המתווה נחשף: תשובה יחזיק רק בלווייתן וימכור חלקו בשאר המאגרים

שר האנרגיה שטייניץ הציג את פרטי הסכם הגז מעורר המחלוקת והדגיש כי הוא יכניס למשק מיליארדים. "אנחנו לא פראיירים, ההסכם טוב למדינה וקשה לחברות". חברת דלק תמכור אחזקותיה במאגר תמר תוך 6 שנים ובמאגרי כריש ותנין תוך 14 חודשים

לאחר הכישלון להעביר את סמכויותיו של שר הכלכלה דרעי לממשלה וההחלטה שלא לקיים את ההצבעה בכנסת בעקבות החשש מפני מפלה בהצבעה - ערך היום (שלישי) שר האנרגיה יובל שטייניץ מסיבת עיתונאים שבה פרסם את מתווה הסכם הגז, שפרטיו המלאים היו חסויים עד כה. "ההסכם הוא טוב למדינה ורע לחברות האנרגיה", טען שטייניץ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"אחרי עיכובים של שנים שנבעו מעודף רגולטורים שכל אחד מהם ראה את הזווית שלו, החלטתי מיד עם כניסתי לתפקיד להשקיע את מרצי כדי להגיע לפריצת דרך למתווה ולשים סוף לעיכובים שפגעו באזרחי ישראל", אמר שר האנרגיה בפתח דבריו. "המתווה שהגענו אליו הוא לא רק טוב, הוא הטוב ביותר. הוא יביא סוף סוף, אחרי עיכוב של שנים, לפיתוח שדות הגז העיקריים ויביא בתקווה עוד חברות שיחפשו גז ונפט".

לדברי שטייניץ, "המתווה הוא טוב לישראל ולאזרחיה, אבל קשה מבחינת חברות האנרגיה. הם נאלצו לקבל על עצמם תנאים קשים, הקשים ביותר". הוא הוסיף כי "המתווה יאפשר תחרות ויאפשר לנו לספק גז במחירים סבירים בכל רחבי הארץ למפעלים ויצרני חשמל, ואלו המטרות העיקריות שלנו לצד מנופים ביטחוניים ומדיניים שמאגרי הגז מספקים למדינה".

שטייניץ דחה את הטענות הרבות שנשמעו כלפי ההסכם, שבמסגרתו תיאלץ חברת דלק והעומד בראשה יצחק תשובה לוותר תוך שנים ספורות על החזקותיה במאגרים תמר וכריש ולהסתפק רק בלווייתן. גם חברת נובל אנרג'י תדלל את החזקותיה על פי המתווה שנחשף. "אם אנחנו כל כך מקלים כמו שטוענים, למה החברות מעדיפות לקדוח בלבנון? התשובה היא שאנחנו לא פראיירים", סיכם שר האנרגיה.

על פי אתר "גלובס", אלה הנקודות המרכזיות העולות מתוך מתווה ההסכם שפורסם היום לראשונה:

השינויים המבניים

■ מאגר תמר: דלק תמכור את החזקותיה במאגר (31.25%) לשחקן שלישי בתוך שש שנים, ונובל תדלל את החזקותיה מ-36% ל-25%

הרציונל: נובל היא החברה ה"קבלנית" ולכן לא ניתן להוציאה מהמאגר, ואולם כך היא לא תהיה בעלת המניות הגדולה במאגר.

הביקורת: זהו אחד מסעיפי המתווה שלהם התנגד הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה יותר מכול, משום שלנובל עדיין תהיה בעלות צולבת על מאגרי הגז הגדולים תמר ולוויתן, והיציאה של דלק מתמר לא תוביל לתחרות באמת - במקום שחברת גז תרכוש את ההחזקות של דלק, ירכוש אותן גוף פיננסי שיאפשר לתשובה "אקזיט" יפה.

■ מאגר לוויתן: במאגר לא יחול שינוי מבני. בטווח הקרוב דלק ונובל לא יתחרו זו בזו על מכירת גז לשוק המקומי, אך המדינה תוכל לדרוש זאת בחלוף עשר שנים מפיתוח המאגר.

הרציונל: תחרות בין שלושה שחקנים במאגר אחד הייתה מעכבת את פיתוח המאגר, וזאת משום שהיו נוצרים ניגודי אינטרסים. למשל במקרה שחברה אחת לא חתמה על חוזים, איזה אינטרס יהיה לה להשקיע בפיתוח המאגר? לאחר שהמאגר כבר יהיה מפותח, ה"תירוץ" הזה כבר יהיה לא רלוונטי.

