שנה לממשלה: איזה ציון נתתם לשרת המשפטים שקד?

12 חודשים חלפו מאז כניסתה הדרמטית של שרת המשפטים החדשה לתפקידה - מה בוצע ומה עוד לא? פרויקט מיוחד של חדשות 2 Online: מה אתם חשבתם על תפקוד השרה ואיך דנה ויס מסכמת את השנה הסוערת של שקד. השרה מצידה מבטיחה: "חוק הטרור יעבור וגם נמנה שופטים לעליון". צפו

(חדשות 2)

שנה לממשלה – ומה נשתנה? כחודשיים לאחר הבחירות הסוערות, הושבעה ממשלת נתניהו הרביעית ב-14.5.2015. אותה ממשלה הציבה לעצמה מספר יעדים שאפתניים, למרות שהיא נשענת על קואליציה של 61 ח"כים בלבד, ועברה מספר מבחנים ואתגרים – מגל טרור דרך שינויים כלכליים משמעותיים ועד לאיום בפיטורים. כיצד השרים הבולטים בממשלה מסכמים את השנה? האם הם עמדו ביעדים שהציבו לעצמם? ומה הציבור חושב עליהם? פרויקט מיוחד של חדשות 2 Online.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

השרה הראשונה שמשתתפת בפרויקט היא איילת שקד, שרת המשפטים ממפלגת הבית היהודי. מינויה לתפקיד עורר תגובות מעורבות לפני כשנה: בעוד רבים הביעו דאגה מעמדות מפלגתה כלפי מערכת אכיפת החוק ורצונם לשנות את המעמד החוקי של הבנייה בשטחים, חלקים אחרים בציבור קיוו לשינוי פוליטי במערכת המיושנת ולייעול הטיפול בתיקים. בתקופת כהונתה הובילה שקד מספר מהלכים מתוקשרים – צעדים שחידדו את המחלוקות בציבור בנושאים כגון מעמד בג"ץ ופעילותן של עמותות למטרות פוליטיות.

מכון "שילוב I2R" ערך עבורנו סקר, בו נשאל מדגם מייצג של הציבור היהודי בישראל (500 גברים ונשים יהודים דוברי עברית בני 18 ומעלה) מה עמדתו כיום בנוגע לביצועי השרה. על פי נתוני מכון "שילוב I2R", הציון הממוצע שקיבלה שקד בסקר האינטרנטי הוא 3.0 (מתוך 5). 32% מהנשאלים דירגו את ביצועיה לטובה לעומת 31% שהביעו אכזבה מתפקודה עד כה.

בנוסף לתוצאות הסקר, בדקנו מה הגולשים ברשת חשבו וכתבו על שקד: בחברת "באזילה" (Buzzilla), העוסקת בניתוח וחקר השיח החברתי ברשת, דגמו את תגובות הגולשים בפלטפורמות שונות – אתרי חדשות, פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות ועוד – ומצאו מה חשבו ברשת על מעשיה.

לפי נתוני חברת Buzzilla, כשמונתה שקד לתפקיד, 44% מהשיח סביבה היה שלילי ואילו כיום נתון זה עומד על 41%. השיח החיובי סביב השרה עלה רק במעט, מ-35% ל-37%.

הדיון הער סביב פועלה של שקד – שדורגה במקום השלישי מבין השרים שבדקנו מבחינת היקף השיח - לא שינה באופן מהותי את היחס כלפיה: "היא לא פורצת את גבולות תומכיה המקוריים ולא יצרה שינוי תודעתי", הסבירה מרב בורנשטיין, סמנכ"לית אסטרטגיה ומחקר Buzzilla.

לדברי בורנשטיין, שקד זוכה כיום לביקורת משני כיוונים: אלו שרואים בה אויבת בג"ץ ואלו שחושבים שאינה ימנית מספיק. מנגד, כשליש מהשיחות סביבה מביעות עמדה לפיה שקד "מנקה" את המערכת ונלחמת לטובת האזרח.

דבר הפרשנית: לאן מועדות פניה של שקד?

דנה ויס, מגישת "חדשות סוף השבוע" ופרשנית חדשות 2, ניסתה לסכם את השנה הסוערת של שקד: "למרות גילה הצעיר והוותק הקצר, שקד כבר הוכיחה שהיא רצינית, חרוצה ובעיקר ממוקדת מטרה. ובכל זאת שנה אחרי - כבר די ברור שהציפיות או הדריכות היו מוגזמים. קודם כל בגלל מגבלות התפקיד שהוא הרבה פחות משמעותי מההילה והיוקרה שלו - וגם בגלל הקונסטלציה הפוליטית שנתנה לכחלון זכות וטו על שינוי במערכת המשפט".

"מרוב ההצהרות הלוחמניות של שקד על השינויים שתחולל, לא נשאר הרבה חוץ מכותרות ונאומים שמרגיזים את מערכת המשפט אבל בפועל עוד לא שינו כלום. בקדנציה הזו מתברר שאיילת שקד היא הרבה יותר מפא"יניקית ממפד"לניקית, ואפשר להניח שהמינויים הבאים לבית המשפט העליון - ה'מאני טיים' שלה - גם בסוף יהיו בגבולות הקונצנזוס. ולמרות זאת, כל יום שחולף רק משדרג את מעמדה הפוליטי ובקצב הזה בנט עוד יצטער שלא לקח את תיק המשפטים לעצמו". הפרשנות המלאה - בווידאו המצורף.

הממשלה לאחר ההשבעה, לפני כשנה (חיים צח / לע"מ)

גרסת השרה: איך שקד מסכמת את השנה?

במסר מצולם שהעבירה לחדשות 2 Online, מנתה שקד את מינוי היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט כהישג: "זו הייתה משימה מאוד מאוד משמעותית ואני מאוד שמחה שהממשלה מינתה אדם ראוי ערכי ומקצועי". שקד ציינה גם כי במהלך כהונתה היא פעלה לחיזוק מערכת המשפט, כאשר הוועדה בראשותה בחרה כ-100 שופטים. "העברתי רפורמות נוספות שאמורות להקל את העומס ולחזק את המערכת", הוסיפה. במישור החברתי של המשרד ציינה שקד את ההקלות לחייבים וחוק האפוטרופוסות, וגם את השינויים בלימודי עריכת הדין וההתמחות.

"יש מחלקה משפטית בינלאומית מאוד חזקה במשרד המשפטים שנאבקת ב-BDS, חיזקתי אותה עוד יותר בתקנים חשובים ועברנו מהגנה למתקפה: ארגוני ה-BDS יותקפו משפטית במדינות בהן הם פועלים", הוסיפה. גם בתחום הטרור ציינה שקד את החמרת הענישה נגד מיידי אבנים וקנסות נגד הורים: "את חוק הטרור הגדול מנסים כבר חמש שנים להעביר בכנסת, ובמושב הקרוב הוא יעבור בקריאה שנייה ושלישית". ומה יעדיה לשנה הבאה? רפורמה נוספת בנהלי פשיטת רגל וחדלות פירעון, "שהדגש יהיה לא על פירוק אלא על שיקום" - וגם את חוק השקיפות על פעילות העמותות. "בתחילת 2017 הוועדה אמורה לבחור ארבעה שופטים לעליון, וזה גם חשוב ומשמעותי", סיכמה.