אלשיך: "מצדיק קיום מסמך הח"כים"

רנ"צ רוני אלשיך זומן לוועדת הפנים של הכנסת לדיון על מסמך הח"כים. הוא הצדיק את קיומו של המסמך והבהיר כי לא מדובר באיסוף יזום של מידע נגד ח"כים, אלא בבקרה שנעשתה בנקודת זמן מסוימת ושלא נעשה בה שימוש מאז. עם זאת הוא הבהיר כי המשטרה בוחנת דרכים אחרות לבצע בקרה שכזו על מנת שלא תתפרש באופן שלילי

"מצדיק את המסמך". אלשיך, ארכיון (הדס פרוש, פלאש 90)

המפכ"ל רוני אלשיך זומן הבוקר (רביעי) לוועדת הפנים של הכנסת, לדיון מיוחד בנושא מסמך הח"כים. "לצערי היחידים ששומרים על החוק בכל האירוע זה המשטרה", אמר אלשיך לח"כים. "כל מי שמפרסם או מדליף או אומר, עבר על החוק. בסופו של דבר, למרות האמור, היות ואנחנו בכל מיני תהליכים משפטיים, אנחנו מוגבלים מלפרוש את כל היריעה. למען הסר ספק, כל הלחצים שהופעלו על המשטרה ללא יוצא מן הכלל כולם תקשורתיים. אין עלינו לחץ של פוליטיקאים, לא היה ולא נברא. יש לחץ של תקשורת".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת  

"אף אחד לא מפריע ל-443 לעשות את עבודתה נאמנה", הוסיף אלשיך. "כיוון שהבנתי שחלק מהדברים שמוצגים בתקשורת הם לא סתם חבטה במשטרה או סתם אמירה על המפכ"ל אלא הם בבחינת פגיעה בשלטון החוק, במקרים האלה התייצבתי ואמרתי שיש פה גורמים שמנסים לפגוע בשלטון החוק. חשוב שיישאר אמון במשטרה, בפרקליטות המדינה ובמשרד היועץ המשפטי לממשלה. אני מצר על זה שלפעמים אנשי התקשורת לא מבינים את מי הם משרתים. אני לא בא בטענות".

לגופו של עניין, התייחס המפכ"ל למסמך עצמו והבהיר: "אסור למשטרה ליזום כלי איסוף נגד ח"כים. למה? אנחנו לא רוצים משטרה עם כוח בלתי מרוסן. זה אומר שמצד אחד אנחנו לא יוזמים איסוף, אבל כנראה לא יפתיע אתכם שמגיעים הררי מידע מכל מיני בעלי אינטרסים על כל מיני אנשים, כולל חברי כנסת, אל המשטרה. להגיד לכם שהרוב זבל? הרוב זבל. כשפותחים בחקירה, יש לזה משמעות ציבורית. כשמגיע פריט מידע, קודם כל מוטל עלינו לבחון אם יש בו מהות בשיקול דעתנו".

"תפקידנו להפעיל שיקול דעת"

"אם אנחנו מבינים שמדובר בזבל, תפקידנו לעצור את הזבל במגירה ולא לעשות בו שימוש", הבהיר המפכ"ל. "אחרת כל היום, כל יום, כולם יהיו תחת חקירות. מדינה לא יכולה לתפקד ככה. גם חקירות אחרות על אזרחים ובעלי תפקידים אחרים - אם המשטרה תטפל בכל דבר כזה, כולנו נהיה בסחרחרת כל היום. תפקידנו להפעיל שיקול דעת". 

