חוק העמותות אושר בקריאה ראשונה

ברוב של 50 מול 43 אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את חוק השקיפות של שרת המשפטים איילת שקד, שמכונה "חוק העמותות". על פי החוק, עמותות וחברות לתועלת הציבור יחוייבו לציין את מקור מימונן במידה והגיע מתרומות של ישויות מדיניות זרות

ארכיון (קובי גדעון פלאש 90)

הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה ראשונה את חוק העמותות שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד - חוק שמחייב כל עמותה, שלפחות חצי מתקציבה מגיע מממשלה זרה או גוף מדינתי זר אחר, להדגיש זאת בפרסומיה. הדיון בחוק וההתנגדויות הרבות לו נמשך במשך שעות והרוחות סערו - במיוחד כאשר הדיונים נערכו במקביל להחלטה להרחיק את חברי הכנסת של בל"ד בשל פגישתם עם משפחות מחבלים. לבסוף תמכו בחוק 50 חברי כנסת מול 43 שהתנגדו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

עוד לפני ההצבעה התנהל הדיון בכנסת בטונים גבוהים מאוד. במהלך נאומה של שרת המשפטים איילת שקד הוצאו מהמליאה ח"כ תמר זנדברג ועיסאווי פריג' מסיעת מרצ. "התחלתם לחשוב שהשקיפות זו נחלה שירשתם", אמרה השרה שקד שיזמה את החוק. "השקיפות לא שייכת לכם ולא ירושה שלכם".

החוק צפוי בעיקר להשפיע על עמותות השמאל וגורר ביקורת רבה מכיוון שאינו מתייחס למימון מצד אזרחים פרטיים זרים - שלרוב נוטים לתרום לפוליטיקאים מהימין. יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, תקפה את החוק ואמרה: "השרה שקד מבקשת לסתום את הפה לארגוני השמאל ולא מבינה את ערכי הדמוקרטיה הבסיסיים. מי שמבזה את שם ישראל בעולם הם לא הארגונים, מי שמוציא את דיבתה של ישראל בעולם היא שקד וחבריה המתנחלים. החוק הזה הוא עוד שלב בתהליך מתוכנן של השתקה ודה-לגיטימציה שסופו בהוצאתם מחוץ לחוק של ארגוני זכויות האדם. כי הוא משדר לכל מי שמעז לבקר את השלטון שהוא יסומן ויירדף, ויתויג כשתול, כבוגד, כאויב המדינה".

גלאון הוסיפה כי הארגונים אותם שקד תוקפת "כבר שקופים לגמרי, ודווקא עמותות הימין נהנות מחיסיון רחב על התרומות שלהן, מקבלות מימון מגורמים פרטיים בעיקר בחו"ל, ונהנות גם מכספי מדינה שמזרימים אליהן מקורבים בממשלה". בהצעת החוק המקורית של שקד הוצע גם שנציגי העמותות האלה יענדו תג מיוחד, אולם בהצעה שהגיעה היום להצבעה בכנסת הסעיף הזה ירד לבקשת ראש הממשלה נתניהו. עם זאת, החוק קובע כי העמותה חייבת לציין את מקורות המימון שלה גם בכל פנייה לנבחר ציבור או עובד ציבור מתוך מטרה "להגביר את השקיפות". חוק העמותות ספג ביקורת נוקבת מכיוונים שונים, מאחר שבין השאר הוא לא מחייב ציון קבלת מימון מגורמים זרים פרטיים.

שקד יזמה, נתניהו "תיקן" (פלאש 90 - יהונתן סינדל, רויטרס)

היום התייחס שוב ראש הממשלה בנימין נתניהו להצעת החוק, בפתח ישיבת הסיעה: "חוק השקיפות יעלה היום להצבעה בקריאה ראשונה. אנחנו בעד שקיפות. אני בעד שכל דולר וכל שקל שמדינה זרה מעבירה לעמותה, מימין ומשמאל, ידווח. שקיפות בסיסית".

במכון הישראלי לדמוקרטיה טענו כי ההשוואה בין החוק בישראל לחקיקה בחו"ל לא נכונה: לדבריהם, החוק האמריקני ("חוק סוכן זר") אינו עושה הבחנה בין תרומות פרטיות ובין תרומות מדיניתיות, ובמקרה הישראלי מדובר בעמותות המנוהלות על ידי גורמים ישראלים - בניגוד לחוק מארה"ב בנושא. במכון טענו כי "מדובר בהצעה שאין בינה ובין שקיפות דבר וחצי דבר. תכליתה לתייג ארגוני חברה אזרחית כ'סוכנים זרים' תוך הגבלת פעילותם וערעור הלגיטימציה שלהם. מדובר בהצעה הפוגעת בעיקרון השוויון ובזכות ההתאגדות המעוגנות בחוקי היסוד בישראל".

מומחי המכון הזהירו כי כי ההצעה עשויה להוביל להליכים משפטיים נגד המדינה, מכיוון שהיא מתעלמת מהמסורת של זכויות האדם ברחבי העולם: "פגיעה בארגונים תדרדר את מעמדה הבינלאומי של ישראל ועלולה להוביל לשורה של תביעות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, זאת למרות שמוסדות המדינה כיום מאפשרים ומבצעים תהליכי ביקורת פנימיים ועצמאיים".