הביקורת: מאגר לוויתן הענק יישאר מונופול, ולא תהיה תחרות ב-15 השנים הקרובות.

■ מאגרים כריש ותנין: נובל ודלק ימכרו את החזקותיהן במאגרים בתוך 14 חודשים. אם לא יעשו כן, תעבור החזקה לידי נאמן שימכור את המאגרים בתוך ארבעה חודשים.

הרציונל: בממשלה מקווים ששחקן שלישי יקנה את המאגרים בתוך כמה חודשים ויחתום על חוזי גז עוד לפני הפיתוח שלהם.

הביקורת: המאגרים כריש ותנין הם קטנים ולא יכולים להתחרות באמת במאגרי הגז הגדולים תמר ולוויתן. מעבר לכך, אין ודאות שהמאגרים יימכרו כבר בחודשים הקרובים.

פיתוח וייצוא

■הקדמת הייצוא מתמר: השותפות יוכלו לייצא גז למצרים בכמות מסחרית עוד לפני שמאגר לוויתן יחובר לחוף.

הרציונל: סעיף זה נועד לאפשר חתימה מזורזת על חוזה ייצוא גז עם חברת יוניון פנוסה הספרדית, שמתקן הנזלת הגז שלה נמצא בדמייטה, מצרים. חוזה כזה צפוי להכניס לקופת המדינה 3.5-4 מיליארד שקל.

הביקורת: הממשלה קבעה בעבר שמאגר תמר לא יוכל לייצא גז לפני שלוויתן יחובר לחוף וזאת כדי להבטיח שיהיה די גז לצורכי המשק הישראלי. כעת, הקדמת הייצוא מתמר עלולה להפחית את הלחץ על נובל לפתח את לוויתן.

■ השותפות בתמר לא יקבלו את הטבת מס ששינסקי על הקמת צנרת ייצוא למצרים (צינור ממתקן ההפקה של תמר למצרים), אך המדינה תכיר בחלק מצינור נוסף (המכונה "הצינור השלישי") שיחבר בין בארות תמר למתקן ההפקה. כמו כן, השותפות ייאלצו לבנות צינור גז נוסף ממתקן ההפקה לאשקלון.

הרציונל: הנחת צינור נוסף מהבארות של תמר למתקן ההפקה של המאגר תאפשר את ייצוא הגז למצרים וגם את הגדלת הקיבולת למשק הישראלי. מעבר לכך, מאחר שכבר לא ניתן להשתמש במאגר ים תטיס לאחסון גז, צינור נוסף יגדיל את ביטחון אספקת הגז למשק הישראלי.

הביקורת: הכרה בחלק מ"הצינור השלישי" תגדיל את נתח השוק של תמר על חשבון הנתח של המאגרים תנין וכריש.

■ דחיית פיתוח לוויתן: המדינה מאפשרת לנובל לדחות את פיתוח המאגר ממארס 2018 לאוגוסט 2019.

הרציונל: הבעיות הרגולטוריות שהתגלו בישראל בחודשים האחרונים יצרו אצל ספקיות הגז חוסר ודאות שעיכב את פיתוח המאגר, ולכן ניתנת להן ארכה.

הביקורת: העיכוב בפיתוח לוויתן למעשה מותיר את ישראל עם מאגר אחד - תמר - שעליו היא נשענת לצורך הזרמת גז. מעבר לכך, אין ודאות שלוויתן יפותח גם עד תאריך היעד החדש.

יצחק תשובה, ארכיון (פלאש 90)

מחיר הגז

■ חברות הגז יחויבו להציע ללקוחותיהן את שתי האופציות הבאות בחוזים עתידיים:

- אופציית "האב ישראלי", שבה מחיר הבסיס של הגז הוא ממוצע מחירי הגז בחוזים שנחתמו ברבעון הקודם וההצמדה היא לסל הקיים המשק. מחיר הבסיס הממוצע היום הוא בסביבות 5.3 דולרים ליחידת אנרגיה, עם הצמדה לברנט (כ-25%), למדד המחירים האמריקאי (כ-40%) ולרכיב ייצור החשמל של חברת החשמל (כ-35%).

- חוזה הברנט הטוב ביותר הקיים במשק, עם מחיר רצפה ותקרה. גורמים במשק מעריכים שמחיר הרצפה והתקרה בחוזה כזה הוא 7-5.2 דולר ליחידת חום.

המיסוי על הייצוא

■ בהתאם להמלצת ועדת ששינסקי, המיסוי יהיה על מחיר שאינו נמוך ממחיר הגז הממוצע במשק הישראלי.

