הצנחן שהפך לטייס קיבל כנפי זהב

חמישה עשורים אחרי שסיימו את קורס הטיס, הוענקו אמש "כנפי זהב" ללוחמי האוויר שהפילו 93 מטוסי אויב. בין הטייסים הוותיקים הנרגשים היה גם תא"ל (במיל') אריק עזוז, שהחל את שירותו כצנחן, לקח חלק בתקיפה שאפשרה לחבריו להגיע לירושלים הנצורה במלחמת ששת הימים והכשיר דורות של טייסים וטייסות

תא"ל במיל' אריק עזוז (דו"צ)

כילד במושב נהלל היה תא"ל (במיל') אריק עזוז מפנה את מבטו לשמיים לעבר "ציפורי הפלדה" בבסיס חיל האוויר הסמוך שיוצאים ושבים ממשימותיהן באירופה - וחולם על היום שבו גם הוא יהיה שם. עם גיוסו נאלץ לדחות מעט את החלום על הסרבל והתגייס לחטיבת הצנחנים, שם שירת כקצין לוחם וצנח במתלה במבצע קדש.

לאחר שלוש שנים וחצי של שירות מאתגר נפרד החייל מלא המוטיבציה מהכומתה האדומה, אך במקום חופשת שחרור עלה מיד על מדי חיל האוויר. בשלהי שנות ה-50 התגייס תא"ל עזוז לקורס טיס, סיים במגמת קרב את קורס 34, והחל בקריירה צבאית ארוכה ומפוארת.

"שירות של טייס זה שירות מיוחד במינו" הוא מכריז ומשווה על פי ניסיונו: "בצנחנים אתה מדבר בלשון רבים ובחיל האוויר אתה סוליסט. השאפתנות והרצון להצטיין בולטים מאוד. אבל חשוב להדגיש שטייסים הם לוחמים לכל דבר. הם לוחמי אוויר. המטוס בידי טייס הוא כלי נשק, ממש כמו רובה או רימון בידי לוחם".

הפילו 93 מטוסי אויב

אמש, יותר מיובל אחרי שקיבל את הכנפיים הכסופות, חזר תא"ל עזוז לרחבת המסדרים. בטקס שנערך בבית חיל האוויר בהרצליה הוענקו לו ולחבריו, בוגרי קורס טיס 33-38, כנפי הזהב על ידי מפקד חיל האוויר אלוף עידו נחושתן.

הטייסים הוותיקים, שלחמו בין היתר במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מלחמת שלום הגליל ומבצע ליטני, הפילו יחדיו 93 מטוסי אויב.

"האירוע הזה מראה בדיוק מהי משפחת חיל האוויר, שמעניקה תמיכה וגיבוי לאורך כל הדרך", אומר בגאווה תא"ל עזוז. מי שבמהלך שירותו לחם כסגן מפקד טייסת במלחמת ששת הימים ולקח חלק בתקיפת שדות התעופה במצרים, סוריה וירדן - באותו היום - היה גם חלק מהצוות שביצע את התקיפה בירושלים, שאפשרה לחבריו הצנחנים להגיע לעיר הנצורה.

במהלך מלחמת ההתשה, מונה תא"ל עזוז, שטס בין היתר ב"סופר מיסטר", "מיראז'" ו"פנטום", לרמ"ד תקיפה וניצח על תכנון תקיפות חיל האוויר בכל החזיתות.

טייסות בזכות ולא בחסד

עם השנים התקדם לראש מחלקת הסגל בחיל האוויר, אחר כך מונה למפקד המכללה לפיקוד ומטה ושירת כמדריך טיסה במילואים במשך 15 שנה. "אלה היו שעותיי היפות ביותר", הוא אומר בסיפוק. באותה תקופה היה תא"ל עזוז אחראי גם להכשרתן של הבנות שעשו היסטוריה בקורס טיס ושברו את תקרת הזכוכית. "כל אחת שהצליחה להתקדם עשתה זאת בזכות ולא בחסד", הוא מדגיש.

רק אחרי שחצה את גיל 65 וקיבל אות מופת לטיסה, נפרד תא"ל עזוז מהחיל. "טיסה היא שילוב ראש, ידיים ונפש", הוא מייעץ לדור הצעיר שחולם לכבוש את השמיים, "אהבת הטיסה והרצון להילחם חזקים מהכול".

עכשיו מקדיש הטייס בעלי כנפי הזהב את זמנו גם לאשתו ולשלוש בנותיו שתמכו בו לאורך כל הקריירה הענפה, וחולם על נצר שימשיך את השושלת המפוארת: "אולי יהיה לי גם נכד טייס".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת