עם מחסור במקלטים, בלי ערכות מגן: כך יתמודד העורף עם מתקפת טילים

המתח בסוגיית התקיפה באירן גואה, אבל התממשות תרחיש של עימות צבאי עמה עלולה לתפוס את אזרחי ישראל בלא ענה הולמת לאיום החמור שנשקף להם, שיהיה - לפי ההערכות - בקנה מידה שונה לגמרי מזה של מלחמת לבנון השנייה. "יהיו קרבות רחוב. אנשים יידפקו על דלת סגורה", הזהירו - ומי יקבל על עצמו את האחריות לניהול המשבר?

שש שנים בלבד אחרי שמלחמת לבנון השנייה המחישה עד כמה חשוף ופגיע העורף הישראלי, נראה כי גם כיום לא הרבה השתנה: חרף העובדה שבחודשים האחרונים נשמעים היטב קולות תופי המלחמה מאירן, ייאלצו כ-40% מאזרחי ישראל להתמודד עם תרחיש של מתקפת טילים ללא ערכות מגן. אליהם מצטרפים כשני מיליונים נוספים שמתגוררים בדירות ללא ממ"ד, וכחצי מיליון אחרים שאין בקרבתם מקלטים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

ח"כ זאב בילסקי מקדימה, העומד בראש ועדת המשנה למוכנות העורף, התקשה להוסיף אופטימיות לתמונת המצב המדאיגה העולה מן הנתונים וחזה מציאות שחורה וכאוס שעלולים להתממש לכשיגיע רגע האמת: "תגיע משפחה לתחנת החלוקה: אבא, אמא ושלושה ילדים. יגידו להם: תשמעו, יש לנו מספיק רק בשביל אבא ובשביל עוד ילד אחד. זהו, תסתדרו ביניכם. איך הם יסתדרו? יהיו כאן קרבות רחוב. אנשים יידפקו על דלתות סגורות".

אותו המחסור חמור שבעתיים בבחינת התחזיות על אופיו של העימות הבא, שהמציאות של ימי מלחמת לבנון השנייה מתגמדת אל מולו. "הנחת העבודה היא שהפעם, עלולים ליפול עד 10,000 טילים ביממה", הזהיר ראש אגף המבצעים במכבי האש, טפסר בכיר איל כספי. "אלו יהיו טילים בעלי יכולת דיוק גבוהה יותר וכושר פיזור רחב יותר".

במערכת הביטחון רווחת ההערכה שבעימות הבא תאלץ ישראל להתמודד עם פגיעות טילים שישוגרו לשטחה מאירן, מלבנון ומרצועת עזה. אלא שלפי מצב המוכנות הנוכחי, לא ייזכה העורף להגנה הולמת ביחס לחומרת האיום שנשקף לו. "יכולת המענה תהיה מוגבלת", הסביר כספי. "לכן, יתבצע תעדוף ויוחלט איזה אירוע מצריך את הפעילות. אנו נגיע למקום שבו יהיה חשש מיידי לחיי אדם".

החול יספק הגנה?

המחסור המשווע באמצעי מיגון והיכולת המוגבלת לספק מענה הולם יותירו לישראלים שאין ברשותם ממ"ד ולא יאתרו מקום פנוי במקלטים לשבת תחת המשקופים של דלתות בתיהם - ולקוות לטוב. זו לפחות ההנחיה שעליה צפוי להורות פיקוד העורף, במצב של עימות כללי שבו יתפוצצו טילים בריכוזי האוכלוסייה הגדולים של המדינה.

מאז מלחמת לבנון השנייה ובעקבות הטיפול הכושל בעורף במהלכה, קודמו יוזמות שונות שנועדו להביא לחיזוק חדרי מדרגות ומבנים לקראת העימות הבא. אלא שבפיקוד העורף הודו כי חרף התחזיות השחורות, לא נעשה כמעט דבר בנושא. במקום זאת, הוחלט שם להכשיר 100 מכולות ענק שיובילו אל בתי האזרחים שיוותרו ללא הגנה שקי חול, בתקווה שאלה יוכלו לסייע ביציבות חדרי המדרגות ברגע האמת.

אזור שתושביו עלולים להתמודד עם תנאים קשים למדי במצב של ירי טילים הוא שכונת התקווה שבדרום תל אביב. הבניינים שבה הוקמו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשאיש לא העלה בדעתו שביום מן הימים יהיה צורך לאפשר לדיירים הגנה של ממ"ד או מקלטים. בשל כך, במקרה שתפרוץ מלחמה, ייאלצו התושבים המתגוררים שם למהר ולהתקבץ במספר זעום של מקלטים הפזורים ברחבי השכונה.

"20% מהתושבים כאן הם קשישים", הסביר שלמה מסלאווי, יושב-ראש ועד תושבי שכונת התקווה. "לגבי מה שייעשו איתם - אין לי תשובה. אני מניח שהקשישים יסבלו מהעובדה שאין מקלטים. במקרה של מצב חירום - מי ייכנס ראשון למקלט? העובדים הזרים, המסתננים או הישראלים?", הוא תהה.

מצב מלחמה בחיפה: רבבות יפונו, מנהרות הכרמל יהפכו למקלטים

על רקע החשש הגובר מעימות, הציג השבוע ראש העיר חיפה, יונה יהב, תכנית חירום שהכינו אנשיו ליום פקודה. לפי המתווה, יוקמו ברחבי העיר ארבעה חמ"לים שמתוכם ייפעלו כל נותני השירותים החיוניים - שירותקו בצו לעבודתם.

לפי התכנית, תסייע העירייה לפנות מהאזור עשרות אלפי תושבים - כשאלו שיעדיפו להישאר בעיר יועברו למנהרות הכרמל שיהפכו מקלטי ענק. ברקע, ירחף חשש כבד מפני פגיעה במתקנים הפטרוכימיים הפועלים בחיפה - שהינזקותם עלולה להביא ללא פחות מאשר אסון אזורי.

במקביל, נערכת גם תל אביב להתמודדות עם מתקפת טילים: רק לאחרונה אישרה העירייה להפוך כ-60 חניונית תת-קרקעיים למקלטים לשעת חירום.

מי יקבל על עצמו את האחריות ברגע האמת?

קושי גדול ומהותי שעמו צפויה ישראל להתמודד בעימות הבא נוגע לחלוקת האחריות ברגע האמת ולשאלה מי יהיה "בעל הבית" - שיוציא את ההנחיות הרלוונטיות לכוחות הביטחון ולרשויות השונות.

האחריות על ניהול המדינה במקרה של התממשות תרחיש זה תתחלק בין משרד הביטחון, פיקוד העורף, רשות החירום הלאומית וגורמים נוספים. בשל כך, התעורר חשש כי ברגע האמת - כשיידרש טיפול מיידי במוקדים רבים של נפילות טילים - יתגלה קושי בזיהוי הגוף הספציפי שיהיה עליו לתת מענה, כמו גם בבעלי התפקידים שיוסמכו לתת את ההוראות.

למרות תמונת המצב הקשה של העורף, חשוב להבהיר כי בזכות מאמץ רב של צה"ל, זכו בכל זאת חלק ממחדלי מלחמת לבנון השנייה לתיקון הולם. בין היתר, הוגדל באופן ניכר מספר אזורי האזעקה ברחבי המדינה. לצד זאת, תוגברו הכוחות האחראיים על הטיפול באזרחים במהלך עימות בכוח אדם נוסף, ולכן נערכו תרגילים נרחבים בשיתוף גורמי הממשלה והרשויות.

גם הממשלה, מצדה, השקיעה מיליארדי שקלים בחיזוק העורף - סכום שהופנה, בין היתר, להקמת המשרד להגנת העורף ורשות החירום הלאומית. אלא שנראה שגם בכל אלה לא די כדי לספק מוכנות נאותה לאוכלוסייה האזרחית בישראל בזמן עימות.