הרמטכ"ל דדו לא לקח אחריות בוועדת אגרנט: "סאדאת הפתיע אותנו"

עדותו של הרמטכ"ל דוד אלעזר, אחת הדמויות השנויות במחלוקת מתקופת מלחמת יום כיפור, שאף הודח, מספקת הצצה מעניינת לנבכי מערכת הביטחון של אז. הוא לא הודה בטעותו : "אני מאמין אמונה מלאה שאני פעלתי כרמטכ"ל באופן הסביר ביותר בכל המלחמה הזאת". עדויות אגרנט נחשפות

מלחמת יום הכיפורים, ארכיון (AP)

דוד אלעזר (דדו), הרמטכ"ל בתקופת מלחמת יום כיפור, היה האישיות הבכירה ביותר שהודחה מתפקידה בידי ועדת אגרנט. בעדותו בפני הוועדה, אמר דדו שהסבירות של אמ"ן למלחמה הייתה נמוכה מאוד מאוד, "וביקשתי להוריד מאוד אחד". דובר צה"ל ביקש מהעיתונים לא להגזים בנושא הכוננות למלחמה, והרמטכ"ל לשעבר הודה: "סאדאת הפתיע אותנו יותר ממה שחשבנו". העדויות מתפרסמות 39 שנים אחרי המלחמה ו-37 שנים אחרי שוועדת אגרנט הגישה את הדוח הסופי על מחדליה, זאת כחלק ממדיניות משרד הביטחון לפתיחת חומרים ארכיונים.

עדויות אגרנט נחשפות - סיקור מיוחד:

"ארה"ב התריעה, אמרנו שהם טועים"

"הזהרתי, אבל הייתי בדעת יחיד"

פרוטוקולים נוספים נחשפים: "תנועת הכוחות במצרים היא תרגיל"

ההתרעה למלחמה לא הגיעה לגולדה

אבא אבן: האווירה הייתה של ביטחון עצמי מוחלט

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

אלעזר סיפר לוועדה על האירועים שהובילו למלחמה: "ב-1973, נדמה לי שזה אפריל 1973, אנחנו מקבלים ידיעות מחמירות על אפשרות של מלחמה קרובה בקיץ 73', כוונה מוגדרת למלחמה. בעקבות ידיעות אלה נעשתה הערכה מודיעינית שקבעה שסבירות המלחמה היא נמוכה מאוד, או בכמה התבטאויות נמוכה מאוד מאוד".

דדו ניסה להצדיק בפני הוועדה את אי מוכנות הצבא שהוא עמד בראשותו: "בטרמינולוגיה שלנו סבירות נמוכה מאוד זאת אומרת בעברית 'זה לא יהיה'. אני הייתי פחות בטוח בסבירות הנמוכה. ואמנם, ראש אמ"ן מסר את הערכתו על הסבירות הנמוכה מאוד במספר הזדמנויות, אבל היה בינינו הבדל". הוא ציין כי "הגישה שלי היא שזו הפעם הראשונה מאז 1967 שסבירות המלחמה עלתה. גם אני אינני מגדיר אותה אז כגבוהה, אבל אני במקצת חולק על ראש אמ"ן, גם בנוכחות ראש הממשלה, בהגדרה שבמצרים חושבים על מלחמה, מדברים על מלחמה, מכינים מלחמה ובסופו של דבר תהיה מלחמה. כתוצאה מזה אני ב-73' מגיע למסקנה שאנחנו צריכים להגביר את הכוננות לקראת מלחמה אפשרית בקיץ 73'. על פי התאריכים, המלחמה הייתה צריכה להיות בהתחלה במאי ואחר כך בסוף יוני".

"סאדאת הפתיע אותנו יותר ממה שחשבתי"

"אני קיבלתי את הערכת אמ"ן שמצרים לא מוכנה למלחמה גם אביב 73, ולצערי גם בספטמבר 73. ולכן בכל המחלוקת שהייתה לי עם ראש אמ"ן אלי זעירא, היא נושאת אופי מאוד מאוד מעודן. אין שום מקרה שבו ראש אמ"ן אומר - סבירות נמוכה מאוד מאוד. ואני אומר לא נכון, הסבירות היא גבוהה. אני מתקן את ראש אמ"ן בנוסח, כמו למשל שראש אמ"ן אומר - הסבירות היא נמוכה מאוד מאוד. ואני אומר: אני מבקש להוריד מאוד אחד".

הוא הדגיש כי האמין שאין לצד השני סיכוי מול ישראל בעת מלחמה: "אנחנו חיינו בהרגשה שכתוצאה מהמקורות הטובים של אמ"ן אנו יודעים היטב את הנעשה במצרים היות ובמצרים מדברים על מלחמה, חושבים מלחמה, מתכוננים למלחמה ומכניסים את הצבא להילוך גבוה, זה יכול לקרות לנו, למרות שאני חושב שזה לא סביר, למרות שאני יודע שאין להם סיכויים - ואני חשבתי שאין להם שום סיכויים באם יפתחו במלחמה, כי תמיד יצאתי מתוך הנחה שתהיה לנו התראה אלמנטרית. כך אמרתי גם לראש הממשלה".

