15 שנה לאסון המסוקים: הקצין שזיהה את הגופות נזכר

סא"ל יורם חסון היה הקצין הראשון שהגיע למקום ההתרסקות באסון המסוקים. הוא החל ללכת בשבילים וראה רק גופות מסביבו. "הרגשתי חסר אונים", הוא מספר היום בריאיון מיוחד לחדשות 2 באינטרנט. "עברנו חייל חייל ולצערי הרב כולם היו מתים, ולצדם מכתבים מהאמא". היום הוא ראש ענף הנפגעים בצה"ל: "התפקיד הזה הוא שליחות"

15 שנה לאסון המסוקים

היום לפני 15 שנים, בלילה סוער וגשום, התנגשו שני מסוקי יסעור של חיל האוויר ובהם עשרות לוחמים בדרך ללבנון מעל שאר יישוב. כל הלוחמים ואנשי הצוות - 73 במספרם - נהרגו באסון ההוא, שהפך לאחד הטרגדיות הגדולות בתולדות מדינת ישראל. 

סגן-אלוף יורם חסון היה קצין השלישות באחת מחטיבות הצפון, כששמע לראשונה ברשת הקשר על אסון מסוקים סמוך לבסיס. תחילה היו דיווחים כי מדובר במסוק לא צבאי, אבל חסון, שהיה אז סרן, הגיע ישר למקום האירוע ביחד עם הנהג שלו ורק אז הבין את גודל האסון.

"האמבולנסים עמדו ריקים - אף אחד לא נפצע. כולם נהרגו"

"בהתחלה היתה דיסאינפורמציה רבה", סיפר סגן-אלוף חסון, היום ראש ענף הנפגעים של צה"ל , בריאיון לחדשות 2 באינטרנט. "נסעתי לכיוון שאר ישוב והמחזה היה מאוד קשה לצפייה – היה שביל שהוביל לישוב שמשני צדיו היו גופות חיילים מוטלות – לא קלטתי בהתחלה את גודל האירוע". לאחר מכן הזעיק חסון כוחות גדולים שיגיעו למקום. "הרגשתי חסר אונים, היה מאוד עצוב לראות את האמבולנסים הרבים שעמדו ריקים, כי אף אחד לא נפצע".

"עברנו חייל חייל ולצערי הרב כולם היו מתים – לא היו פצועים כלל", הדגיש סגן-אלוף חסון. "אחרי שהגיעו כוחות צבא התחלנו במלאכת זיהוי הגופות ולא היה אף רישום מסודר שכלל את החיילים שהיו על הטיסה ולצערי לא זיהינו את כולם – זו הייתה מלאכה קשה מאוד. לא ידעתי איך לעבוד, היו לנו את כל הפקודות אבל איך מתמודדים עם 73 חללים?".

"ההחלטה להמשיך לעסוק בתחום הנפגעים – שריטה"

הסרן הצעיר שהפך לימים לראש ענף נפגעים מדגיש בשיחה איתנו כי מדובר באירוע מכונן שהשפיע על חייו. "לאחר האירוע ביקשתי להיות בתפקידים בגזרת הצפון והייתי בהרבה אירועים נוספים וכל ההתנהלות שלי היא בהשפעת האירוע הזה – לאסון הזה יש חלק גדול בהחלטה שלי להיות ראש ענף נפגעים של צה"ל – יש לי את התובנה של מה קורה בשטח ואיך לנהוג עם המשפחות".

סגן-אלוף חסון מודה כי רבים מחברו אומרים שיש לו שריטה. "השריטה שלי היא לעסוק בזה ולהמשיך בתחום הנפגעים – זו החלטה לא פשוטה בכלל ולאירוע הזה יש חלק בעניין הזה". משפחתו לא ידעה אז היכן בדיוק הוא משרת ואמו ראתה אותו לראשונה בשידורי החדשות בטלוויזיה כשהוא מתרוצץ לכל עבר באירוע. "כשהיא ראתה את זה היא נתקפה בהיסטריה", הוא חושף. "זה עשה טראומה גדולה למשפחה שלי, ועד היום אמא שלי מודאגת מזה שאני מתעסק בדברים האלה אבל זה יותר חזק ממני – התפקיד הזה הוא לא בחירה פשוטה אבל הוא שליחות".

"מכתב מהאמא ליד הגופה"

"ראיתי שם פתקים על הקרקע ליד הגופות, תמונות של בעלי חיים של החיילים שהחזיקו איתם, תמונה של החברה, דברים שהאמא כתבה וזה קרע לי את הלב", ציין סגן-אלוף חסון. "למדתי שאין דבר כזה שהוא לא חשוב גם אם זה פתק – למשפחה הוא עולם ומלואו ושמרנו על זה מכל משמר".

לשאלתנו האם הצבא היום ערוך להתמודדות עם אירוע כזה, מדגיש סגן-אלוף חסון כי הצבא מוכן מאוד, הרבה יותר מבעבר. "המצב היום הרבה יותר טוב. פעם לא ידעתי בכלל מה מספרים למשפחות ומאז מקפידים על ניסוחים אחרים, השתנתה התורה של המודיעים והם עוברים מיון קפדני מאוד", הוא אומר. "אסור לטעות – אסור שיקרה מצב שדופקים על דלת אחרת".

לסיכום אומר רע"ן נפגעים כי "זה אירוע שגם במלחמה לא נתקלים בו - לבוא ולראות מחזה כזה זה לא משהו שמתרגלים אליו ואני לא אתרגל אליו כל החיים. האירוע שינה הכל בדרך החשיבה שלי ובראייה שלי, גם בדרך האזרחית, ואני לא לוקח דברים כמובן מאליו".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת