בחזרה לצוללת "רהב" הראשונה: "חולם על זה בלילה"

53 שנה אחרי שהושקה צוללת הרהב הראשונה של ישראל, הושקה היום צוללת חדשה הנושאת את אותו השם. לרגל האירוע, חוזרים אנשי הרהב הישנה אל הפגישה הראשונה עם הצוללת, הזיכרונות מההפלגות והרגע שבו הוטבעה באימון. הם מדברים גם על ההבדלים בין הצוללנים של אז לאלו של היום. "הדור שלנו לא ידע מה זה צוללות"

אחי רהב הראשונה. ימים קשים וזיכרון לא נש (הדר קמחי)

היום הושקה הצוללת החמישית של ישראל שזכתה לשם אח"י רהב. יש מי שהשם רהב הוא עבורו הרבה יותר משלוש אותיות. לפני 53 שנים עמדו חבורה של צוללנים צעירים בנמל באנגליה וקיבלו לידיהם צוללת חדשה: אח"י רהב. הם בילו בה ימים כלילות, בהפלגות ואימונים ונשמתם נקשרה בשמה. מה השתנה מאז? מה ההבדל בין דור הצוללנים של אז לזה של היום? האם מתעוררים געגועים לפריסקופ? עם השקתה של רהב החדשה, הנושאת את שמה של הצוללת שהייתה ביתם - הזיכרונות צפים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

מפקד הצוללת לשעבר, תת-אלוף (בדימוס) הדר קמחי, חוזר אל הטקס הצנוע באנגליה, בלי שמפניה ותרועות. "לקחנו את הצוללת בשם האנגלי סאנגווין הורדנו את השם וקראנו לה רהב", משחזר קמחי, "אחרי שהיא עברה שיפוץ עשינו טקס ישראלי של הרמת דגל וברכות".

הכנסת ספר תורה לצוללות רהב ותנין (הדר קימחי)

הפלגה ביום שישי ה-13

"האווירה היתה מאוד מבדחת", נזכר משה מבטח, ששירת כסמל מכונות בצוללת על הפגישה הראשונה עם כלי השיט. הוא מספר כי בכל הצוללת פוזרו רמקולים ומיקרופונים והרוח הייתה רוח שטות. "אנשים לקחו את המיקרופון והחלו לספר בדיחות במיקרופון והרס"ר התעצבן", הוא נזכר.

"אני חולם על התקופה הזו", מספר יורם בר ים ששירת גם הוא על הרהב ולבו נשבה בקסמה. "זו היתה עבודה קשה והיו ימים קשים אבל החוויות היו עצומות, זה חזק אצלי בזיכרון".

צילום מטוס של רהב לקראת הכניסה לנמל חיפה (הדר קימחי)

תא"ל קמחי לא שוכח את היום שהחליט להתגרות באמונה הטפלה של הימאים ולצאת לים ביום שישי ה-13. "איך שירדנו לצלילה הלך מחוון הג'ירו והיה קשה לראות. שמתי ליד ההגאי צינור שיוצא עד לגשר וזה מתאים למקרה שאתה הולך לאיבוד. ישב שם אדם שאמר לנו כל הזמן לאן מופנה החרטום". כשחזר המפקד קמחי מארוחת הצהריים אירעה תקלה נוספת. "רציתי להרים את הפריסקופ לראייה והכל היה לבן, ערפל. עלינו למעלה והתחלנו להפליג. הסתמכנו על זה שיש לכל אונייה צופר וכך לאט לאט בזהירות לפי האזנות לקולות הגענו עד לפתח הנמל".

 

אנשי אחי רהב. "זיכרון חזק" (אתר עמותת דולפין)

"ירו על הצוללת טורפדו בתרגיל"

בשנת 1967 הוצאה אח"י רהב הראשונה משירות, ומאוחר יותר שימשה כמטרה בתרגיל והוטבעה. "היא הזדקנה והפכה להיות חסרת שימוש עד שהגיעה הדור ה-3 של הצוללות, צוללות הגל, ואז הפכו אותה למטרה לאימונים", נזכר מבטח בעצב. "ירו עליה טורפדו בתרגיל. כששמעתי שהצוללת שלי הוטבעה הרגשתי שזה פשע, אחת משתי הצוללות הראשונות או התנין או הרהב היו צריכות להישאר במוזיאון".

שלושת וותיקי השייטת גאים בדור הצוללות של היום וברהב שירשה את שמה של הצוללת שלהם. היו מי שגם היו עולים מחר על הסיפון שוב. "אני שמח שכל נושא הצוללות עבר שינוי בארבע דרגות", אומר תא"ל בדימוס קמחי, עברנו מצוללת של מלחמת העולם השנייה לצוללת חדישה בתחום שלה".

"לקחנו אותה בשם סאנגויין" (הדר קימחי)

"חלק גדול לא החזיק מעמד"

"הדור שלנו היה בעיקר של אנשים שהתנדבו על מנת להיות בחיל הים בלי שהיה להם מושג מה זה צוללת", מוסיף מבטח, "לכן, גם בגלל החיים הקשים בצוללת בתקופה ההיא והרמה הטכנית הירודה - חלק גדול לא החזיק מעמד". לדבריו, היכולות הנדרשות היום להפעלת צוללות הן גבוהות הרבה יותר: "הידע הטכני והאישיותי שנדרש מבעלי תפקיד בצוללת הוא גבוה מאוד. זה עולם אחר לחלוטין, עולם מתוחכם".

"אם הייתי בכושר הייתי חוזר" (אתר דולפין)

יורם בר ים היה שמח לעלות על הצוללת החדשה אם רק היה בכושר. "החבר'ה שם נהדרים והעבודה שנעשית בשייטת הצוללות היא יוצאת מהכלל, אבל אני לא בכושר". הוא גאה בעובדה כי הירושה שהשאיר הדור של אז לזה הנוכחי הוא של חשאיות וסודיות: "עשינו עבודה מצויינת, אני כבר לא שייך לדור של היום אבל אני מתגעגע".