ישראל נמצאת בסיכון גבוה לשחיתות במערכת הביטחון

תוצאות המדד שהתפרסמו היום ממקמות את ישראל בקטגוריה +D, קטגוריה של סיכון גבוה לשחיתות יחד עם מדינות כמו הודו ולבנון. ברמת הסיכון הנמוכה ביותר לשחיתות במערכת הביטחון נמצאות אוסטרליה וגרמניה. פלסטין גם כן נחשבת מדינה על פי המדד, והיא נמצאת רק ברמה אחת תחת ישראל, -D, יחד עם מדינות כמו סין, רוסיה וטורקיה

רכישה מיותרת? פגזים של צה"ל, ארכיון

במדד ללוחמה בשחיתות במגזר הביטחון, אותו מפרסמת היום המחלקה להגנה וביטחון בשלוחה הבריטית של ארגון שקיפות בינ"ל, ישראל נמצאת בקבוצה D+, קבוצה בעלת סיכון גבוה לשחיתות - כך עולה מתוצאות הארגון המתפרסמות לראשונה היום. המדד מציג בדיקה מעמיקה של רמות הסיכון של שחיתות במערכות ביטחון של 82 מדינות מסביב לעולם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

על פי המדד, גרמניה ואוסטרליה הן המדינות היחידות להן קיימים מנגנונים חזקים כנגד שחיתות. המנגנונים כוללים בין היתר פיקוח פרלמנטארי הדוק על מדיניות הביטחון, סטנדרטים נוקשים כלפי חברות ביטחוניות ודרישת דו"חות משירותי המודיעין. תשע מדינות, ביניהן אלג'יריה, מצרים, אריתריאה, לוב, וסוריה - נמצאות בסיכון הגבוה ביותר לשחיתות.

ישראל ממוקמת כבעלת סיכון גבוה לשחיתות במגזר הביטחון, ברמה D+. המדד מתחלק למדינות בקטגוריות A ועד F, כאשר בקטגוריית A נמצאות המדינות בעלות הסיכון הנמוך ביותר לשחיתות. יחד עם ישראל, נמצאות ברמה D+ גם המדינות קניה, הודו, מקסיקו, תאילנד, אוקראינה ואיחוד האמירויות הערביות. גם פלסטין מוצגת ברשימה כמדינה, ומדורגת D-.

הממשלה אינה משאירה מקום לביקורת כלפי מערכת הביטחון

המדד מלמד, כי קיימים מנגנונים מוסדיים לפיקוח על התנהלות משרד הביטחון, כדוגמת ועדת החוץ והביטחון, אך נראה כי המשרד אינו שש לשיתוף פעולה מלא עם מנגנונים אלו. כתוצאה מכך, ההשפעה של הכנסת על התנהלות מערכת הביטחון מוגבלת. בשנים האחרונות נראה כי הממשלה מגלה חוסר סובלנות כלפי ארגונים חברתיים המעבירים ביקורת פומבית על התנהלות מערכת הביטחון.

לפי ביקורת זו, תקציב הביטחון חסר שקיפות ואין מידע זמין לגבי הוצאות על פריטים סודיים או הוצאות מחוץ לתקציב הצבאי. אף על פי כן, לא קיימות ראיות המעלות חשש כי פשע מאורגן חדר למערכת הביטחון בישראל.

נמצא כי הצהרות פומביות נגד שחיתות מצד מנהיגים במערכת הביטחון הן נדירות וכי הן ניתנות לעיתים כשמתעורר אירוע נקודתי; קיימת שקיפות מעטה לגבי כוח האדם האזרחי והצבאי - קוד ההתנהגות בצה"ל לא מכיל התייחסות ספציפית לשחיתות. יחד עם זאת, נמצא כי כאשר עובד מעורב במקרה של שוחד או שחיתות, ננקטת כנגדו יד קשה.

אין לצה"ל מערכת הדרכה למלחמה בשחיתות

כיום נראה כי ישנם תהליכי מינוי אפקטיביים. בהתייחס לסיכון לשחיתות בתוך הצבא, נמצא כי לכוחות הביטחון אין פרקטיקה להתמודדות עם שחיתות כבעיה אסטרטגית בתוך המערכת צבאיות. כמו כן, לא נמצאה עדות למערכת הדרכה למלחמה בשחיתות לקציני צה"ל. עם זאת, משרד הביטחון אינו מעסיק קבלנים פרטיים בנושאים אופרטיביים צבאיים, דבר שמפחית את הסיכון לשחיתות.

נמצא כי מדיניות הממשלה בכל הקשור לרכישות ביטחוניות אינה הדוקה. אין חקיקה ספציפית שמתייחסת לרכישות ביטחוניות ומידע על תהליך הרכישה אינו זמין לציבור. יש דוגמאות לרכישות ביטחוניות בקנה מידה גדול שיוצאות לפועל לבקשת צה"ל, אך ללא שום עדות להצדקת צורך הרכישה. אף על פי כן, קיימים מנגנונים באמצעותם ניתן להגיש תלונות על רשלנות מקצועית בתחום הרכש. פעילות מושחתת מצד ספקים יכולה אף להוביל להעמדה לדין או להיכלל בדו"ח הרשמי של מבקר המדינה.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הדו"ח אשר הופק על ידי TI מקיף שורה ארוכה של נושאים וסוקר אותם באופן שטחי ביותר. הדו"ח כולל אי דיוקים מהותיים ורבים, וקביעותיו ככלל מבוססות על מקורות מועטים, לא מזוהים ולא בהכרח עדכניים. מערכת הביטחון פועלת בכל המישורים הרלוונטיים בשקיפות, ובכפוף למנגנוני בקרה ופיקוח - הן פנימיים והן באמצעות משרדי ממשלה אחרים, הרשות המחוקקת ומשרד מבקר המדינה".