עוד מכשול: חוו"ד משפטית נגד חוק הגיוס החדש

תיקון חוק הגיוס, שאושר בכנסת בקריאה ראשונה השבוע, יגיע מחר לדיון בוועדת חוץ וביטחון וכבר נתקל בקשיים משפטיים. בחוות דעת שהפיצה היועצת המשפטית של הוועדה היא כותבת כי אין הצדקה להאריך את תקופת ההסתגלות בשלוש שנים נוספות ובדחיית הסנקציות הפליליות לעוד שלוש שנים

אילוסטרציה (חדשות 2)

דרישת החרדים לתקן את חוק הגיוס נמצאת כבר בעיצומה של החקיקה וכבר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת, וביום שני הבא צפויה המליאה לאשר את תיקון החוק בקריאה שנייה ושלישית. גורמים משפטיים כבר העריכו כי החוק עלול להיתקל בקשיים וצפוי לעמוד למבחן בג"ץ, וכבר הערב מסתבר הוא נתקל במשוכה הראשונה: התנגדות משפטית מצד היועצת המשפטית לוועדת חוץ וביטחון.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

לקראת הדיון שייערך מחר בוועדת חוץ וביטחון, כתבה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, כי נימוקים שמופיעים בהצעת החוק "אינם מצדיקים את הארכת תקופת ההסתגלות בשש שנים וקביעת תקופת הסתגלות נוספת לשלוש שנים נוספות". עם זאת, בקואליציה מתכוונים לדבוק בנוסח שכבר אושר לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע כי יגן עליו בבג"ץ.

כלומר, על פי עמדת הייעוץ המשפטי אין סיבה לקבל את דרישת החרדים להעניק פטור מלא עד שנת 2020 ולעכב את יישום הסנקציות הפליליות לפחות עד 2023. בנוסף מותחת היועצת ביקורת על כך שאין התייחסות לגבי טיב ההסדר עם החרדים לאחר שנת 2023.

"משחקים פוליטיים קטנים ועלובים". לפיד (אלעד גוטמן)

הכנסת אישרה את ההצעה בקריאה ראשונה, ולפיד תקף: "איך אסביר לבני החייל?"

כזכור, מתווה התיקון לחוק קובע כי עד 2020 תוארך תקופת ההסתגלות והחרדים יהנו מפטור מלא. בין השנים 2020-2023, במידה והחרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס, לא יחולו עליהם הסנקציות הפליליות באופן אוטומטי והדבר יהיה נתון לשיקול דעתו של שר הביטחון.

יו"ר סיעת יש עתיד, ח"כ עפר שלח, אמר בתגובה למסמך: "חוות דעתה של היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, שכיועצת המשפטית של ועדת שקד הייתה שותפה לניסוח חוק השוויון בנטל, מוכיחה את מה שאנו טוענים מהרגע הראשון: התיקון המגונה שמביאה הממשלה אינו חוקתי, לא יעמוד במבחן בג״צ ויגרום נזק ערכי ומעשי בלתי ניתן לתיקון. נמשיך להילחם בו בכנסת, ברחוב ובבתי המשפט".

שלשום אישרה הכנסת את תיקון חוק הגיוס ברוב של 60 חברי כנסת, לעומת 45 ח"כים שהצביעו נגד. במסגרת החוק בוטלו הסנקציות הפליליות שעליהן הסכימה הממשלה הקודמת. בדברי ההסבר להצעת החוק שאושרה נטען כי חקיקת התיקון שהביאה סיעת יש עתיד בעבר "עוררה התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והפעלתו העלתה חשש לפגיעה בתהליך החיובי שניצניו החלו קודם לכן".

לאחר שאושר התיקון, טען בתגובה יו"ר יש עתיד יאיר לפיד טען כי חברי הממשלה הצביעו היום נגד חיילי צה"ל. "בשביל משחקים פוליטיים קטנים ועלובים בוגי, ביבי, בנט, כחלון ושקד בגדו היום בלוחמים", טען. "יש לי בן חייל. אני לא יודע איך להסביר לו את זה. כשהוא ייצא שבת (פעם בשלושה שבועות) מה אני אגיד לו על סולם הערכים של המדינה שעליה הוא מגן?".

המסמך שנשלח חסיעת יהדות התורה

"לאשר את החוק לפני התקציב"

במהלך הדיון מתח ביקורת ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) על הרצון להטיל סנקציות פליליות על חרדים שלא יגויסו בכפוף לחוק שאושר בעבר. "אנשי יש עתיד מדברים על שילוב חרדים בשוק העבודה. לפי החוק של לפיד, יהיה מס גולגולת לציבור החרדי ויהיו סנקציות פליליות ורישום פלילי. עם רישום פלילי אפשר להתקבל לעבודה?".

העברת ההצעה בקריאה ראשונה התרחשה לאחר שאתמול אישרה הממשלה את התיקון לחוק הגיוס. העברת החוק התאפשרה לאחר שבו ראשי הקואליציה העבירו מכתב למועצת חכמי התורה בו הם מתחייבים להעברת החוק. עם קבלת המכתב, אושרה העברת התקציב בהתאם להבטחה.

לאחרונה דווח כי במפלגת יהדות התורה לא מסתפקים בהבטחות ומתעקשים לאשרו בשלוש קריאות בכנסת לפני ההצבעה על תקציב המדינה: במכתב שהוציאו דרשו חברי מועצת חכמי התורה להעביר את התיקון כדי להבטיח את אישורו הסופי טרם ההצבעה על תקציב המדינה.