פלסטינים ומתנחלים נגד גדר ההפרדה

המאבק של הפלסטינים נגד גדר ההפרדה מקבל חיזוק מגורם לא צפוי – מתנחלי גוש עציון. השותפים הלא טבעיים יצאו יחד למאבק כדי להגן על הטרסות העתיקות בכפר בתיר ליד ירושלים, שאולי יוכרו בקרוב על ידי אונסק"ו כאתר מורשת בינלאומי

כמה דברים יכולים להביא פלסטינים ומתנחלים למאבק משותף? לא הרבה, אבל הסכנה הנשקפת לטרסות העתיקות בנות מאות השנים בכפר בתיר מדרום לירושלים, היא אחד מהם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

שיתוף פעולה יוצא דופן נרשם בין תושבי האזור, פלסטינים ומתנחלים, במאבק על שימור אוצרות הטבע ההיסטוריים נגד האויב - גדר ההפרדה שעתידה להיבנות במקום. עדות לחשיבות של מערכת המים הרומית והחקלאות התנ"כית העתיקה שבכפר בתיר, אפשר למצוא בהצעה לכלול את המקום ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו.

"יש פה פגיעה קשה בטבע ובנוף", אומר דוידי פרל, ראש מועצת גוש עציון. "הדבר יגרום להפרה של מרקם החיים פה, גם של הפלסטינים וגם של היהודים", הוסיף פרל. גם מקבילו אכרם באדר, ראש הכפר הפלסטיני, מברך את שותפיו החדשים. "כל מי שיוצא נגד הגדר הזאת ונגד השחתת הטבע כאן, אני מקבל אותו בברכה גם אם הוא מתנחל", אמר אכרם.

תוואי הגדר עובר בסמוך לפסי הרכבת לירושלים, ומשרד הביטחון הודף את הטענות כי גדר הבטון תפגע באתר ההיסטורי. "הגדר באזור בתיר היא הפרצה האחרונה שצריך לסגור על מנת להגן על ירושלים", אמר אל"מ עופר הינדי ראש מנהלת קשת צבעים. "באמת המים, במעיין ובטרסות אנחנו לא נפגע. כל הפלסטינים שמעבדים את האדמות בצד הישראלי של הגדר ימשיכו לעשות זאת", הבטיח אל"מ הינדי והוסיף כי "הפגיעה היחידה היא פגיעה ויזואלית בקטע של 500 מטר בלבד".

המחאה בנושא עברה בינתיים לבג"ץ, שם אמורים לפסוק בקרוב אם הדחפורים יעלו על הקרקע של כפר בתיר כבר בשבוע הבא.