"אנחנו לא יכולים ליזום בדיקה", הסביר אלשיך. "אנחנו לוקחים את פריט המידע והולכים איתו לפרקליט המדינה וליועמ"ש, ומקבלים הנחיות להמשך, כי אנחנו במדינה דמוקרטית ואלו הריסונים והבלמים כדי שירוסן כוחה של המשטרה, ובצדק גמור. ואז, כשאנחנו נמצאים במשטרה ענקית של 30 אלף שוטרים, ברור לכם שיש דברים שיכולים ליפול בין הכסאות. משהו שנאמר באיזה חדר חקירה, ויש מאות כאלה בכל רחבי הארץ, נכנס למאגר הממוחשב, אבל יכול להיות שהגיע מידע מהותי והוא לא עובר בצמוד להגעתו לפרקליט וליועץ. זה יכול לקרות כי הארגון גדול. ולכן, ראש אח"מ שתפקידו לוודא שזה לא קורה, צריך לוודא שיש לו איזשהו תהליך בקרה סביר שלא מאפשר למידע כזה לצלול".

"זה לגמרי אנושי שמידע כזה ייפול בין הכסאות", ציין אלשיך. "חומר נכנס מכל מיני פינות ברחבי הארגון, בהחלט יכול להיות ששיקול דעת של מישהו הוא שצריך להיות איזשהו תהליך בקרה כדי שלא ייווצר מצב שיש משהו מהותי שנאגר במשטרה ולא מטופל ולא מדווח לפרקליט וליועץ ומקבל הנחיות להמשך. מדווחים כאילו מדובר באיסוף יזום כדי להשאיר גרוש לבן ביום שחור. להיפך. זה כדי לא ליצור מצב שביום מן הימים משהו שהיה ראוי שנדווח עליו, משום מה לא עבר בצנרת ולא הוצף למי שהוא בעל הסמכות לבחון אותו".

"המסמך הוצג הפוך ממטרתו"

"רק מפני שישנה הנחייה לדווח כל מידע מהותי לפרקליט וליועץ, זה מחייב את תהליך הבקרה הזה", הבהיר המפכ"ל. "אני מאוד מצדיק את המסמך, הוא מוצג הפוך ממטרתו. מטרת המסמך היא בדיוק הפוך מלייצר איסוף על ח"כים, בדיוק הפוך מלייצר משהו שנשאר כשנרצה להשתמש בו בעתיד. הוא נועד לוודא שזה לא קורה. לכן תהליך הבקרה הוא תהליך של ראש אח"מ את המערכת שנמצאת מתחתיו. יכול להיות שהפרקליט או היועץ יבקשו בקרה. לאור מקרים שקרו בעבר, בוצעה בקרה כדי לראות שאין משהו ששוכב".

"כשעולה משהו, לא הולכים למסמך הזה", טען המפכ"ל. "הולכים לתיק, הולכים למאגרי המשטרה ומאחזרים כל מה ששם. זה כלי העבודה. מסמך הבקרה היה לנקודת זמן כדי לראות שבאותה נקודת זמן אין בעיה. זה לא סוד, היו לפני זה תקלות, וכשיש מפקד שלא רוצה תקלות נוספות הוא עושה בקרה כדי לראות אם באותה נקודת זמן יש עוד תקלות".

"המסמך, מרגע שעבר את הבקרה של ראש אגף חקירות, הוא מת, אין לו עוד שימוש", הדגיש המפכ"ל. "זה לא מסמך עבודה מתגלגל. זה מסמך בקרה לאותה נקודת זמן. האם יכולות להיות שיטות אחרות כדי לא לייצר את התחושה של איסוף יזום? אני חושב שכן, אנחנו מחפשים דרך. גם לזה יש חשיבות, כי מדובר בנבחרי ציבור והרגישות ברורה. אין לנו בינתיים פטנט, אבל אנחנו מגבשים לאור זה שראינו שהדבר יכול להיתפס אחרת, אז אנחנו בהחלט מחפשים דרך לבקרה שיטתית איטית שלא תייצר משהו שיכול להתפרש באופן שלילי".

"זו סמכותי". יצחקי, ארכיון (פלאש 90)

ניצב יצחקי: "זו סמכותי לאגד את החומר לצורך בקרה"

לאחר המפכ"ל דיבר בדיון ראש אח"מ, ניצב מני יצחקי, שיצר את המסמך בשנת 2014 והחזיק בו. הוא הבהיר כי ההחלטה לנסח את המסמך התקבלה על ידו באופן אישי, על פי שיקול דעתו. "המסמך היה טוב לנקודת הזמן הספציפית אז, ונדרשתי לזה", הוא אמר.

"נדרשתי לוודא שהדברים באגף החקירות מתנהלים על פי ההנחיות והחוק", הוסיף יצחקי והדגיש כי איש לא הורה לו ליצור את המסמך. "אני נכנס למחשבים, אני רואה מודיעין ואם אני נדרש לאגד את החומר כדי להבין אותו יותר טוב לצורך בקרה בלבד, והוא לנגד עיניי בלבד, זו סמכותי".

"אנחנו נבחן דרך אחרת לעשות בקרה". נזרי (ערוץ הכנסת)
גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הבהיר בדיון כי המסמך נועד לצרכי בקרה בלבד וכי מטרתו תקינה. "המסמך פורסם ב-19 ביוני, ובאותו ערב היועמ"ש, פרקליט המדינה ואני שוחחנו", הוא שיתף את חברי הוועדה. "לא הכרנו את עצם קיום המסמך, והדבר הטריד אותנו. למחרת בבוקר ישבנו יחד עם המפכ"ל, ראש אח"מ וגורמים נוספים שעסקו בעניין, ושאלנו את השאלות שחלקן עלו כאן. מה שהטריד אתכם - הטריד גם אותנו".

"אם משטרת ישראל אוספת מידע וחומר מודיעיני ומחזיקה ב-120 מגירות, ועושה את זה בסגנון אדגר הובר, הדבר הזה הוא שיבוש חמור ביותר של יסודות המשטר הדמוקרטי", הוא תיאר את החששות שעלו בעקבות פרסום המסמך. "לכן, קבענו מהיום למחר בבוקר ישיבה. ישבנו במשך חצי יום על המסמך. בשבועיים שחלפו מאז ישבנו עוד פעמיים-שלוש, התכתבנו, קיבלנו מידעים כאלה ואחרים, קיבלנו מסמכים, ביקשנו וקיבלנו, ובסופו של דבר - אנחנו יכולים לומר באופן נחרץ וברור: מטרת המסמך לחלוטין לא הייתה מעין זה. אין דבר כזה איסוף יזום. המסמך הוכן לצרכי בקרה".

עו"ד נזרי הדגיש כי יצחקי אכן יצר את המסמך על דעת עצמו לצורכי בקרה. "עצם זה שהבקרה הזו נעשתה זה הניח את דעתו של היועמ"ש. במבט צופה פני עתיד, בהחלט עולות שאלות כמו האם זאת הדרך היחידה לעשות בקרה. זו שאלה שהוצפה בעקבות האירוע, ואנחנו נבחן. המפכ"ל ביקש מראש אח"מ לחשוב על נוהל חדש והנוהל יתואם איתנו. יכול להיות שבנהלים ייקבע שמסמך כזה צריך להיות מדווח למפכ"ל וליועמ"ש".

רוזנטל: "המסמך מנטרל את היכולת שלנו לפקח עליכם"

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) התייחס בפתח הדיון לסוגייה ואמר כי אין כל בעיה שהמשטרה תאגור מידע, אך יש בעיה כשהמידע מאוגד במסמך אחד. בפתח. "הרי לא הייתם מעלים על דעתכם לרכז מסמך עם מידע על כל הרופאים בארץ, נכון? האיגוד של 120 נבחרים או יותר הוא כשלעצמו כישלון בהבנת עבודת המשטרה", ציין רוזנטל.

"מייצרים צל כבד על נבחרי הציבור". רוזנטל (חדשות 2)
"כל מקרה לגופו צריך להיבדק, להיחקר עד עומקו", הסביר רוזנטל את עמדתו. "בגרסה שמסרתם מאוחר יותר, אמרתם שזה נעשה לצורך בדיקה עצמית של המשטרה. מה, היא לא יכלה לבדוק תיק-תיק? זה מייצר צל כבד על נבחרי הציבור גם אם אין במידע שום דבר, ובעיה אמיתית ביחסי הזיקה של העבודה בין המשטרה לבין הדרג הממשלתי האחראי עליה. המסמך הזה מנטרל את היכולת שלנו לפקח עליכם וזה חמור מאוד".

שותפתו לסיעה, ח"כ רויטל סויד, דרשה במהלך הדיון מהמפכ"ל אלשיך להגיד אם ישנה חקירה נגד ראש הממשלה. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) קטע אותה בטענה שלא מדובר בדיון פוליטי, וגם המפכ"ל עצמו התעלם משאלתה.

אלהרר: "תמצו את הדין - או שתגנזו את החומר"

לדבריו של רוזנטל הצטרף גם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי). "חברי כנסת ונבחרי ציבור צריכים לפעול ללא מורא וללא משוא פנים, ובלי תחושה שמישהו בתוך המערכת שומר עלינו חומרים עד שיום יבוא ונקדם איזה משהו שלא ימצא חן בעיניו", אמר סמוטריץ'. "אני רוצה לקוות שזה לא קיים, אבל עובדה שהסיפורים האלו מסופרים כאן בכנסת, ולא כבדיחה".

"המצב הקיים הוא בלתי אפשרי". אלהרר (פלאש 90)
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה למשטרה להכריז בהקדם על בדיקת הפרשות המופיעות במסמך הח"כים, או לחילופין להודיע באופן רשמי על גניזתן. "אם יש משהו תמצו את הדין", היא אמרה. "אבל אם אין משהו, תודיעו קבל עם ועדה - כמו שזה יצא - שאין כלום ותגנזו את החומר. אבל תודיעו על הגניזה. כי כרגע מה שאתם עושים זה להיות בלי ולהרגיש עם. המצב הזה הוא בלתי אפשרי. יש 120 אנשים שיושבים בבית הזה שיש איזו עננה מעל ראשם, ורובם או כולם בכלל לא יודעים במה מדובר".

גם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) מתח ביקורת על עצם קיומו של מסמך הח"כים במשטרה. "ישנה תחושה מאוד לא טובה, אם וככל שיש איזה מאגר שנמצא על השולחן והוא לא מטופל", אמר חנין. אם הוא לא מטופל, אז למה הוא בכלל קיים? אם זה דבר שמחייב חקירה, אנא - תחקרו. תעשו את מה שצריך. אבל אל תשאירו שולחן מלא בנתונים שהם לא חיים ולא מתים. מצב הצבירה שלהם הוא מאוד לא בריא. לא לכם ולא למערכת הפוליטית".

פרי: "הדבר הכי נורא שיכול לקרות במדינה דמוקרטית"

"המסמך הזה הזכיר לי סיפור על מי שהיה ראש האף.בי.איי, ג'יי אדגר הובר", אמר ח"כ יעקב פרי (יש עתיד). "אצלו בחדר היה ארון עם קלסרים ריקים. על כל קלסר היה רשום שם של חבר סנאט. כל קלסר היה ריק, אבל כשאותו חבר סנאט היה מגיע ללשכתו, הוא היה רואה את הקלסר, אומר לעצמו 'יש לו חומר עליי', ויוצא בחיל ורעדה".

"הגענו למצב שח"כ מפחד מהמשטרה". אמסלם
"אוי ואבוי לנו אם זאת תהיה התחושה אצלנו", הוסיף פרי. "יש מסמך, אין מסמך, יש בו 41 שמות של נבחרי ציבור, אין בו 41... זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לנו במדינה דמוקרטית שבה המשטרה משתדלת בצורה אמיתית וכנה לעשות את תפקידה".

"מה שמטריד אותי זה המצב שאליו הגענו, שחבר כנסת מפחד מהשוטרים", אמר יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד). "הרי אם אתה תעשה דיון על צבע נעלי פקקים, כל חבר כנסת יגיד לך מה הוא חושב. אבל בנושא הזה אף חבר כנסת לא רוצה לדבר. איך הגענו למצב הזה?".