השר בגין תוקף את מפלגתו: "חוקים כמו באוזבקיסטן, לאן הגענו?"

גם בליכוד תוקפים את הצעת החוק להגבלת מימון ארגונים מממשלות זרות, שתפגע בעיקר בארגוני השמאל. במהלך הדיון בוועדת השרים, שם אושרה ההצעה, תקף השר בני בגין מהליכוד: "חוקים שקיימים רק במקומות כמו זימבבואה ואוזבקיסטן". ח"כ לבנת השיבה: "הממשלות הזרות רוצות להתערב לנו בפוליטיקה, עכשיו הן גם יתערבו בחקיקה?"

הצעת החוק שאישרה היום ועדת השרים לחקיקה עוררה לא רק את זעמם של חברי הכנסת מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ושל ארגוני השמאל עצמם, אלא הרגיזה גם חברי כנסת ושרים מטעם הליכוד. זאת, למרות שיוזם ההצעה ח"כ אופיר אקוניס מגיע מהמפלגה ולמרות שראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בה.

"החוקים האלה קיימים רק במקומות כמו זימבבואה ואוזבקיסטן", תקף במהלך הישיבה השר בני בגין (ליכוד). "לאן הגענו?", שאל. ח"כ לימור לבנת השיבה לו: "קודם הממשלות הזרות רוצות להתערב לנו בפוליטיקה, עכשיו הן גם יתערבו בחקיקה?".

החוק אושר ברוב של 11 שרים מול חמישה מתנגדים, כששני שרי ש"ס נמנעו. עם זאת, התנתה הוועדה את הסכמתה לחוק בכך שהנושא יובא לדיון חוזר לפני ההצבעה בקריאה ראשונה במליאה. ההערכה היא שגם במליאת הכנסת, ההצעה השנויה במחלוקת תאושר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בהצעה, לפיה ייאסר על עמותות ישראליות, להן יש השקפה פוליטית או מדינית, לקבל מימון מממשלות זרות, תופעה שמזוהה בעיקר עם עמותות השמאל. בהצעת החוק נכתב כי "מדובר בניסיון בוטה של ממשלות זרות לעצב את המדיניות הישראלית שלא בצינורות הדיפלומטיים המקובלים".  לפי ההצעה, יוכלו עמותות לקבל סיוע של עד 20 אלף דולר, שמהווה חלק קטן מאוד מהתקציב שלהן היום.

מבחינת תקציבי ארגוני השמאל, נראה שלא מדובר במהלך זניח, כיוון שרובן נסמכות באופן מרכזי על תרומות מממשלות אירלנד ובריטניה וגם מהאיחוד האירופי. עבור תנועת "שלום עכשיו" מדובר במכה קשה, כיוון שמחצית מתקציבה נסמך על תרומות כאלה.

מזכ"ל שלום עכשיו: "מתקפה מאורגנת"

ח"כ אקוניס אמר בגלוי ש"ההצעה הזו מכוונת נגד ארגוני שמאל. במקביל הימין ימשיך לגייס מיליארדרים מארה"ב כדי לבנות התנחלויות ומאחזים".

מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר אמר בתגובה לאישור הצעת החוק כי "אנחנו עדים למתקפה מאורגנת נגד הפרקליטות, נגד בית המשפט העליון, נגד התקשורת ונגד ארגוני השמאל. בעצם כל מי שלא משחק את המשחק של נתניהו והמתנחלים, נמצא על הכוונת".

חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, אמר כי "הממשלה הנוכחית מובילה מתקפה על יסודות הדמוקרטיה - היום עמדו על הפרק עצמאות בית המשפט העליון וחופש הפעולה של ארגוני זכויות אדם, אך הממשלה מבקשת להעמיד במבחן גם את חופש הביטוי וחופש העיתונות, וכן צפויים לעלות עוד חוקי 'נאמנות' וחוקים גזעניים המבקשים להדיר את האזרחים הערבים מהמרחב הדמוקרטי. לנוכח זאת, אנחנו נמשיך בעבודתנו לשמירה על זכויות האדם ובמאבקנו בכנסת ובציבור נגד שורת החוקים שמאיימים על אופייה הדמוקרטי של המדינה, ועל הזכויות הבסיסיות של כולנו".

ח"כ עמיר פרץ הגיב כי, "זו פגיעה קשה בדמוקרטיה. זהו מהלך שפוגע בתדמיתה של מדינת ישראל, וישמש כלי ניגוח נגד מדינת ישראל. במקום שהממשלה תעסוק בצמצום פערים חברתיים במדינת ישראל, היא עוסקת במרדף אחרי כלי תקשורת, בסתימת פיות לעיתונאים ועכשיו חיסולם של ארגוני זכויות אדם בישראל". לפי ח"כ דב חנין, "השבוע מוסרות המסכות ומתגלה לכולנו שמי שעומד בראש המתקפה על המרחב הדמוקרטי הוא ראש הממשלה בעצמו. אי אפשר עוד יהיה להסתתר מאחורי חוגי ימין הזויים כאשר מר נתניהו בעצמו נותן את האור הירוק למתקפה על הארגונים".

בתנועת "אם תרצו" דווקא מברכים על ההחלטה: "הגיעה העת שכנסת ישראל תשים סוף לחתרנות המדינית הזרה". 

מוקדם יותר: הדיון בחוק השימוע לשופטים נדחה

עוד קודם לכן, הוחלט לדחות בשבוע את הדיון בהצעת חוק שנויה במחלוקת נוספת - שאמורה לקבוע שימוע למועמדים לשופטי עליון בכנסת, עם הקניית יכולת לחבריה להטיל וטו על זהותם.

הסיבה לדחייה הייתה קושי לגייס תומכים בהצעה. מוקדם יותר טען גורם המקורב לנושא כי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, מתנגד לחוק. וינשטיין הביע עמדה זו באוזני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יעקב נאמן.

בריאיון לערוץ החדשות באינטרנט תקפה בחריפות שופטת העליון בדימוס, דליה דורנר, את היוזמה - שלדבריה עלולה לגרום לכך שמינוי שופטים ייעשה באופן מוטה משיקולים פוליטיים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת