מהומה בדיון על התאגיד: "מושחתים"

ועדת הכלכלה דנה בדחיית פתיחת תאגיד השידור הציבורי. אחד העובדים התפרץ לדיון בבכי: "אתם תוציאו אותי מהבית?". הוא הוצא מהאולם יחד עם עובד אחר. ביטן לניסנקורן: "לא בטוח שהתאגיד יקום בכלל"

הכנסת תפעל נגד דחיית השידורים? היום (ראשון) התכנסה ועדת הכלכלה על מנת לדון בהחלטת ראש הממשלה נתניהו ויו"ר ההסתדרות ניסנקורן לדחות את סגירת רשות השידור עד לשנת 2018 - ובכך גם לעכב את תחילת שידוריו של תאגיד השידור הציבורי המוקם בימים אלה. בדיון המתוח על ההחלטה, שעוררה זעם רב במערכת הפוליטית ועלולה לפגוע במאות עובדים, השתתפו יו"ר ההסתדרות וגם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני, פתח את הדיון ואמר: "אני מבין את הקושי והדאגה של ציבור העובדים". כבל ציין כי בעבר התחנן לדחות את תחילת השידורים לינואר 2018, אך בקשתו לא נענתה. "מנכ"ל התאגיד הציג כאן בעבר את הקשיים שהוא עלול להימצא בהם. יתרה מכך, הזהרנו כי מועד המעבד בין הרשות לתאגיד נופל על חג ושבת. ביקשתי לדחות את הסגירה כדי למנוע פיטורים בתקופת החגים וסורבתי. התחננתי ודרשתי, ואמרו לי 'יום אחד אתה לא מקבל".

"פנה אלי מנכ"ל התאגיד שאמר שמקבל איומים מעובדים - ולא בפעם הראשונה", הוסיף כבל. "אני מבין את מצבם של העובדים, אך בידי המנכ"ל כל הכלים שמתירים לו על לפעול פי חוק. מהרגע שהשתכנעה הוועדה בלחץ משרד האוצר והתקשורת לפתוח את התאגיד ב-1 באוקטובר, הצלחנו לעשות שינויים גדולים ולהשיג הישגים טובים".

צפו במהומות בוועדה

"מחוקק זבל"

כבל הוסיף: ידענו שיוצאים לדרך לא פשוטה, אבל יצאנו לדרך. אם הייתי יודע על הכוונה לדחות, לא הייתי שותף למהלך כזה. אם נמשיך כך חס וחלילה לא בטוח שיהיה שידור ציבורי - בנינו את החוק כך שהתאגיד הוא חומה בצורה בפני הפוליטיקאים".

חלק מדבריו של כבל נקטעו על ידי המשתתפים, ויו"ר הוועדה הוציא שניים מהם. עובד רשות השידור שהתפרע בדיון הוצא בכוח על ידי הסדרנים לאחר שזעק: "אני מפרנס יחיד. אני 30 שנה ברשות, אתה תוציא אותי מהבית? אתה מחוקק זבל". העובד, רפי יששכר, הוסיף בבכי: "כולכם גנבים ומושחתים, זו הפרנסה שלי והבית שלי, אני קיים". לאחר מכן הוא הוחזר לדיון, וכבל התנצל בפניו על עוגמת הנפש שנגרמה לו מהוצאתו מהדיון: "אני איש שעובד למען עובדים, אני מצטער".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מחתה על הצעת הפשרה להארכה של חצי שנה בשל עלותה והציעה פתרון חלופי - פנייה לדירקטוריון המועצה על מנת שיקבע האם לתת ארכה. "למה הממשלה צריכה להתערב בשידור ציבורי? הוא צריך להיות רק חותמת גומי. זו לא הייתה כוונת המחוקק שהשר יתערב - אם המנכ"ל רוצה ארכה נוספת, שיבקש אותה באופן רשמי". ח"כ יעקב פרי ממפלגתה הוסיף: "נקרע הלב של כולנו. הודעת הדחייה של ניסנקורן-ביבי היא לא דחייה - היא ביטול. ראש הממשלה פועל ימים ולילות להריסת התקשורת ולהשתקת כל גוף שמותח ביקורת. הוא מנסה להביא לחורבן השידור הציבורי".