בקשר למטרות הצבא המצרי אמר הרמטכ"ל: "יש רק דבר אחד שאולי סאדאת ירצה להשיג. אמרתי שהוא יודע שאין ביכולתו לכבוש את סיני כתוצאה מיחסי הכוחות, אפילו לא את המצרים. הוא יודע שהסורים לא מסוגלים לכבוש את רמת הגולן. אמרתי אז הוא ודאי גם יודע שהוא לא יכול להפתיע אותנו כפי שאנו הפתענו אותו ביוני 1967. ואומנם לא הפתיע אותנו כך, אם כי הפתיע אותנו יותר ממה שאני חשבתי".

"סוריה לא תצא למלחמה לבדה"

את האשמה על ההפתעה במלחמה הטיל דדו על אגף המודיעין: "אני אמרתי שאני לא חושב שסוריה תצא למלחמה לבדה, וזאת מתוך הנחה שהערכת אמ"ן על מצרים זה שהיא שעושה תרגיל ושאין לה שום כוונות אמיתיות. הסיבה שכאן לא הנחנו שהתרגיל הוא כיסוי למתקפה, היא מביטחון מוחלט וידיעה טובה שהייתה לאמ"ן על התרגיל".

על ההתראות של סגנו, האלוף ישראל טל, ממתקפה משולבת מצרית-סורית אמר דדו "לי סגן הרמטכ"ל לא אמר שיש לו ספקות בהערכת אמ"ן, לפני מלחמה, בשום הזדמנות". "אני בפירוש מכחיש שהייתה איזושהי טענה לגייס חטיבות מילואים. דבר כזה לא שמעתי מסגן הרמטכ"ל. למיטב זכרוני הייתה החלפת דעות האם לגייס סדיר או מילואים. באף הזדמנות הוא לא אמר לי תשמע, אולי אנחנו לא עושים מספיק. בערב יום כיפור אני נשארתי במטכ"ל עד 18:00 והוא נסע הביתה מוקדם ולא שמעתי ממנו מחשבה על מלחמה".

על התראה למלחמה שהתקבלה אצל ראש הממשלה ב-25 בספטמבר בעניין הזזת כוחות אמר: "הידיעה בעל פה הייתה כאילו יש איזושהי התראה מיידית. אחרי שראש אמ"ן עבר על הטקסט הוא הודיע לי ש שום דבר שאנחנו לא יודעים. וזו איננה אתראה, אלה הדברים הידועים". גם על ההתראה שהגיעה ערב המלחמה ב-5.10 אמר "כבר ידענו שזה עוד לא פאניקה גדולה מדי. כך שלא דיברנו בשלב זה על גיוס מילואים חלקי".

"ביקשנו מהעיתונים לא להגזים בעניין הכוננות"

הוא סיפר על ההוראה לדובר צה"ל לבקש מהעיתונים לא להגזים בענייני הכוננות כי היו עיתונים ש"רצו לצאת עם כותרות גדולות". דדו נשאל גם האם התרגיל המצרי היה הונאה לישראל: "אני צריך לדייק, לא היה דיון על הונאה. לא היה דיון מוקדש לנושא ההונאה, בהערכות המצב ובדיוני הערכות המצב פעמים אחדות דיברנו האם זה תרגיל או הונאה. לא היה דיון מיוחד".

עוד הדגיש: "היו לנו הרבה מאוד תקופות שהצבא הסורי היה במערך חירום והיה יכול לעבור להתקפה תוך שעה או שעתיים. הצבא המצרי היה אף הוא במערך חירום הרבה תקופות והייתה לו היכולת הטכנית לעבור להתקפה. אנו בכל זאת תמיד נקטנו בקונספציה, שמעבר למלחמה מהיערכויות חירום יש לה הרבה סימני לוואי הערכה מדינית שזה עומד לקרות, הסבר מדיני שזאת התקופה, ידיעות פוזיטיביות, סימנים באמצעי מודיעין".

אלעזר טען שאלופי הפיקוד לא הזהירו אותו ממלחמה: "אלוף פיקוד הצפון ערב ראש השנה אמר לי 'אני מודאג מההצטברות הגדולה', זה כן. אבל לא בא אלוף פיקוד, לא צפון ולא דרום, לומר, תשמע יש פה הרבה סימנים שחורגים מתרגיל רגיל, שחורגים ממערך חירום רגיל, שהם אינדיקציה למלחמה. רק בשבת בבוקר הוא קיבל את המידע שתפרוץ מלחמה בערב".

על הכישלון הישראלי לעצור את המתקפה בסיני אמר אלעזר: "הם תקפו בתנאים טובים, כי המערכים שלנו היו דלילים יחסית פה ההצלחה הראשונית נתנה תנופה יתירה גם למצרים וגם לסורים בשלב הראשון. הייתה להם מוטיבציה שלא הייתה להם במלחמות הקודמות. ההתקפה הערבית הייתה יותר אפקטיבית ממה שהיינו רגילים לצפות".

