הנגבי ימונה לשר, ביטן יתמנה ליו"ר הקואליציה

שנה לאחר שהבטיח נתניהו למנות את הנגבי לשר, החליט ראש הממשלה "לקדם" אותו מראשות הקואליציה למשרת שר בלי תיק. בעקבות המהלך, ימונה ח"כ דוד ביטן ליו"ר הקואליציה השברירית - והמרוץ לראשות ועדת חוץ וביטחון יחל

ימונה לשר בלי תיק. הנגבי (Hadas Parush, פלאש 90)

שינוי נוסף בממשלה: שנה לאחר הקמת הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט למנות את צחי הנגבי לשר בלי תיק. כמו כן הודיע נתניהו לח"כ דוד ביטן שמעתה הוא ישמש כיו"ר הקואליציה. בכך יממש נתניהו את הבטחתו להנגבי לפני כשנה, אז הצהיר כי הנגבי "הסכים לשמש כיו"ר הקואליציה למשך שנה".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הנגבי, שכיהן בעבר כשר במספר משרדים - בהם התחבורה, הבריאות והמשפטים - צפוי לפנות גם את ראשות ועדת החוץ והביטחון: על פי הידוע, ח"כ אבי דיכטר וענת ברקו שואפים להחליף אותו בתפקיד חשוב זה.

יו"ר הקואליציה החדש, דוד ביטן

הנגבי כיהן כשר הבריאות ולאחר מכן כשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה (1996-1999). בממשלת שרון הראשונה הוא כיהן כשר לאיכות הסביבה ושר התחבורה. לאחר מכן שימש כשר לביטחון פנים ושר ללא תיק. בממשלה הקודמת שימש כסגן שר החוץ וסגן שר הבריאות.

במאי 2015 הציג נתניהו את הנגבי, ללא ידיעתו, כיו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת חוץ וביטחון: הנגבי הבהיר כי לא הסכים לתפקידים, ובליכוד הסבירו כי בתום שנה ימונה הנגבי לשר. בתחילה נאמר כי הנגבי יחליף את אופיר אקוניס, אך מאז הספיק אקוניס להתמנות לשר המדע במקום דני דנון ובכך "התפנה" מקום לשר ללא תיק.

המינוי של הנגבי מגיע לאחר תקופה ארוכה בה היה מסובך בהליכים משפטיים ואף הורחק זמנית מהזירה הציבורית: בחודש נובמבר 2010 החליטו שופטי בית משפט השלום בירושלים להטיל קלון על הנגבי, שהורשע ארבעה חודשים קודם לכן במתן עדות שקר בפרשת המינויים הפוליטיים.

בדברי הנימוק לעונש, קבעו השופטים אריה רומנוב ועודד שחם, כי לאמירת השקר ישנה משמעות המשפיעה על יוקרתה של הכנסת ועל אמון הציבור בה. "השקר הוא שקר, ובשקר יש קלון", כתבו השופטים, והוסיפו כי באמירת שקר ישנו פגם מוסרי ומהותי המחייב לכרוך קלון במעשים. בדעת מיעוט היה השופט יואל צור, שהחליט לזכות את הנגבי מכל סעיפי האישום נגדו ודחה את דרישת הפרקליטות להטיל עליו קלון. "אני נגד הענשת יתר", אמר צור. "חלפו שמונה שנים מיום האירוע, והנאשם שילם מחיר אישי. הטלת קלון היא היפוכו של כבוד האדם".

תוקפה של ההחלטה הביא להרחקתו של הנגבי מהכנסת ה-18, אך לא מנע ממנו מלשוב אל הזירה הפוליטית בכנסת ה-19, אז התברג במקום ה-26 ברשימת הליכוד לכנסת. בכתב האישום נגדו, נטען בשנתיים שכיהן כשר לאיכות הסביבה סייע הנגבי בתפירת מינויים של כ-50 חברי מרכז ליכוד ומקורביהם לתפקידים שונים במשרד. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להרשיע את הנגבי באופן תקדימי במירמה והפרת אמונים. הרכב השופטים החליט לזכותו מעבירות אלה, בטענה כי בעיתוי שבו נעשו לא נחשבו המינויים לעבירה של מירמה והפרת אמונים, אך מנגד הרשיע אותו בעבירה של עדות שקר, בגינה מאוחר יותר הוטל עליו קלון.