מבקר המדינה: "המוכנות למלחמה נפגעת"

4 חודשים לאחר מבצע "צוק איתן", נדמה שהסבב הבא לא רחוק. האם צה"ל ערוך? דוח המבקר מתריע כי הכשירות של מערך המילואים נפגעה בשל קיצור וביטול אימונים, המיגון של מתקנים רגישים לקוי וקיימים פערים במערך התחזוקה של הימ"חים. משרד הביטחון בתגובה: "היעדר תקציב מדינה מאושר יקשה לממש את הלקחים"

אילוסטרציה (ap)

כשירות לקויה והיעדר מיגון למתקנים רגישים: משרד מבקר המדינה פרסם היום (שני) דוח נוקב על תפקוד מערכת הביטחון, שמבוסס על בדיקות שנערכו לפני מבצע "צוק איתן". במוקד הדוח עומדת שאלת הכשירות והמוכנות למצבי חירום של צה"ל – סוגיה שנמצאת בלב המחלוקת התקציבית בין משרד האוצר למשרד הביטחון. מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא מצדד בדוח בעמדת משרד הביטחון: "אימוני יחידות המילואים נפגעו מאוד בשנים האחרונות, ולא אפשרו לתרגל את כלל הכשירויות הנדרשות להשגת המיומנות הנדרשת ללחימה, כדי שיעמדו במשימותיהם".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בין הגורמים לחוסר הכשירות, על פי הדוח: קיצור וביטול אימונים, חילופי תפקידים תכופים בדרג מפקדי האוגדות והחטיבות - "שאינם מפקדים על יחידתם לאורך מחזור אימונים שלם" - ואי-שמירה על רצף אימונים בהתאם למודל. בנוסף, בחלק מגדודי המילואים ישנם יותר חיילים מהתקן והדבר מוביל לכך שניתן לאמן לכל היותר רק כ-80% מהמצבה הכוללת. "חיילים רבים נותרים לא מאומנים, דבר הפוגע בהעמקת הכשירות המבצעית של היחידה לה מיועד האימון", נכתב בדוח. "במצב זה, אין ודאות כי חיילי המילואים ביחידה שיגיעו ביום פקודה, בשעת חירום, הם אלה שעברו את האימונים הנדרשים להם".

מבקר המדינה קובע בעקבות זאת כי "נמצאו פערים רבים בכשירות ובמוכנות יחידות במערך המילואים של כוחות היבשה, באופן שעלול לפגוע ביכולתן למלא את משימותיהן". עוד נמצאו פערים במערך התחזוקה של הימ"חים (יחידת מחסני חירום), שעמדו במוקד דוח ועדת וינוגרד לאחר מלחמת לבנון השנייה.

מצבם של הימ"חים זכה לביקורת רבה בדוח - מתחקיר שנערך בצה"ל ב-2013 נמצאו "פערים משמעותיים במערך האחזקה באוגדות המילואים, וביניהם: איוש נמוך של כוח אדם סדיר ופערי מקצועיות", לצד צמיגים שפג תוקפם ופיגור בטיפולים תקופתיים.

בעקבות הליקויים קובע השופט בדימוס שפירא כי "קיים חוסר יכולת לקיים ברגיעה את שגרת אחזקת ציוד הלחימה המבוקר, וקיים סיכון ליכולת לתמוך במעבר מזמן רגיעה לשעת חירום". המבקר התבסס על דברי בכיר בצה"ל שטען כי "המוכנות למלחמה הולכת ונפגעת", ובשל כך המליץ לרמטכ"ל לקבוע "תקציב מינימום" לשמירת הכשירות של מערך המילואים בדגש על אימונים.

"לא התקדמות במענה לאיום" (רויטרס)

מדוע לא מוגנו המתקנים הרגישים?

נושא מרכזי וחשוב נוסף בדוח הוא מיגון המתקנים הרגישים בישראל, סוגייה שנבדקה על ידי המבקר כבר בשנת 2010. "לא חלה התקדמות של ממש במתן המענה לאיום ואפילו ניסיון למגן חלקית מתקנים אזרחיים רגישים טרם הסתיים", קובע שפירא. "מתחייב כי משרד הביטחון, שקיבל אחריות לתחום זה, יפעל לקדמו בדחיפות, נוכח האיומים הקיימים והאיומים הצפויים בעתיד הקרוב". לאחרונה הועברה רשות החירום הלאומית (רח"ל) לידי משרד הביטחון, בין השאר במטרה לטפל גם בנושא זה.

ב-2010 העיר המבקר כי הבעיה הונחה לפתחה של הממשלה כבר ב-2004, אך לא הוגשה הצעת החלטה לקבינט בנוגע למיגון המתקנים: "מצב זה מהווה ליקוי מהותי נוכח האיום הקיים עליהם ונוכח האיום הצפוי בשנים הקרובות".

בדוח שפורסם היום שב שפירא על מסקנתו: "לא מומשו רוב ההחלטות של ועדת השרים לענייני העורף בנושא ההגנה על מתקנים רגישים בישראל, ועבודת המטה מצויה בשלבים ראשוניים וטרם הובילה לנקיטת צעדים מעשיים". ב-2012 הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבש רשימה של המתקנים הרגישים שדורשים מיגון, אך עד סוף שנת 2013 "נעשו עבודות למיגון רק בחלק קטן מהמתקנים הרגישים".

"באיום יש התקדמות מתמדת, אך לא חלה התקדמות ממשית במתן המענה לאיום זה על המתקנים הרגישים - האזרחיים והביטחוניים - מאז החל הטיפול בכך בשנת 2004", סיכם שפירא. "אפילו ניסיון למגן חלקית מתקנים אזרחיים רגישים ביותר, לפי הוראת ראש הממשלה, טרם הסתיים עד מועד סיום הביקורת". על בסיס זאת, המבקר המליץ למשרד הביטחון לרכז את עבודת המטה בנושא ולקבוע את הגורם שיהיה מופקד על הנושא.

הטיפול בנכים מתעכב. אילוסטרציה (שאטרסטוק)

"אלפי תיקים של נכים מצטברים"

כמו כן התייחס מבקר המדינה לליקויים באגף שיקום הנכים במשרד הביטחון, שאחראי על הטיפול בנכי צה"ל והמשטרה. בדיקת המבקר העלתה זמני טיפול חריגים בבקשות רבות: "למרות המאמץ הרב שמשקיעים עובדי האגף, יש ליקויים יסודיים בטיפול בתביעות, בבקשות להכרה כנכה צה"ל ובאישור תגמולים לנצרכים. ליקויים אלה עומדים בסתירה לאמנת השירות של האגף, שמטרתה הענקת שירות הולם, הוגן ושוויוני לכל הזכאים. על משרד הביטחון לפעול בהקדם לתיקון הליקויים שנמצאו, כדי שהאגף יוכל למלא את ייעודו - לטפל באוכלוסיית הנכים מתוך כבוד והוקרה כלפיהם ומחויבות לרווחתם", נכתב בדוח.

"במקרים רבים שלב איסוף החומר נמשך זמן רב. אלפי תיקים מצטברים וממתינים להשלמת מסמכים, לעתים כשנה ואף מעבר לכך", קבע המבקר. "אין מידע המשקף נכונה את עבודת היחידה, ולכן האגף אינו יודע מהי מידת עמידתה של היחידה בפרקי הזמן שנקבעו בתקנות הנכים ובאמנת השירות". עוד התריע המבקר כי מפקדת קצין שלישות ראשי (מקשל"ר) לא משחררת את כל תיקי כוח האדם הדרושים לטיפול בתביעות, בין השאר בשל בעיה בטיחותית במחסנים שמונעת כבר כשנתיים וחצי גישה לכ-300 אלף תיקים אישיים.  גם התיאום עם מס הכנסה, לצורך קביעת נכה כנזקק, לוקה בחסר לדברי המבקר.

לדברי שפירא, "קיימת חשיבות גדולה לכך שהאגף, בין היתר, יקבע לוח זמנים לשלב איסוף החומר, יקיים מעקב ובקרה לכל אורך תהליך הטיפול בבקשה, ויפעל לצמצום עיכובים. כדי לאפשר לאגף טיפול נאות בתביעות, על אכ"א לפעול ללא דיחוי נוסף לתיקון מצב בו עקב ליקויים בטיחותיים במחסניו, אין נגישות ללמעלה מ-300,000 תיקים אישיים של חיילים. יש להקפיד על תיקון הליקויים גם נוכח הצורך שהאגף יגשים את ייעודו תוך כבוד, הוקרה ומחויבות לנכים".

המבקר שפירא (חדשות 2)

משרד הביטחון וצה"ל: "היעדר תקציב מדינה מאושר יקשה לממש את הכשירות"

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לפרק העוסק בכשירות מערך המילואים כי "במחצית 2014 קיים שר הביטחון פורום עדכון ואישור תוכניות צה"ל, שבמסגרתו עמד השר על עמידה ביעדי הכשירות של צה"ל, מול האתגרים שעימם אמור צה"ל להתמודד בעידן הקרוב. שר הביטחון אף נתן דגשים שונים לשימור וטיפול במערך המילואים של צה"ל. לקראת שנע"ה 2015 יעשה מאמץ לקבוע תקציב ייעודי לאימון במערך המילואים, תוך השענות על המלצות האלוף רוני נומה. ראוי לציין, כי היקף האימונים נגזר מגודל התקציב והיעדר תקציב מדינה מאושר, ובכלל זה תקציב ביטחון נדרש, יקשה על מעהב"ט לממש באופן מלא מהלך זה. בנושא הדיווח הסדור על כשירות ומוכנות מערך המילואים החלה פעילות כבר בשנת 2014 וזו תושלם בשנת 2015".

בנוגע להיערכות למיגון מתקנים רגישים, ביקשו למסור ממשרד הביטחון כי "מערכת הביטחון מיפתה את מגוון התשתיות החיוניות במדינת ישראל, בהתאם לשיוכן ולמידת השפעתן על החוסן הלאומי. לכל סוג הוגדרו קריטריונים מוסכמים עם המועצה לביטחון לאומי. רשימת המתקנים הוסדרה בהחלטת ממשלה, והחל בפועל ביצוע מיגון להעלאת שרידותם על-פי סדרי עדיפויות מבצעיים. מערכת הביטחון עוסקת בפועל בתאום עם משרדי הממשלה השונים (בדגש על משרד האנרגיה והמים) וחברות התשתיות על הסדרת תכנית רב שנתית (תר"ש תשתיות חיוניות) , לרבות העמדת תקציב על ידי כלל הגורמים".

בנוגע לתהליכי העבודה באגף השיקום, מסרו במשרד הביטחון בתגובה: "אגף השיקום מטפל בלמעלה מ-56 אלף נכי צה"ל במסירות, במקצועיות ומתוך שליחות. במבצע 'צוק איתן' הכיר האגף בכ-500 נכי צה"ל בהליך בזק, תוך ליווי אישי צמוד של הפצועים ובני משפחותיהם, החל ממיטתם בבית החולים, ובתהליך השיקום הארוך, שנמצא רק בתחילתו. אגף השיקום התחייב לאמנת שירות וקבע בהתאמה תקני זמן ל-3 מדרגים: 'מסלול ירוק' לנכה שקיים קשר ישיר בין פציעתו לשירות- תוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה, חבלה ופציעה שהקשר אינו חד משמעי- עד 4 חודשים מיום הגשת החומר, וכן תביעה בגין מחלה- עד 9 חודשים מיום הגשת הבקשה (בתנאי שמגיש התביעה מסר את כל המסמכים הנדרשים והתייצב לבדיקות שדרש אגף השיקום)".

"משרד הביטחון מבצע בקרה על זמני הטיפול ומפרסם באתר האינטרנט את מדדי אמנת השירות לכלל הציבור, בשקיפות מלאה. כמו כן, האגף מקיים סקרי עומק,  המלמדים על אחוז גבוה של שביעות רצון בקרב נכי צה"ל. סקרים אלה מסייעים לאגף השיקום להמשיך בשיפור השירות במקומות הנדרשים לכך. משרד הביטחון פועל לעיגון בחקיקה של ההטבות הניתנות לנכים, ופרסם כבר לפני כשנתיים תזכיר חוק בעניין זה. משרד הביטחון מבקש לקדם מהלך חשוב זה בתיאום עם ארגון נכי צה"ל, אך לצערנו המהלך נתקל בהעדר שיתוף פעולה מצד הארגון".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדוח: "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים". בנוגע לסוגיית מיגון המתקנים הרגישים, הדגישו בצה"ל כי "הערכת פקע"ר אודות משך הזמן הנדרש למיגונם של המתקנים האמורים הינה עבור משך ביצוע עבודות המיגון בלבד. הערכה זו לא כוללת בתוכה נושאים הנמצאים באחריות משרדי הממשלה והחברות הפרטיות, כגון משך ההיערכות התקציבית והמשאבית, וכן, הזמן הנדרש לקבל את הסכמת המפעלים לביצוע עבודות המיגון".

בנוגע לתפקוד אגף השיקום, מסרו בצה"ל: "בעקבות בעיה בטיחותית שאותרה בשניים מבין עשרה מחסני תיקיות במפקדת קצין השלישות הראשי, הוחלט על איסור הגישה אליהם עד תום עבודות השיפוצים, אשר החלו באוקטובר 2014 ועתידים להסתיים במהלך חציון א' בשנה"ע 2015. הבעיה מטופלת במקצועיות וברגישות מתוך הבנת חשיבותה לפרט".

כשירות מערך המילואים של כוחות היבשה - מצה"ל נמסר כי "מערך המילואים מהווה חלק משמעותי בסד"כ הכולל של צה"ל ומשרתיו מביאים עימם ניסיון, מקצועיות, איכות ומוטיבציה גבוהה לשירות. המלצה על היקף סד"כ המילואים חייבת להיעשות בראיה כוללת של סדיר ומילואים, על רקע הזיקות הקיימות בין שני מערכים אלה.

"על מנת לאפשר גמישות למפקדים הוחלט כי אחוז האיוש יעמוד על 120%, אך ימי המילואים יוקצו בהתאם לתקן הנדרש ולא בהתאם לאחוז האיוש. צה"ל פועל למיצוי האימונים באופן מיטבי, בהתאם לצרכיו ובהתחשבות באילוצים תקציביים ומבצעיים. כמו כן, לקראת שנה"ע 2015 יעשה מאמץ לקבוע תקציב ייעודי לאימון מערך המילואים, בהתאם להמלצות ועדת המילואים. בצה"ל רואים בכושר הגופני של כלל חייליו כערך עליון ובתוך כך פותחו פרויקטים הנועדים להעלות את המודעות והכושר הגופני של אנשי המילואים. בנוסף, נבחנת אפשרות לייעול האינדיקציה לכשירות גופנית של סד"כ המילואים.

"צה"ל פועל למיצוי וייעול הכשירות של כלל מערכיו, בניהם מערך הלוגיסטיקה, בו קיימת התעצמות בגרף האימונים, בהתאם לכשירויות הנדרשות. נציין כי החל משנת 2014 רוב אימוני פלוגות המפקדה שולבו באימוני הגדודים וב-2015 ישולבו כלל אימוני פלוגות המפקדה באימוני הגדודים. בנוסף, הוגברה הבקרה אחר הוצאת אמצעים מיחידות מחסני החירום והומלץ על איחוד מרכזי האחזקה הנמצאים באותו מרחב גיאוגרפי למרכז אחזקה אחוד שייתן מענה ליחידות המצויות באותו המרחב".