המפתח לניצחון: לחצות את התעלה

הרמטכ"ל תיאר את יום פרוץ המלחמה: "חצי שעה לפני שפרצה המלחמה אני מדבר עם דובר צה"ל ומבקש ממנו להכין שתי הודעות לאותו ערב, האחת שלא נפתחה אש ואחת שכן נפתחה אש. מאשר לו לצרף כתבי חוץ לחזית. ב-13:55 נכנס מפקד חיל האוויר והודיע על המראת רביעייה בסוריה, מפקד חיל האוויר מודיע על המראת רביעייה, במצרים המראות, הוא מזניק את הכל להגנה על שמי המדינה".

חיל האוויר הוכה קשות במלחמת יום כיפור, ולא הצליח להתמודד עם מערך הנ"מ שברית המועצות בנתה בסיני ובגולן. "בליל 6 באוקטובר הונחתו ב-197 גיחות באזור התעלה, משקל כולל של כ-370 טון פצצות. אינני חושב שזה סיוע אווירי התקפי אופטימלי, אבל זה מה שחיל האוויר עשה באותו לילה. לפני קרבות הבלימה אני אמרתי בבוקר לרה"מ, שזה יהיה קרב קשה. אני יודע שאין לי פתיחה אווירית. אינני מתעלם מזה", ציין.

לדבריו, ביום פרוץ המלחמה התקיים דיון ב"בור", אז קיבל דיווח מהאלוף טל שהמצב קשה. "באותה הזדמנות אני אומר שכדי לנצח במלחמה אנחנו חייבים לחצות את התעלה, כי אי אפשר יהיה להכריע את הצבא המצרי בלי זה. כך שבהחלט נכון שאני נותן את דעתי ביום פרוץ המלחמה למחשבות שצריך יהיה להגיע לצליחת התעלה".

"היה לנו חומר התראתי שלא התפרש כראוי"

הוא הודה בפני חברי הוועדה כי המידע שהיה בידיהם לא הובן כראוי: "אני עובר עכשיו על המידע המודיעיני שלפני המלחמה בעקבות שאלות שנשאלתי כאן, בעיקר על הרבה ידיעות שיש בהן ערך התרעתי ואני בכמה הזדמנויות אמרתי שאני מעריך שתהיה לנו התראה, ואומנם היום אני חושב שהיה לנו חומר התראתי, אשר או לא עבר דרך המערכת או במידה והוא עבר - לא התפרש כראוי".

דדו נשאל על מצב כוננות עליו בכל התעלה שהוכרז ב-30 בספטמבר ובוטל יומיים לפני המלחמה. חבר הועדה יגאל ידין שאל: "על סמך מה אלוף הפיקוד הכריז מצב כוננות בלי ידיעת המטה הכללי? יכול להיות שאתה לא זוכר. כלומר אולי אין לך רישום מהמצב אז".

הרמטכ"ל ענה : "אינני יכול להגיד בעל פה, אינני זוכר. השבוע הזה בפיקוד דרום, בין ה-1 ל-6 באוקטובר, נחשב לשבוע הכי נורמלי. אני לא מבחין בשום דבר יוצא דופן. והראיה: מפקד אוגדת סיני היה צריך להתחלף ב-7 באוקטובר" (המלחמה נפתחה ב-6 לאוקטובר).

"פעלתי באופן הסביר ביותר בכל המלחמה הזאת"

אלעזר טען כי הועבר לו דיווח מהחזיתות שהיה אופטימי יותר מהמציאות: "התמונה הייתה חיובית ולא נכונה אני לא רוצה לטשטש את הדבר שלי הוא עיקרי, שלי חשוב, שאתם תדעו שלי תמונת הקרב לשעה זו הייתה לא נכונה, גם מאלוף הפיקוד, גם מאג"ם מבצעים, גם דרך גנדי (אלוף רחבעם זאבי), כל האמצעים שעמדו לרשותי, ואני השתמשתי בהם, ניתנה לי תמונת קרב לא נכונה".

הרמטכ"ל, שננזף קשות על ידי הועדה והתפטר מתפקידו, ניסה להגן על כבודו מול החברים: "אני מאמין אמונה מלאה שאני פעלתי כרמטכ"ל באופן הסביר ביותר בכל המלחמה הזאת ובכל פתרונותיי הטקטיים ומאחר שהוועדה הזאת הטילה עלי ביקורת כבדה ביותר, אני הייתי שמח לו הוועדה הזאת הייתה גם מראה את אורות פעולתי כרמטכ"ל ולא רק את הצללים".

למרות ההסברים, הוא לא שכנע את חברי הוועה. בדוח שהוציאה נכתב על דדו שהוא "נושא באחריות אישית גם בעניין הערכת המצב וגם בעניין מוכנותו של צה"ל". בשנת 1976, שנתיים וחצי לאחר סיום המלחמה, הוא נפטר מהתקף לב כשהוא רק בן 51. רבים קשרו את מותו לשברון הלב בו היה נתון עקב האחריות למחדלי המלחמה.