האיש שתמיד חלם בגדול: אהוד ברק נפרד מהחיים הציבוריים

שר הביטחון אהוד ברק הודיע לפני כמה חודשים במפתיע על עזיבתו את החיים הציבוריים אחרי שני עשורים של שירות - שכללו גם כמה פרידות וחזרות בדרך. עכשיו, כששוב לא יהיה במרכז הבמה, נשאלת השאלה מה הוא משאיר אחריו – והאם הוא עוד יחזור

רגע לפני שהממשלה החדשה מוקמת - אהוד ברק נפרד מהחיים הציבוריים בשקט, כמעט בלחישה. זו לא הפעם הראשונה שברק עוזב - אבל כנראה שזו הפעם האחרונה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

"אני שמחה, אבל לא יודעת אם יחזור שוב. מי יודע", אומרת אשתו נילי פריאל. "אני חושב שהוא לא חוזר. אבל אני לא יכול להגיד שלא מקנן אצלו בלב איזה רצון לחזור", העיד שר התמ"ת היוצא שלום שמחון ואחד מחבריו הקרובים של ברק, שכיהן תחתיו במפלגה החדשה שהקים ופירק, העצמאות.

כשנשאל לפני חמש שנים בריאיון ל"אולפן שישי" איפה יהיה בעוד שנתיים, כתב ברק על גבי לוח מילה אחת: "פה". אלא ששר הביטחון כבר לא יהיה שר הביטחון החל מיום השבעת הממשלה החדשה בשבוע הבא, והמראיין ההוא - יאיר לפיד, יהיה שותף בכיר בממשלה החדשה ושר האוצר.

ברק עוד רגע כבר לא פה. אחרי רכבת ההרים התקשורות, הפוליטית, המדינית והביטחונית שליוותה את הקריירה שלו בשני העשורים האחרונים, ניתן רק לשאול מה הוא משאיר אחריו. "אי אפשר לאמוד את התרומה שלו בקנה מידה שאנחנו מכירים. את זה העתיד יספר לכולנו. הוא ראה מראש חלק מהדברים שיקרו בתחום המדיני והביטחוני. הראש שלו עובד נכון", העיד ראש המוסד תמיר פרדו, שבא להיפרד מברק בערב המיוחד שאורגן לכבודו.

מדינאי גדול - ופוליטיקאי בינוני

ברק עם לפיד. האחד יוצא, האחר נכנס (חדשות 2)
היו שאמרו שברק לא יודע לקבל החלטה, כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט: "לברק יש זכויות לא מעטות אבל אני הייתי מאוד מעדיף שהאחריות המקיפה לנושאים האלה תהיה בידיים של מישהו אחר".

מנגד, יש את אלה שמדברים על השפעתו העצומה על עיצוב צה"ל ומערכת הביטחון. הוא בעצם היה הראשון שראה את החשיבות והאפקטיביות הגדולה שבנשק המדויק והכלים הבלתי מאוישים שהיום עושים בהם שימוש יחסית רב. ישראל מקדימה בצעדים ארוכים את מרבית מדינות העולם, אם לא את כולם", אמר ראש המוסד לשעבר וחברו בעבר במפלגת העבודה, דני יתום.

שר הביטחון ברק המשיך את עמיר פרץ בפיתוח מערכות מתקדמות להגנה מפני טילים והכין את הצבא לאפשרות של תקיפה באירן. בצד המדיני הוא דחף לכך שאם אי אפשר להשיג שלום, אז המצב השני הכי טוב הוא הרתעה. אהוד ברק הבין שאין מה לחפש בלבנון והסיג את צה"ל באופן חד צדדי מתוך הבנה שאפשר להגן על ישראל מן הגבול ומתוך השטח.

ברק תמיד חשב וחלם בגדול. הוא רצה לרוץ ולקפוץ במקום ללכת. הכל או לא כלום. עם אסד האב הוא דיבר על נסיגה מהגולן - וזה קרס. אחר כך אילץ את ערפאת לבוא לקמפ דייויד והציע כמעט את הכל - הסדר קבע שהתפוצץ ברעש גדול ושהוביל במידה רבה לאינתיפאדה השנייה. כעומק הציפייה כך הייתה מידת הכישלון והאכזבה. "הוא נחשב לפליטיקאי לא טוב, אבל לשר ביטחון ומדינאי מצוין. אפשר לומר שהוא מדינאי גדול ופוליטיקאי בינוני", סיכם יתום.

"אם הוא רק היה בן אדם, הוא היה מושלם"

ברק ואשכנזי. קרב בוץ אכזרי (חדשות 2)
ברק משאיר מאחוריו את הנכונות הראשונה לחלוקת ירושלים ולחלוקת הארץ. את מחנה השלום המרוסק שלא התאושש וגם רשימה גדולה של אנשים שהיו לתומכיו הגדולים והפכו לאויביו המרים.

בעייתו הגדולה של ברק הייתה ונשארה עבודת צוות. לכל מקום שהגיע תמיד הסתכסך עם מי שהיה מתחתיו מצדדיו ומי שהיה מעליו. הוא משאיר מאחוריו גם את פרשת הרפז שגרמה לו נזק ציבורי ותדמיתי עצום. העימות החזיתי עם הרמטכ"ל הפופולרי אשכנזי - וקרב הבוץ האכזרי שנלווה לו.

"אהוד ברק הוא גיבור. כמה אנשים במדינה הזו השקיעו 50 שנה מחייהם למדינה? מהנעליים של החייל ועד הכסא של ראש הממשלה - עם כל מה שבדרך", שיבח מי שכמעט היה רמטכ"ל הודות לברק, האלוף במיל' יואב גלנט.

חלק ממבקריו החריפים אומרים שאם הוא היה רק בנאדם - הוא היה מושלם. הבעיה שלו תמיד היתה נעוצה בקשר האישי, ההבנה באנשים ובאטימות. במקרה שלו, העניינים הקטנים והאישיים העיבו לפעמים על המעשים הגדולים. בסוף הוא השאיר חותם ומורשת וגם כמה רעיונות שעוד ישובו גם בלעדיו.