסדרת לווייני התקשורת "עמוס", ועלותו כ -365 מיליון דולר. הוא מצטרף לעמוס 3,2 ו-5 שכבר שוגרו ומספקים כיסוי למזרח התיכון, מזרח ומרכז אירופה וכן לאפריקה. שיגורו לחלל אמור לאפשר לחברה המעניקה שירותי תקשורת לווייניים להתפתח לכיוון שווקים חדשים והגדלת טווח התקשורת עד למדינות דרום-מזרח אסיה ובכללן רוסיה.

לדברי מנכ"ל חלל תקשורת דוד פולק, לעמוס 4 "אלומות ניידות שניתן לכוון אותן להיכן שנמצאים לקוחות החברה מה שיאפשר הפעלת אינטרנט ו'פס רחב' במקומות שלא התחברו או בהם לא כלכלי לחבר תקשורת אחרת - כמו למשל מרחבים באסיה, אפריקה ורוסיה". חברת "חלל תקשורת" סיפקה בעבר דרך עמוס 3 שירותי תקשורת לצבא האמריקני בעירק, שנעזר במערכות הלוויין בעיקר לצורכי התקשרות של חיילים עם משפחותיהם.

ההכנות לשיגור נמשכות

25 שנה לשיגור הלוויון הישראלי הראשון

עמוס 4 ישוגר לחלל במועד היסטורי כאשר ישראל ובראשה התעשייה האווירית מציינים 25 שנים לשיגור הלווין הישראלי הראשון לחלל - "אופק 1". בכך נכנסה ישראל למועדון היוקרתי "מועדון ה-8", בו היו חברות בעבר רק מעצמות המסוגלות לייצר ולשגר לוויינים לחלל. סדרת לווייני הביון "אופק" משמשים בעיקר כדי לאסוף מודיעין על יעדים רחוקים ממדינת ישראל כגון תוכניות הגרעין של אירן והמתקנים הצבאיים במדבר הסורי. המצלמות בלווייני אופק הן מתוצרת אל-אופ ושימשו גם כבסיס לתכנון מערכות מהטובות בעולם לצילומי ריגול.

תכנית "אופק" פתחה אופקים חדשים לתעשיות ההיי-טק של מדינת ישראל והציבה אתגר אשר רק אומות מעטות, ובמיוחד בגודלה של ישראל, היו מוכנות להתמודד איתו. ממחקר ופיתוח, בניית התשתיות, דרך הכשרת מאות מהנדסים וטכנאים ולאחר מכן בתכנון, בנייה, ניסויים ולבסוף בשיגור עצמאי של הלוויינים.

לווייני אופק הם היחידים בעולם שמשוגרים לכיוון מערב, בניגוד לכיוון הסיבוב של כדור הארץ, באופן המקטין את יכולת הנשיאה של המשגר באחוזים ניכרים. שיטת שיגור זו מנוגדת להיגיון ההנדסי והכלכלי ולכן איננה נהוגה בעולם, אך בישראל היא כורח המציאות עקב מיקומה הגאוגרפי. הדבר נעשה כדי שבמקרה של כישלון, הלוויינים לא יפלו על אזורים מיושבים או לידיהן של מדינות ערב השכנות.

לווין אופק. ארכיון (דו"צ)

התעשיות טוענות: מצמצמים לנו משאבים

בכירים בתעשיות הביטחוניות מגדירים את תחום החלל כ"קטר טכנולוגי", עמוד תווך בכלכלה הישראלית, ומזהירים מפני שחיקה בתחום וצמצום המשאבים והתקציבים שמקצה לכך המדינה. תחום החלל מביא לידי זיקוק ומיצוי פוטנציאל של הטכנולוגיות המדויקות ביותר, בין השאר בתחום הצבאי. "הלוויינים הם העיניים של המדינה", אמר באחרונה דב בהרב, יו"ר התעשייה האווירית. בהרב הדגיש כי עד כה הושקעו יותר ממיליארד דולר בתעשיית החלל וכי ההשקעה הזו הינה השקעה מניבה.

התעשיות: מצמצמים לנו משאבים (רויטרס)

עם זאת, הזהיר בהרב, כי תעשיית החלל העולמית צומחת ואילו זו של ישראל עומדת במקומה, ועלולה לאבד את מקומה העולמי אם המדינה לא תשקיע בתעשייה זו. הוא הזהיר כי התעשייה האווירית הייתה רוצה להשקיע תקציבים רבים בלווייני תקשורת וכי עתיד התעשייה הינו באפליקציות חדשות ויצוא מוגבר עד ליעד מכירות של 5 מיליארד שקלים. עוד אמר כי בהשוואה למדינת ישראל שאינה משקיעה באופן מהותי בתעשיית החלל שלה, סוכנות החלל האירופית השקיעה לאחרונה 3 מיליארד אירו בתעשיית החלל שבמדינות האיחוד.

השר פרי: "ציון דרך במסלול של ישראל"

"בעידן הדיגיטאלי והלווייני, החלל והסייבר הם נושאים קריטיים לביטחון ישראל", אמר שר המדע הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי בהתייחסו לשיגור הצפוי. "סוכנות החלל הישראלית מרחיבה פעילותה בצורה משמעותית, ושיגור הלוויין הוא עוד ציון דרך במסלול שהציבה מדינת ישראל - כניסה לרשימת חמש המדינות המובילות בתחום החלל".

השר יעקב פרי (חדשות 2)

משרד המדע הטכנולוגיה והחלל קבע לאחרונה את שנת 2013 כ'שנת החלל' ומקדם במסגרת זו מגוון פרויקטים הסברתיים וחינוכיים באקדמיה ובקהילה, ובראשם ליל המדענים אשר ייערך ב-12.9 ויהיה כולו בסימן נושא החלל.