"חיי הכלב" של לוחמי עוקץ: 8 חודשי מסלול, 7 שנות שירות

הם לוחמים לכל דבר - אבל על ארבע. הכלבים של יחידת "עוקץ" בצה"ל עוברים מסלול ארוך ומפרך, כולל אימוני כושר וזיהוי חומרי נפץ ואפילו לומדים להיות בשקט באזורים מסוכנים. מה קורה כשהכלב הוא החבר הכי טוב שלך, אבל גם אמצעי הלחימה שעלול ליפול בקרב

חברו הטוב של האדם - וגם אמצעי הלחימה שלו: לוחמי יחידת עוקץ, יחידת הכלבנים של צה"ל, מתגייסים לשירות קרבי רגיל, מקבלים נשק עליו הם צריכים לשמור היטב - אבל מקבלים גם כלב. לאורך כל שירותם הצבאי, הכלב הוא לא רק החבר הכי טוב, אלא גם אמצעי הלוחמה שמתריע מפני סכנות ומאתר מחבלים או פצצות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

פעמיים בשנה ישנה המלטה של גורי כלבים מסוג רועה בלגי, גרמני והולנדי ב"גורייה של יוסי". ההתרגשות אחרי כל המלטה מטורפת. מהרגע שבו הגורים באים לאוויר העולם, עוקבים אחריהם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. שוקלים אותם, מאכילים אותם ומשחקים איתם, מעניקים אהבה. אבל גם מתחילים לאמן אותם - ולהתייחס אליהם כמו למתגייסים חדשים לכל דבר.

את הגורים הרכים חושפים לכלי הנשק, לירי וגם לאנשים. החיות עוברות מבחני רמה בכל כמה חודשים - וכל זה לטובת הקבלה שלהם לקורסי ההכשרה הצבאיים. שמונה חודשים של קורס מהרגע שבו ייצאו מהגורייה - עד שיוכשרו באמת להיות לוחמים.

"חיי כלב" בעוקץ: מסלול אימונים שאורך 8 חודשים

בקורסים מוכשרים הגורים לכלבים שיודעים לאתר, לסמן ולתקוף. מלמדים אותם לאתר חומרי נפץ על כל סוגיהם ולרדוף אחרי מחבלים. הכלב לומד לראות את "הלבן בעיניים", ובדרך לוותר על תכונות כלביות מוכרות, כמו למשל נביחות שעלולות להפריע במצבים בהם שקט פירושו חיים.

כלבי עוקץ לוקחים חלק כמעט בכל פעילות מבצעית. הם לחמו בלבנון, גם בעופרת יצוקה, פעמים רבות הצילו חיי לוחמים כשהתריעו על בתים ממולכדים או על סכנות אחרות. "הקשר שנוצר עם הכלב הוא יוצא דופן. זה שמחזיק אותך שם. זה מה שנותן לך את הכוח. הוא נותן לך כוח להמשיך ולעשות הכל", אומר אחד מלוחמי היחידה.

רק אחרי שמונה חודשים בעוקץ הלוחמים והלוחמות ייפגשו לראשונה עם הכלב, שיבלה איתם עד סוף המסלול. הלוחמים לא אחראים רק לעצמם. יש להם כלב - אמצעי הלחימה הכי טוב שיש. מצד אחד, הלוחמים ביחידה אוכלים איתו מאותו המסטינג, ומצד שני הם אלה שייתנו את הפקודה שעלולה לשלוח את הכלב אל מותו. בעוקץ אין שום דילמות מוסריות בעניין. התשובות ברורות לכולם. הכלב זה בסופו של דבר כלי, כמו נשק לכל דבר.

בסוף המסלול, כשהכלבים כבר מגיעים לגיל שבע בערך, הם "משתחררים". אך בניגוד עמיתיהם בני האדם הם לא ייסעו לתאילנד או לדרום אמריקה, אלא לביתו של הלוחם האחרון שהם שירתו לצדו, סוג של פנסיה. אחרי הכל, אחד מאמצעי הלוחמה הטובים והמיומנים ביותר של צה"ל הוא עדיין החבר הטוב ביותר של האדם. וכזה שצריך לעשות לו סיבוב בשכונה, כמו כל כלב רגיל.