אלוף נחושתן בריאיון פרידה: "בעניין אירן מוטב לשתוק"

כשאלוף עידו נחושתן נכנס לפני ארבע שנים לתפקידו כמפקד חיל האוויר, רבים העריכו שהוא יהיה "הקצין התורן" – זה שבמשמרת שלו יידרש החיל לתקוף את מתקני הגרעין באירן. השבוע נחושתן פשט את מדיו – והשאיר את סוגיית התקיפה בדיוק איפה שהיא הייתה לפני כניסתו לתפקיד, באוויר

שלושה ימי סיור עם מפקד חיל האוויר עידו נחושתן בבסיסים ובטייסות מלמדים שני דברים. האחד - מדובר באדם שקול וענייני, קפדן, שדיבורו שקט, ממש לא תואם את הסטריאוטיפ השחצני שדבק בטייסים מגביהי טוס. השני - אירן. ענן כבד של שתיקה עוטף את עוטף את המדינה ההיא שנמצאת כל הזמן ברקע.

"אנחנו לא פרשנים של המצב הזה, אנחנו לא עוקבים מקרוב אחרי התפתחות העניינים. אנחנו מהצד של הפתרונות. אנחנו מעורבים בזה, וכשצריך להתמודד עם המצב הזה - מדינת ישראל צריכה להתמודד עם המציאות שבתוכה היא חיה תמיד - אנחנו באים מהצד של הכלים שיש למדינה. זה כלי מאוד מרכזי וחיוני ואין לו תחליף", אומר נחושתן לחיילים.

אנחנו מצטרפים לטיסה במטוס התובלה "הקרנף" - ההרקולס. זה לא המטוס הטבעי של נחושתן, אבל מסתבר שאפשר. הנוף מדברי, אבל זה הנוף בנגב. אנחנו חושבים כמובן על משהו אחר. האימון כאן הוא נחיתה והמראה ממנחת עפר מדברי. כשמטוס ענק מזרים לנו דלק תוך כדי טיסה, אנחנו כבר בטוחים שהכוונה רחוקה לגמרי.

"בעניין אירן טוב לשתוק"

בנתיב הזה, כשעוד מטוסים מצטרפים אלינו כדי להיפרד מנחושתן, טמון עוד משהו: מטוס איסוף מודיעין מאוד מגוון ביכולותיו, טס קרוב מאוד כדי לברך ברכה קצת מוזרה: "כבר ביקרנו ברומא ובנאפולי. בהערכה רבה על הגשמת החזון, על הפיקוד ועל ההובלה. מצדיע לכם". אז ברור שלא מדובר ממש ברומא או בנאפולי אלא במשהו לגמרי אחר, שגם כאן אף אחד לא טורח להסביר, לא רוצה להסביר.

"אני חושב שחלקים מהדיון הציבורי שנעשים הם לא במקומם. הם לא מועילים, הם אפילו מזיקים וממילא גם לא נעשים על בסיס של מידע או נתונים מספקים. אני חושב שבעניין הזה טוב לשתוק", הוא אומר. "הרבה דברים שעשינו לא נוכל לספר ואולי טוב שכך", אומר, "חיל האוויר ימשיך לשמור על ישראל".

אנחנו באים ליום האחרון, לפרידה האחרונה, לטיסה האחרונה. שום כיסוי והעמדת פנים לא יצליחו - נחושתן מתרגש, ממש מתרגש וכבר לא נאבק אפילו לשמר קור רוח. בני המשפחה, הרעיה אורנה, הנכד נועם, הבן, הבנות ובעיקר הרבה מאוד חברים ותיקי החיל וצמרת הפיקוד העכשווית שלו במעין מפגש חברים - בעצם זה מפגש של משפחה מאוד מורחבת.

"חיל האוויר מוכן לתרחישים שיידרש לעמוד בהם"

"לחשוב שאתה עושה משהו פעם אחרונה, אחרי שאתה עושה אותו 5,000 פעם, אי אפשר להסביר את התחושה של טיסה", אומר נחושתן בערגה. בסוף מבינים שהעניין הזה של הטיסה המבצעית - זה בעצם העניין. אנחנו בונים על חוויית הטיסה וההתרגשות - שמא מכאן יבואו לנו כמה משפטים ברורים יותר באותו עניין עלום שנכנס תחת ההגדרה "תקיפה אפשרית באירן".

"חיל האוויר מבין את המשימות הרלוונטיות שעומדות על הפרק, וזה התפקיד שלו גם לאתר אותן מוקדם. הוא יושב ובונה תוכניות ובונה כוח ובונה דברים חדשים. ומתאמן עליהם והוא מאומן ומוכן לתרחישים שיידרש לעמוד בהם ובזה אמרתי הרבה מאוד", הוסיף הקצין המוערך שבקרוב יסיים את שירותו.

נתיב הטיסה האחרונה נבחר בקפידה: מעל ירושלים, עיר הולדתו. ברכה מצולמת מאלי אוחנה זה משהו שכל אוהד בית"ר ירושלים יזכור גם כשהוא בגובה רב. אחר כך לעוד תרגיל אחד של הפצצת יעדים, קרבות אוויר וחזרה לנחיתה. כאן מכניסים את אורנה, אשתו, לתת לו את אישור הנחיתה. היא חיכתה לזה הרבה שנים, הוא ממש רצה שהרגע הזה לא יגיע לעולם.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת