מחקר צבאי חושף: למה חיילים רוצים להיות קצינים?

תוצאות מחקר שנערך בשנתיים האחרונות בצה"ל הגיעו לידי חדשות 2 Online ומלמדות על הסיבות שבגינן חיילים רוצים לצאת לקורס קצינים. לצורך המחקר שהסתיים לאחרונה נבחנו 500 שאלונים של מועמדים. רצון לתרום למדינה או קידום ומיצוי עצמי? הקרב צמוד

אלפי חיילים בצה"ל מבקשים מדי שנה לצאת לקורס קצינים, אך רק חלק קטן מהם נבחר לאחר מיונים. בצבא החליטו לבדוק לפני מהן הסיבות שבגינן חיילים רוצים להגשים את החלום - האם מדובר ברצון לתרום למדינה? תועלת אישית או בכלל לחץ מהסביבה? תוצאות המחקר הגיעו לידי חדשות 2 Online.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

במחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל ערכו בשנתיים האחרונות מחקר רחב היקף, שכלל בחינה של כמעט 500 שאלונים פתוחים של מועמדים לקורס קצינים, שהגיעו למיונים שמכונים "מבדקי קצונה". המחקר נערך על מנת לשנות את המבחנים לקורס הקצינים כך שהחיילים יענו גם על שאלון רב ברירה (אמריקני) ולא רק שאלון פתוח כפי שהיה נהוג שנים ארוכות.

התוצאות שלהן ציפו בצה"ל לא היו רחוקות מאוד מאלה שהתקבלו בתום המחקר. עם זאת, בצבא העריכו כי סיבת התרומה למדינה תגבר על הסיבה של קידום, התפתחות ומיצוי עצמי, מה שלא קרה, למרות התחרות הצמודה.

בתום איסוף התשובות מהשאלונים בצבא הרכיבו רשימה סופית של המניעים שהעלו החיילים:

• חשיבות ותרומה למדינה - הרצון לתרום מעבר לשירות כחייל בצה"ל.
• קידום, התפתחות ומיצוי עצמי - רצונו של המועמד לקצונה להתפתח ברמה האישית ולמצות את הפוטנציאל הטמון בו.
• יתרון באזרחות - הקצונה מקנה ניסיון ויתרון באזרחות.
• יכולת והשפעה - הרצון להשפיע על אחרים ועל המערכת הצבאית.
• מיתולוגיה אישית - רצונו של הפרט "להגשים חלום" ישן ולהיות קצין בצה"ל.
• תיקון המערכת - הרצון לסייע בשינוי וקידום המערכת, בדרך כלל רצון "לתקן את השבור".
• מודל לחיקוי - רצון לחקות דמות מהעבר או מההווה.
• טריגר סביבתי - השפעה חיצונית כדוחפת לרצון להיות קצין.
• גרנדיוזיות - תחושה כי המדינה או צה"ל חייבים קצינים, ו"אני" המתאים ביותר לכך.

על פי תוצאות המחקר, המוטיבציה שהופיעה הכי הרבה היא ההתפתחות האישית, חיילים שמאמינים כי הם צריכים להיות קצינים על מנת לממש את עצמם ברמה האישית (51%), המוטיבציה השנייה המובילה - יכולת והשפעה (44%) ואחריה תרומה למדינה (26%).

"אנשי המחלקה ואנשי מילואים עברו על השאלונים של אנשים שעברו וכאלה שלא עברו מכל החילות והתפקידים, לוחמים ולא לוחמים, כדי למצוא את התמות המרכזיות", סיפר לחדשות 2 Online רב סרן ד"ר יאיר נועם, ראש מדור קצונה ופיקוד בממד"ה (מחלקת מדעי ההתנהגות מ.ח) באגף כוח האדם. "חלק מהמקורות הם מאוד לא שכיחים כמו יתרון באזרחות או גרנדיוזיות, והממצאים מאוד שמחו אותנו כארגון".

לדבריו, הגיוני לצפות שבחור צעיר מסתכל גם על עצמו וההתפתחות האישית שלו, ובאותה עוצמה על החשיבות והתרומה למדינה: "אנו רואים את הקשר בין הגיוון במוטיבציות לבין עוצמתה של המוטיבציה סך הכל. ככל שיש למועמד יותר מקורות מוטיבציה ככה היא יותר חזקה".

לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים

תוצאות המחקר יוצגו בקרוב לאלופי המטה הכללי, וכן לקציני החיל הראשיים, שעסוקים יום יום בנושא היציאה לקצונה והמוטיבציה. בין היתר, המחקר יורחב בקרוב ויסווג לפי לוחמים, תומכי לחימה ועורפיים. כך למשל, יבחנו בצבא מהי הסיבה המרכזית בגינה יוצאים חיילי הנדסה לקורס קצינים, חטיבות חי"ר וכן יחידות נוספות.

"אם נמצא מוטיבציות במסלולים ספציפיים זה אומר משהו על אותו המקום - חשוב להגיד שאנו לא שיפוטיים, אלא פשוט משקפים את תמונת המצב", ביקש רס"ן נועם לחדד. "ניתן להגיד שממה שבדקנו אין הבדל בין נשים לגברים".

"הממצאים שיש לנו היום מאוד משמחים את הצבא, גם מהגיוון וגם מהפרט שמגיע מסתכל על עצמו והיכולת להתפתח וגם מסתכל על הארגון הצבאי כחלק משמעותי מהמדינה", הוא סיכם.

המסלול להיות קצין בצה"ל

התהליך להפוך להיות קצין בצה"ל כולל מספר שלבים, שבהם מועמדים יכולים להיפסל. היציאה לקורס נקבעת על פי היכולות האישיות כמובן ועל פי תקנים שיש לחיל או ליחידה ביציאה לקורס. המועמדים עוברים מבחנים עיוניים פסיכולוגים וריאיונות אישיים שלאחריהם מתקבלת החלטה אם החייל ייצא או לא לקורס.

לאחר תקופה מסוימת החיילים שנבחרים יוצאים לקורס הכנה לקצונה, שדומה באופיו לקורס הקצינים עצמו. באם סיימו אותו בהצלחה, הם יחלו קורס קצינים בחלוקה למגמות בבית הספר לקצינים (בה"ד 1). בסיומו, החיילים יבצעו השלמה לקורס הקצינים לפי החיל או היחידה שלהם ולאחר מכן ישובצו בתפקידים כקצינים. יש חיילים שנפסלים במהלך התהליך ומתחילים את המסלול בשנית.

לפניות לכתב: Matanh@ch2news.tv