המטה הכללי לא הקשיב לאלוף ישראל טל: "הזהרתי ממתקפה, אבל הייתי בדעת יחיד"

האלוף ישראל טל היה הקול הבודד שהזהיר מפני מלחמה, אך המטה הכללי לא קיבל את עמדותיו. "בין מאי לספטמבר היינו עדים לרכש מואץ של הצבא הסורי ולבניית מערכי נ"מ בגולן ובסיני", סיפר. "הזהרתי אותם שהם אולי מומחים באויב אבל הם לא מבינים את גודל הסיכון". עדויות אגרנט נחשפות

"אין מה שיעצור את הסורים". מלחמת יום כיפ (חדשות 2)

"דעתי הייתה דעת יחיד" - כך הסביר האלוף ישראל טל, ראש אגף המבצעים וסגן הרמטכ"ל בזמן מלחמת יום הכיפורים, את התנהלותו בפני ועדת אגרנט. הוא הבהיר כי הזהיר מפני תהליך הפיתוח של צבאות ערב טרם המלחמה וציין שהוא הזהיר מפריצתה. העדויות מתפרסמות 39 שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים ו-37 שנים אחרי שוועדת אגרנט הגישה את הדוח הסופי על מחדליה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"באפריל 1973, הגיעו ידיעות על כוונה של מצרים וסוריה לפתוח במלחמה. הכרזנו על מבצע שנקרא 'כחול-לבן' - התכוננות למלחמה על ידי זירוז הקמת יחידות, ציוד יחידות, הצטיידות, תוכניות לכוננות ולהיערכות להגנה, כולל גיוס חלקי של יחידות מילואים", סיפר האלוף טל בפתח עדותו בוועדה. "אחר כך הגיעו ידיעות שסאדאת החליט לדחות, נדמה לי בחודשיים או בשלושה את המלחמה. הרי האטמוספירה הייתה שבכל פעם שסאדאת היה מודיע על תאריך מתי ייצא למלחמה ואחר כך על דחייה. במקרה זה נדמה לי שהידיעות היו שהדחייה היא לחודשיים-שלושה, ושאסד בסוריה החליט לדחות את המלחמה מחודש מאי לספטמבר, בטענה שהצבא הסורי לא מוכן ואין להם מספיק ציוד. במיוחד הם הדגישו לפי הידיעות את החולשה בתחום ההגנה נגד מטוסים וגם בטנקים".

בסוריה נבנה מערך טילים וטנקים; כוחות רוכזו על הגבול

במהלך העדות, שפורסמה במסגרת מדיניות משרד הביטחון לפתיחת חומרים ארכיונים, האלוף טל שטח בפני הוועדה את הידיעות שהגיעו לצמרת צה"ל בדבר הרכש המואץ של הצבא הסורי. "במשך החודשים שעברו מאז ועד יום כיפור היינו עדים לרכש מואץ של הצבא הסורי ושל הצטיידות גם בטילי נ"מ נוספים, גם בטנקים כולל התעצמות לא רק כמותית אלא גם איכותית. היה ברור שהטנקים האלה נועדו כדי לחצות את התעלה שבנינו ברמת הגולן", הדגיש.

פעולה אחד ספציפית הוא זכר במיוחד: "בחודש אוגוסט קרה דבר די דרמטי: הסורים הקימו מערך טילים נגד מטוסים ברמת הגולן והמערך הוקם קרוב מאוד אל הקווים שלנו. זה היה צעד מאוד לא שגרתי, גם בראיית ההתעצמות הערבית וההכנות הערביות כתהליך כל הזמן. הקמת המערך הזה כל כך קרוב אלינו, מערך גדול וצפוף, הייתה בהחלט עניין דרמטי שמשך את תשומת לבנו".

לאחר חשיפת המערך התקיימה בנושא התייעצות בלשכת הרמטכ"ל בה הציע האלוף להעביר מסר חד משמעי בעניין לדמשק: "אני הצעתי להודיע לסורים בדרך דיסקרטית שאנחנו לא נסבול מערך כזה על יד הגבול ושאנחנו דורשים מהם להזיז אותו אחורה. אם לא ייענו לאזהרה שלנו - ננצל את ההזדמנות הראשונה שבה הם יירו טיל כדי לצאת למתקפה כוללת על חיל האוויר הסורי ועל מערכי הטילים. גרסתי שזה מסכן את עצם ביטחוננו ומשנה את המאזן".

עוד הדגיש האלוף טל: "בין מאי לספטמבר הייתה עוד ידיעה שנוגעת לסוריה. על סיוע סובייטי לסוריה בעניין רמת הגולן ושיכנעו אותם שמבחינת יחסי הכוחות, סוריה יכולה לכבוש את רמת הגולן. הידיעה האחרונה החשובה שאני זוכר הגיעה ב-30 בספטמבר (המלחמה פרצה ב-6 באוקטובר) על ריכוז הצבא הסורי על הגבול, אגף המודיעין הודיע שמהלך החירום הזה הוא ללא תקדים. הפעם זה היה ברור. אמ"ן מדגיש במסמך מהתאריך הזה שלמערך מלא כזה לא היה תקדים עד אז".

כולם העריכו שלא תפרוץ מלחמה

"ב-30 בספטמבר כבר היה מערך החירום הסורי הזה ערוך על יד הגבול והתכנסה התייעצות אצל הרמטכ"ל באותו יום", סיפר האלוף טל על המהלכים שבוע לפני פרוץ המלחמה. "ההערכה של אגף המודיעין ושל כל המשתתפים בדיון פרט לאלוף פיקוד הצפון הייתה שהסורים לא יתקפו ולא מתכננים מתקפה. הועלתה סברה שהם אולי רוצים להגיב על הפלת 13 המטוסים והם נערכים עם כל הכוחות לאורך הגבול".

האלוף טל לא פסל את האפשרות של מתקפה מתואמת עם מצרים: "היא הייתה ברמת כוננות עליונה והיה תרגיל שהיום אנו יודעים שהיה הסוואה. כפי שאז הידיעה נתפסה, הייתה כוננות גבוהה מאוד. בדיון הזה אני טענתי שיש לראות בהיערכות הזאת הכנה וכוונה למתקפה כללית ולכיבוש רמת הגולן. אמרתי שאלה לא הכנות לפעולת תגמול - אלא למתקפה".

"הצבעתי והזכרתי לנוכחים את עובדות היסוד ואת ההתפתחות של התהליך מחודש מאי ועד חודש ספטמבר. הזכרתי את העובדה שהייתה תוכנית לצאת למתקפה בחודש מאי והמתקפה נדחתה על ידי הערבים. הזכרתי שנשיא סוריה גם נקב מועד, והמועד הוא ספטמבר. הזכרתי שהנימוקים הסוריים היו שאין להם מספיק ציוד", שיחזר ראש אגף המבצעים וסגן הרמטכ"ל לשעבר.

"אם הם טועים - השריון הסורי לא ייתקל בהתנגדות"

למרות הפצרותיו - אף אחד לא קיבל את דעתו לגייס מילואים. "דעתי הייתה דעת יחיד. אמרתי שצריך לגייס מילואים. נעניתי שזה לא בא בחשבון. דעתי לא התקבלה ולא הייתי שקט. ישבתי עם ראש אגף המודיעין ותת אלוף שלו. אמרתי להם שאני מתפלא על העמדה שלהם ואני לא שקט ואני דוחה את כל רוח הדיון שהיה אצל הרמטכ"ל", סיפר טל על האזהרה שלא התקבלה. "הזהרתי אותם שהם אולי מומחים באויב אבל הם לא מבינים את גודל הסיכון. חזרתי והזהרתי אותם שאם הם טועים - הם צריכים לדעת שהשריון הסורי לא ייתקל בהתנגדות, כי כמות הטנקים שלנו ברמת הגולן לא מספיקה. ניסיתי להראות להם כיצד זה מצטלב ומצטרף לבניין שלם שמוביל בהכרח לכוונה של מתקפה כוללת. הזכרתי שוב את התרגיל במצרים ואת הכוננות הגבוהה. לא שכנעתי אותם".

טל סיפר את השתלשלות האירועים ברגע בו הבין שתפרוץ מלחמה: "אני זוכר שקיבלתי עוד איזו ידיעה עם פרטי התוכנית, כולל התכנית המצרית. קיבלנו את פרטי התכנית, גם של צליחת התעלה. בשעה שלוש לפנות בוקר או ארבע לפנות בוקר (10 שעות לפני פרוץ המלחמה) קיבלתי טלפון מראש אמ"ן, שאיתר אותי, שצביקה זמיר ראש המוסד צלצל מחו"ל ומודיע שהידיעות שלנו הן נכונות ושהמלחמה תהיה היום".

"דיין לא הסכים שטילי הנ"מ יפגעו בחיל האוויר"

בין 30 בספטמבר לשבת היה מועד בו ראה האלוף טל בפעם הראשונה את התכנית המצרית למתקפה. "ההודעה הראשונה שאני רואה אצלי על כך שהצבא המצרי והסורי יפתחו בהתקפה בו-זמנית ב-6 באוקטובר לפנות ערב בסואץ ובגולן - הודעה זו, אינני זוכר ממתי היא אצלי, אבל הסוכן מסר אותה לאיש שלנו ב-5 באוקטובר. אני מתאר לי שאלי זה הגיע ב-6 באוקטובר".

לא הסכים שהטילים מהווים סכנה. משה דיין (AP)

הוא המשיך: "הם ידעו שהם סובלים מנחיתות אווירית מוחצת וכתוצאה מכך נשענו על טייסים סובייטים. אנחנו גם בנינו הרבה תמיד בהערכות המצב על זה שהם מכירים בנחיתות הזאת, לכן הם לא יעיזו להסתכן במלחמה כוללת, עד כדי כך ששבוע או שבועיים לפני המלחמה בדיון על הערכת מצב במטכ"ל, אמ"ן וחיל האוויר הציגו תאריך שלפניו בשום אופן הערבים לא ירגישו את עצמם מוכנים למלחמה והתאריך היה כשיהיו להם כך וכך טייסות תקיפה, טייסת מול כל שדה שלנו. אני הסתייגתי מהנוסחה הזאת. הדיון הזה היה בערך שבועיים לפני המלחמה".

דיין לא הסכים עם הערכותיו: "ב-1 באוקטובר עדיין התווכחנו במטכ"ל האם חיל האוויר מול מערכי טילי נ"מ יכול למלא את הייעוד לפי הציפיות שלנו או לא. אני כראש אג"ם הצגתי הערכת מצב שלא, ועל זה היה ויכוח גדול. מסביב לזה היה ויכוח חריף במיוחד ביני ובין שר הביטחון. גם בחודש מאי וגם ב-1 באוקטובר חזרתי על הטיעון שטילי הנ"מ מוציאים את המטוס כנשק אסטרטגי בתפיסה שלנו וחיל האוויר לא יוכל לתת את הסיוע הקרקעי לכוחות הקרקע שאנו מצפים ממנו. דיין לא הסכים איתי".

בדיעבד, ידוע שהאלוף טל צדק: הטילים הסובייטים נגד מטוסים עשו שמות בחיל האוויר במהלך המלחמה, כשיותר מ-100 כלי טיס של החיל הופלו במהלך המלחמה על ידי מערכי הנ"מ של סוריה ומצרים. אזורי הקרבות בגולן ובסיני הוגדרו כ"אזור מוכה טילים" במהלך המלחמה, מה שמנע מחיל האוויר לסייע לכוחות הקרקע שספגו אלפי אבידות.

האלוף במיל' ישראל טל, שהיה אחראי לפיתוח הטנק הישראלי, נפטר ברחובות בגיל 86.

עדויות אגרנט נחשפות - סיקור מיוחד:

"ארה"ב התריעה, אמרנו שהם טועים"

"דדו הודה: "סאדאת הפתיע אותנו"