מי יכריע היכן ישרתו אחים שכולים?

אורן שביט איבד את אחיו ואביו, ענת מרנין שכלה את שני אחיה באותו יום במלחמת יום הכיפורים. עתה, הם נעמדים משני צדי המתרס. בעוד שביט טוען שיש לאפשר לאחים שכולים לשרת בקרבי, מרנין גורסת כי ההחלטה הזו "אינה מוסרית". מי יוכל לשפוט בוויכוח הקשה הזה?

לפני מספר חודשים סיימה את עבודתה ועדה בראשות השופט בדימוס יעקב שמעוני, שעסקה בסוגיית גיוס אחים ובנים שכולים לשירות קרבי. הוועדה קבעה שהמצב יישאר על כנו - אח שכול שרוצה להתגייס לשירות קרבי צריך את חתימת שני הוריו כדי לעשות זאת.

משני צדי המתרס עומדים אורן שביט, אח שכול ויתום צה"ל, הטוען כי ההחלטה צריכה להיות של המתגייס עצמו. מאידך עומדת ענת מרנין, שאיבדה באותו יום את שני אחיה במלחמת יום הכיפורים.

"אני בכיתה ט' התחלתי להתאמן כי אבי היה צנחן, וכך גם היה אחי. היה לי ברור שאני צריך לשמור על מסורת משפחתית", סיפר שביט, "אבל הצבא זרק אותי בבושת פנים הביתה. ביקשתי שילחצו על אמא שלי שתחתום אבל היא לא הסכימה. חיי עברו הטייה, ולא הצלחתי ליישר אותם מחדש כי אי אפשר לסגור את החור שנוצר בגלל ההחלטה".

"אני מסכימה עם אמא שלו", אמרה מרנין, "אני לא הייתי מאפשרת גם אם אורן היה הבן שלי וממש כועס". את הצעתו של אורן להשאיר את ההחלטה בידי המתגייס היא הגדירה "לא מוסרית". "שנה וחצי לאחר המלחמה התגייסתי ואם היו אומרים לי שאני יכולה, גם אני הייתי הולכת לשריון. אבל הבנתי שאת האובדן והרצון להמשיך בדרך הנופל אפשר להגשים גם בדרכים אזרחיות ללא מדים ונשק".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת