פיקוד העורף התרעה במרחב

חוק הלאום: על מה מצביעים השרים?

מצד אחד הצעות חוק פרטיות של ח"כים מהימין, מנגד הצעה מרוככת יותר של ראש הממשלה נתניהו. חדשות 2 Online מנסים לעשות סדר בחוק השנוי במחלוקת שמגיע היום לשולחן הממשלה, ואיך הוא ישפיע

הממשלה מצביעה על חוק הלאום (קובי גדעון / לע"מ)

למרות הסתייגותו של היועץ המשפטי לממשלה והתנגדותם של לבני ולפיד, מצביעה הבוקר (ראשון) הממשלה על חוקי הלאום של הימין. במסגרת הפשרה שגיבש נתניהו הצעות החוק שעליהן מצביעים השרים יוחלפו בהמשך בנוסח מרוכך יותר. "אני מביא לממשלה את חוק הלאום והעקרונות שאני מאמין שצריכים להנחות את חקיקתו", אמר נתניהו לשרים. בדקנו מה ההבדלים בין ההצעות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

הצעת החוק של ח"כ זאב אלקין (ליכוד) והצעה כמעט זהה לחלוטין בנוסח של חברי הכנסת איילת שקד (הבית היהודי), יריב לוין (ליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו), מגדירות את ישראל קודם כל כמדינה יהודית ורק אחר כך דמוקרטית.

"מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי שבו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית", נכתב בהצעות החוק של הימין, שקובעת כי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי".

מדינה יהודית ודמוקרטית?

בנוסח המרוכך שמגבש ראש הממשלה נתניהו וטרם הושלם נכתב כי מטרת ההצעה היא "הגדרת זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ועיגון ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

ההבדל הבולט בין ההצעות טמון בהגדרה של ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית" לפי הנוסח של נתניהו, לעומת הנוסח של הח"כים מהימין שמדגישים קודם את היותה של ישראל "הבית הלאומי של העם היהודי שבו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית, זכות שהיא ייחודית לעם היהודי".

הצעותיהם של חברי הכנסת מהימין מגיעות למימד הדמוקרטי רק אחרי הדגשת המימד היהודי וקובעות כי "מדינת ישראל תהא בעלת משטר דמוקרטי. ישראל תהא מושתתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומחויבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה כמפורט בכל חוק יסוד".

מצא את ההבדלים

"עברית היא שפתה הרשמית של המדינה"

הבדל נוסף בין הנוסח המרוכך למקורי טמון בהתעלמות של הצעת נתניהו מהגדרות הנוגעות למעמד השפה הערבית בהצעות החוק של הימין בהן נכתב כי "עברית היא שפתה הרשמית של המדינה. לשפה הערבית מעמד מיוחד, לדובריה זכות נגישות לשונית לשירותי המדינה, הכל כפי שייקבע בחוק".

לגבי מעמד המשפט העברי הנוסח כמעט זהה לחלוטין. ההצעה של הח"כים מהימין קובעת כי "המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק. ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

הנוסח של נתניהו קובע כי "המשפט העברי ישמש מקור השראה לכנסת. ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך היקש מובהק, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

נתניהו: רבים קוראים תיגר נגד אופייה של ישראל

בפתח ישיבת הממשלה אמר נתניהו: "היום אני מביא לממשלה את חוק הלאום והעקרונות שאני מאמין שצריכים להנחות את חקיקתו. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. יש בה שוויון זכויות אישי לכל אזרח ואזרח, ואנו מקפידים על כך. אבל, זכויות לאום יש רק לעם היהודי: דגל, המנון, הזכות של כל יהודי לעלות לארץ, וסממנים לאומיים אחרים. אלה מוקנים רק לעמנו, במדינתו האחת והיחידה".

ראש הממשלה התייחס לביקורת בתוך הממשלה ובאופוזיציה לחוק ואמר: "אני שומע אנשים שאומרים 'מי צריך את החוק הזה? 66 שנים הסתדרנו בלעדיו'. אבל היה צריך גם את זה וגם את זה. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. יש כאלה שרוצים שהדמוקרטית תגבר על היהודית, ויש כאלו שרוצים שהיהודית תגבר על הדמוקרטית. ועקרונות החוק שאני מציג כאן היום - שני הערכים הללו שווים ויש להתחשב בשניהם במידה שווה".

"צריך את החוק הזה עכשיו גם מסיבה נוספת: כי יש רבים שקוראים תיגר נגד אופייה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", הוסיף נתניהו. "הפלסטינים מסרבים להכיר בזה, ויש גם התנגדות מבפנים - יש כאלה שרוצים להקים אוטונומיה בגליל ובנגב, ובכלל כופרים בזכויות הלאומיות שלנו".

המומחים מסבירים איך ישפיע החוק

פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפטים מאוניברסיטת חיפה, הדגיש כי הצעות החוק של הימין מכפיפות את אופיה הדמוקרטי של המדינה לזה היהודי. בשיחה עם חדשות 2 Online הסביר: "אין שום ספק שאם ההצעה של אלקין שהיא נחשבת ליותר קיצונית תעבור אז היא שמה לאל את העניין הזה של דמוקרטיה. היא מדגישה את האופי היהודי של המדינה וכופפת את אופייה הדמוקרטי של המדינה לאופי היהודי"

פרופ' גרוס מדגיש את השינוי שיגרום החוק: "אם תהיה סתירה בין האופי הדמוקרטי ליהודי, אז היהודי צריך לגבור - שלא כמו המצב היום שלשני המרכיבים האלה יהודי ודמוקרטי יש משקל זהה".

הוא ציין כי בית המשפט העליון, בשורת פסקי דין, ניסה למצוא את המכנה המשותף בין האופי היהודי לדמוקרטי כדי שיחיו יחד. "אם החוק החדש יתקבל, זה יביא את האזרחים הלא יהודים להיות אזרחים סוג ב', שיש להם זכויות מופחתות", אמר. "היכולת של בית המשפט העליון להגן על המיעוטים בתוך המדינה תלך ותפחת אם ההצעה של אלקין תעבור".

"הפיכת המיעוטים לאזרחים סוג ב'"

ד"ר אדם שנער, מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה בנושא משפט ציבורי, אמר לחדשות 2 Online כי כיום מתקיים איזון בין היותה של המדינה יהודית לדמוקרטית: "ההצעות האלה אומרות שהיהדות זה הדבר הכי חשוב והדמוקרטיה היא מספר 2", אמר על הצעות החוק של הימין. "זו הנמכה של הדמוקרטיה בישראל ופגיעה בזכות לשיוויון - בניגוד למה שהיה בהכרזת העצמאות".

גם הוא הדגיש כי מדובר בהפיכת המיעוטים לאזרחים סוג ב'. "הצעות החוק האלה זה מסמך זהות והן מדברות על כמה שהמדינה יהודית וכמה כסף יופנה ליהדות", אמר. "אין מילה אחת על מיעוטים, על ערבים או על שוויון".

"אם אתה אזרח ערבי וקורא את ההצעה זה גורם לך לחשוב האם בכלל סופרים אותי כאן", הוסיף ד"ר שנער. "בהצעות האלה אין מעמד למיעוט הערבי כקבוצה. זה חוק שמבצר את מעמדו של הרוב היהודי שקיים ממילא בפרקטיקה, תוך הדרה של כל קבוצת מיעוט".

בהכנת הידיעה השתתף מתן חצרוני.