אילן גילאון ממרצ הוסיף ומתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה: "פרשת רשות השידור היא 'עסק הביש' של ימינו, ובמשך שנים עוד ייחקר איך הממשלה מעלה באמון הציבור, ובאמונם של מאות העובדים שהושלכו לגורלם, תוך שהיא משקרת פעם אחר פעם לכנסת".

"מבין את הדאגה". ח"כ כבל (פייסבוק)

בתאגיד הבטיחו: נהיה ערוכים לשידור כשנתבקש

גיל עומר, יו"ר מועצת תאגיד השידור הציבורי, אמר כי "אי ודאות תוביל לשיתוק התאגיד. לא תהיה החשכת מסך, אבל לא התייעצו איתנו על המהלך. התאגיד גייס את מיטב האנשים מהעיתונות הכתובה והמשודרת. אנחנו פועלים לילות כימים כדי שיקום הגוף המקצועי והאיכותי שאתם ראיתם לנגד עיניכם. חלק מהעובדים עזבו מקום עבודה כדי לקחת חלק במיזם הציבורי הזה, כי הם יודעים שמאחוריו יש חוק - והם יודעים שיש לנו חובה מוסרית כלפיהם".

עומר הוסיף: "אני מכבד את עובדי רשות השידור, וחלקם ימצאו את מקומם בתאגיד, אלו שכבר חתומים ואלו שיחתמו. אנחנו לא נסכים לצרף אנשים מטעמים לא מקצועיים ולא ענייניים". עומר הדגיש כי התאגיד יכבד את החלטת בג"ץ בנוגע לשידורים מירושלים: "אנחנו נהיה ערוכים ליום פתיחת השידורים - נדאג שבתאריך שייקבע, מוקדם ככל הניתן - מבחינתי זה ה-30 בספטמבר - כדי למנוע חוסר ודאות רגולטורית".

מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ הצטרף לדברים ואמר כי הוא היה מעדיף להתחיל לשדר ב-2018: "לא קיבלתי את מבוקשי וקיבלתי הבהרה שצריך לפעול לקראת התאריך. אם היינו מחכים עד 2018 היו שידורים יותר טובים, אבל אנחנו יכולים להתחיל עם שידורים סבירים ובטווח הארוך זה יהיה טוב".

מה יעלה בגורל רשות השידור? (פלאש 90, יונתן סינדל)

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הסביר מדוע התעורר הצורך בדחייה: "ראש הממשלה הסביר את כוונתו והצהיר שהתאגיד לא ייסגר. אני אמרתי לראש הממשלה שלדעתי אין אלטרנטיבה לרשות השידור, אבל לא ברור מה ישודר. היום אני לא יכול להגיד שהתאגיד הזה מוכן". פילבר עדכן כי במהלך היום מתקיימים מגעים עם התאגיד על תאריך מוסכם לתחילת השידורים, והנושא גם עלה בדיון עם מנכ"ל משרד האוצר.

את ההתנגדות לדחייה הוביל ראש אגף תקציבים במשרד האוצר אמיר לוי: "אנחנו רוצים שהתאגיד יתחיל לפעול באוקטובר - כך סוכם עם כולם. התאגיד קיבל תקציב משמעותי וכל דחייה תעלה כסף: דחייה של שנה וחצי עם 220 הפקות ועלויות פרישה מוערכת ב-550 מיליון שקלים. אנחנו מנהלים דיאלוג עם משרד התקשורת והתאגיד, כי המטרה שלנו היא שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר".

"התאגיד הוקם בצורה לא רצינית"

ניסנקורן שב והגן על הצעד: "מי שהפר את הרפורמה הזו ברגל גסה זו המדינה. הם הלכו ועשו את הרפורמה בוועדה מיוחדת ועשו דיונים מזורזים - התאגיד הוקם בצורה לא רצינית, והמנכ"ל עצמו ציין בעצמו את תחילת 2018, אך שינה את דעתו מאילוצים לא ענייניים ומקצועיים. ככה לא עושים רפורמה - צריך לחשוב על 1,200 המשפחות של רשות השידור וצריך לזכור שיו"ר התאגיד אמר שהוא לא מוכן".

יו"ר ההסתדרות הוסיף כי לא ראה סיבה שלא להיענות לבקשת ראש הממשלה לדחות את מועד השידורים, ולדבריו המהלך אינו מהווה הפרת הסכם. "התאגיד צריך לקום ולהיות עצמאי ולא פוליטי - אני עקבי בעמדתי מהרגע הראשון". ביטן השיב לו: "אל תהיה בטוח בזה בכלל" וכבל נזף בו: "ירדת עם התורה מהר סיני? אתה חושב שהתאגיד לא יקום? תגיד את זה רק אם זו עמדה רשמית של הקואליציה".

ביטן סיכם ואמר כי התאגיד אשם בכך שאינו מוכן, ואף טען כי התקשורת "חופשית מדי - כל התקשורת נגד הליכוד". יו"ר הקואליציה הוסיף כי "ההחלטה לדחות היא נכונה ומחויבת המציאות, אין ברירה. המנכ"ל אמר לי שהטלוויזיה לא יכולה לשדר באוקטובר יותר משעתיים, לעומת הרדיו והאינטרנט".

"לא ירתיעו אותי בביקורת והכפשות"

הבוקר התייחס לנושא ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה ואמר כי "ככל שההתנגדות לפתיחת שוק התקשורת לתחרות גדולה יותר, כך אני מבין שאני עושה את הדבר הנכון. אני שומע לאחרונה הרבה מלל על הניסיונות שלי, כביכול, להשתלט על שוק התקשורת. ההיפך הוא הנכון", הוסיף נתניהו.

על השידור הציבורי אמר: "אם הייתי רוצה להחשיך את המסך של השידור הציבורי, הייתי נותן לתאגיד החדש לעלות לשידור כשהוא לא מוכן. התאגיד היה נכשל והמסך של ערוץ 1 היה מוחשך או מקרטע, ולכן דרושה הארכת זמן כדי לאפשר לתאגיד החדש להתארגן כראוי ולעלות לשידור כשהוא מוכן. בזמן ההארכה, השידור הציבורי הקיים, ערוץ 1, ימשיך את שידוריו ולא תהיה החשכת המסך".

ראש הממשלה ציין כי המהלך הוא חלק מרפורמה בערוצי הטלוויזיה המסחריים: "הגיע הזמן שייכנסו עוד ערוצי טלוויזיה וחדשות שיוכלו להתחרות עם הערוצים הקיימים. בישראל ישנה ריכוזיות בשידורי הטלוויזיה שכמעט ואינה קיימת בעולם החופשי. בדקתי, מדינות בגודל שלנו וקטנות מאיתנו - בדנמרק שישה ערוצי טלוויזיה; בבלגיה חמישה ערוצי טלוויזיה; בפינלנד שמונה ערוצי טלוויזיה. הציבור הישראלי משווע, הוא משווע והוא זכאי לקבל חופש בחירה גם בטלוויזיה, ולטובת זה אני פועל".

"כמו שפעם היו רק שתי חברות סלולר, שתי חברות אוטובוסים, שתי חברות תעופה, והיום יש יותר - כי פתחנו את השווקים לתחרות - כך יהיה גם בשוק התקשורת", הדגיש. "כל משקיע שירצה, מימין ומשמאל, מלמעלה ולמטה, מהצד, מהמרכז - כל אחד יוכל להשקיע בערוצים הללו. הציבור הישראלי הוא זה שיבחר במה לצפות - ולא יבחרו בשבילו".

"הסיבה שאני מחזיק בתיק התקשורת היא כדי לפתוח את השוק הזה לתחרות, כמו שפתחתי לתחרות שווקים אחרים רבים בכלכלת ישראל", סיכם. "אני רוצה להבהיר עוד דבר: אותי לא יקנו ולא ירתיעו, לא בביקורת, לא בהכפשות וגם לא בזמן מסך מלטף, שכידוע לכם אני מקבל בלי סוף".