הרציונל: המדינה רוצה למנוע "התחכמויות" מס מצד החברות ולמעשה בריחת מס. כמו כן, כך המדינה מבטיחה שלקוחות בישראל יקבלו מחיר טוב יותר על הגז מלקוחות בחו"ל.

הביקורת: בגלל השונות במנגנוני ההצמדה בין חוזי הייצוא (ההצמדה היא בעיקר למחיר הנפט שמשתנה תכופות) והחוזים בישראל (ההצמדה היא לרוב למדד המחירים האמריקאי ולרכיב ייצור החשמל של חברת החשמל), הדרישה הזאת עלולה לסבך את חישובי המס של רשות המסים.

■ חברות הגז יוכלו להציע ללקוחות חדשים בישראל אותם תנאים שהוצעו בחוזה הייצוא

הרציונל: הסעיף הזה למעשה נועד לפתור את בעיית חישובי המס מהסעיף הקודם, משום שאם התנאים הם אותם תנאים, אין צורך לחשב את הפרשי המחירים בין חוזי הייצוא לחוזים עם לקוחות בישראל.

נתניהו: המתווה יכניס מאות מיליארדים למדינה

ההחלטה לפרסם את המתווה מעורר המחלוקת, נבעה בין היתר מהתקווה של ראש הממשלה נתניהו שהדבר יתיר את הפלונטר הפוליטי שאליו נקלע - ובכך יקדם את המהלך. "היום אנחנו מציגים אחרי שנים של דיונים את המתווה המפורט שגיבשנו בעניין הוצאת הגז מהמים. הוא יוצג בפני כל אזרחי ישראל, בפני העולם כולו. המתווה הזה מפרק את מונופול הגז והוא יכניס מאות מיליארדי שקלים לקופת המדינה, לרווחה, לבריאות, לחינוך, לצרכים רבים אחרים של אזרחי ישראל", אמר היום ראש הממשלה.

"הפופוליזם גואה סביבנו. אף אחד לא בדק באופן מעשי את המתווה הזה ועכשיו תהיה אפשרות לעשות זאת. אני אף פעם לא נכנע לפופוליזם", הוסיף נתניהו שטען כי הרפורמות שביצע סייעו רבות לכלכלת ישראל ומנעו ממנה לקרוס כפי שקרה במדינות אחדות. "אסור שזה יקרה פה. אני סומך על השכל הישר של אזרחי ישראל ואני מצפה לאחריות מנציגי הציבור. אנחנו נעשה הכל כדי שהגז ייצא מהמים".

מוקדם יותר היום, בדיון שנערך בנושא משק הגז הטבעי בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, מסרו אנשי משרד המבקר כי כבר בשבוע הבא תצא למבוקרים בנושא טיוטת דוח ראשונית. על פי מנכ"ל משרד מבקר המדינה, ממצאי הביקורת עד כה מצביעים כי ישנם ליקויים מהותיים בתחום.

מאמציו של נתניהו לעביר את סמכויותיו של שר הכלכלה דרעי לידי הממשלה נבעו מהצורך לעקוף את אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים למתווה הגז. האחרון שהחזיק בתפקיד, דיויד גילה, התפטר מתפקידו בעקבות ההסכם המתגבש שאליו התנגד נחרצות. מאז לא מונה לו מחליף.

נתניהו נתקל בקשיים, בין היתר לאחר ששלושה שרים - משה כחלון, יואב גלנט וחיים כץ, הודיעו כי ייעדרו מההצבעה בשל ניגודי עניינים. מה שנתן את החותמת הסופית לכישלון היה הודעתו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לפיה מפלגתו תצביע נגד המהלך. בשל ההבנה כי ההצבעה צפויה לנחול כישלון, החליט נתניהו לדחות אותה למועד לא ידוע.

יו"ר הקואליציה יצחק (בוז'י) הרצוג טען לאחר החלטת נתניהו לדחות את ההצבעה כי "נתניהו מוביל ממשלת שיתוק". לטענתו ההחלטה שלא לקיים את ההצבעה אמש היא מפלה לקואליציה: "שיטת הקומבינה בהיחבא נכשלה".

אל הדברים הצטרפה גם חברת סיעתו ציפי לבני: "למה שהציבור יזכה סוף סוף לראות היום את מה שלא יכול היה לראות אתמול ושלשום לפני הפארסה בכנסת? העניין הוא לא רק מתווה גז אלא ההתנהלות המפותלת של ראש ממשלה". ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, הודיע כי יכנס את הוועדה בשבוע הבא: "ראש הממשלה, שר האנרגיה ויצחק תשובה יהיו הראשונים למסור עמדתם בפני הוועדה".