עשור ללבנון ה-2: "נגיב בתוקפנות"

מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון עשור למלחמת לבנון השנייה. רה"מ: "על כל תוקפנות נגיב בעוצמה רבה, לאף אחד לא תהיה חסינות". על היעדר המוכנות ללחימה לפני כעשור אמר: "תהליך התיקון נמשך עד היום"

הצטרפו לשידור הישיר (פלאש 90, הדס פרטוש)

הכנסת ציינה עשור למלחמת לבנון השנייה: ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא היום (שלישי) דברים בישיבה מיוחדת בכנסת לציון עשור למלחמת לבנון השנייה. אחריו נשא דברים גם יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

"בימים שלפני המלחמה, חיזבאללה ראה בנו מדינה רפה, חלשה מקורי עכביש", אמר נתניהו. "המלחמה הוכיחה ת נכונות תפיסת קיר הברזל. ניהלנו מערכה משולבת, האזרחים גילו חוסן ועמידה, אנשי המילואים נקראו לדגל, חיילים לחמו בתעוזה פנים אל פנים בכל הקרבות".

"במלחמת לבנון היו הישגים אך לא נכחד, היא חייבה אותנו לחשבון נפש נוקח והפקת לקחים יסודית", הוסיף נתניהו. "היא היתה מהוססת, רבת קשיים, כשלים וליקיים, ברמה אסטרטגית ובמבחן הביצוע. חשפה חוסר מוכנות במערכים רבים שמנוע השגת יעדים. אחריה נאלצנו להפשיל שרוולים ולתקן. תהליך זה נמשך עד היום".

"בגבולינו עם לבנון שורר שקט אבל הוא מותנה בדבר אחד: בהרתעה יעילה ורצופה, לא חד פעמית אלא מתמשכת. אני אומר לאוייבינו, על כל תוקפנות נגיב בעוצמה רבה, לאף אחד לא תהיה חסינות. אויבינו טעו בנו לפני עשור, אני ממליץ להם לא לעשות זאת פעם נוספת".

 "ידו של חיזבאללה על ההדק אינה קלה כבעבר"

בתום דבריו של ראש הממשלה, נאם גם יו"ר האופוזיציה, שהתייחס למצב כיום בגבול לבנון. "במבט לאחור, כאשר המזרח התיכון משתנה מול עינינו ולאחר סבבי קרבות בחזיתות נוספות, בפרט בדרום הארץ, ניכרת ההרתעה אשר הושגה במלחמת לבנון השנייה", אמר. "ידו של חיזבאללה על ההדק אינה קלה כבעבר. יודע הוא, כי נכונים אנו לגבות ממנו מחיר כבד על כל ניסיון לפגוע בריבונותנו, באזרחנו ובחיילינו".

הרצוג אף התייחס לכשלים במוכנות לקראת המלחמה: "מלחמת לבנון השנייה חשפה כשלים - ישנים יותר וישנים פחות ושארחיב עליהם בהמשך. מאז אין ספק שנעשה טיפול יסודי בכמה מהם. היו למלחמה הזו גם הצלחות משמעותיות שעיצבו מציאות ביטחונית המחזיקה מאז. העורף, כפי שהתגלה במלחמת לבנון השנייה לא היה מוכן למערכה". 

"מאז מלחמת המפרץ ב- 1991 לא רועננה תפיסת ההפעלה של העורף, האדישות לנושא פשתה בכל פינה, ואזרחים לא ידעו היכן המקלט הקרוב, כיצד יש לתחזקו ומול מי הם פועלים. וכך נמצאנו במצב בו פונו במהלך המלחמה כ-120 אלף בני אדם לפינות שונות של הארץ וחזינו בתופעות קשות כמו עיר האהלים של גאידמק, מחסור במזון ותרופות ואזרחים בודדים, מנוכרים ומיואשים התלויים בחסדי עמותות, נדבנים ובליבם הרחום והטוב של מתנדבים".