מהמסיבות להקפצות: היחצ"ן שהפך לחובל

על מגרש המסדרים בטקס סיום קורס חובלים יצעד מחר בגאווה גם דניאל פרץ. הקצין הטרי, שלפני 3 שנים התעניין יותר בחיי הלילה של תל אביב, נפרד מהמסיבות, התאהב בים הפתוח, התגבר על הקשיים וצלח את המסלול היוקרתי. "זה עולם אחר", הוא מודה, "זה קשה, אבל שווה את זה"

עולם אחר. דניאל פרץ (דובר צה"ל)

אם הייתם פוגשים את דניאל פרץ לפני שלוש שנים במועדון טיפוסי בתל אביב לא בטוח שהייתם מנחשים שלפניכם עומד חובל לעתיד. עכשיו, רגע לפני שהוא מסיים את הקורס היוקרתי של חיל הים ומקבל את דרגות הקצונה, מספר דניאל על המהפך בחייו ונזכר איך החליף את בגדי יחצ"ן המסיבות במדים הלבנים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"כשהייתי קטן לא הקדשתי לזה יותר מדי מחשבה. ידעתי שמתגייסים לצה"ל וזהו", מודה דניאל, שעלה לארץ מצרפת כשהיה בן 4 וגדל בתל אביב. "הטוויסט הגיע בכיתה י"א, כשמתחילים לדבר על השירות הצבאי והגיבושים. זו הפעם הראשונה בעצם שאתה ניצב בפני בחירה משמעותית ועצמאית בחיים. עד אז הכול ברור ומובן".

דניאל, שלא חלם על קריירה צבאית ונהנה מחיי הלילה של העיר ללא הפסקה כמפיק ויחצ"ן מסיבות, קיבל זימון לקורס חובלים ומאז החל הרומן עם הים הפתוח. "כולם היו בשוק", הוא מספר, "זה עולם אחר לגמרי ממה שהכרתי".

לילות לבנים

דניאל ב"גלגול הקודם" (דובר צה"ל)
חבריו התקשו בהתחלה להבין את הבחירה שלו: "הם שאלו אותי: 'למה אתה צריך את זה? מה ייצא לך מזה?', היו כאלה שבכלל לא התגייסו ואחרים התחרו ביניהם מי יצליח לקבל יותר הקלות בתנאי השירות".

אבל הבחור הצעיר לא התרגש מהתגובות וקפץ למים הקפואים. במהלך המסלול הארוך הוא עבר אימוני כושר מפרכים, הפלגות מעייפות והתרגל לגעגועים הביתה וללילות לבנים ללא מוזיקה ואלכוהול, אבל עם הרבה שיעורים ותרגולים. "מה שהניע אותי", מאבחן דניאל, "היה האנשים, החברויות, ההבנה שאני עושה משהו רציני וחשוב בחיים, שאני תורם למדינה ולא הולך בדרך הקלה. שאני עושה משהו מיוחד".

הניתוק מהחיים האזרחיים, ובעיקר מהטלפון הנייד, הוביל גם להתרופפות הקשרים הישנים וליצירת קשרים חדשים. "המכנה המשותף עם החברים מכיתה א', שאני אוהב אותם מכל הלב, פתאום הלך וקטן. היה לנו פחות על מה לדבר", מסביר דניאל. 

בקורס, אומר החובל הטרי, הוא גילה עולם שונה לגמרי. "באתי מתל אביב הגדולה, שכולם בה אותו דבר, לסביבה שונה. ההוא בא מפה והוא גדל שם. הכרתי חברים שיתנו הכול בשבילי ואני אתן הכול בשבילם. אנשים שאתה חי איתם 24/7 ותלוי בהם. לולא התמיכה הנפשית שלהם - אין לך סיכוי לסיים את הקורס", הוא מדגיש.

במקביל, ניצל דניאל את ניסיונו להעשיר את הידע של חבריו בנושא שהיה מוכר לו היטב, אך זר מעט לחיילים שבקיאים בכל רזי הים. "כשסוף סוף היינו חוזרים הביתה לשבת, היינו נפגשים והייתי לוקח אותם לבלות. היו כאלה שאף פעם לא ביקרו במועדון בתל אביב", הוא מספר בחיוך.

מחר, בבסיס חיל הים בחיפה, יקבל דניאל את הסיכה הכסופה. בני המשפחה שלו שתמכו בו לאורך כל הדרך יעודדו אותו, וגם החברים הישנים יגיעו לפרגן ולטפוח לו על השכם: "הם אומרים לי עכשיו שאם היו יכולים לחזור אחורה בזמן, גם הם היו עושים את אותו הדבר".

לסיום הוא מבקש להעביר מסר לאותם צעירים שהיו באותו מקום בו הוא היה רק לפני כמה שנים. "תעשו את הבחירה הנכונה", הוא מבקש, "נכון שבגיל הזה מחפשים את הדבר הקל, וחושבים: 'למי יש כוח להיכנס למים הקפואים ב-3 בבוקר?' אבל בסוף זה שווה את זה. תאמינו לי, זה שווה את זה".