הלוזר שהבטיח ש'לא ישכח למות': האמירות הבלתי נשכחות של הנשיא היוצא שמעון פרס

שמעון פרס מסיים היום את תפקידו כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל, כשהוא נושק לגיל 91. האיש שעבר בכל תחנה אפשרית בהנהגה של מדינת ישראל סיפק לאורך השנים שלל אמירות מפתיעות, שנונות ומשעשעות - כאלה שלא יישכחו בקלות. האיש שתמיד נשאר אופטימי, התבדח על גילו המופלג - ולעג לתדמית המפסידן. כל דברי הנשיא היוצא

כל דברי הנשיא היוצא (AP)

מה לא אמרו עליו? אופטימיסט חסר תקנה - אבל גם לוזר נצחי, חתרן בלתי נלאה אבל גם האיש שהכי מזוהה עם השלום וחזון המזרח התיכון החדש. ראש הממשלה של הסקרים - אבל גם נשיא מדינה פופולרי למדי. המדינאי שעבר בכל תחנה אפשרית בחייה של המדינה, הפנטזיונר שלא נח לרגע - ושהשעמום היה ונותר האויב הגדול ביותר שלו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

את כל אלה - ועוד הרבה יותר - אמרו ועוד יוסיפו לומר על שמעון פרס. אלא שבמהלך עשרות השנים בהן שירת את הציבור היכן שרק יכול היה, גם פרס עצמו לא חדל מלנפק שלל אמירות בלתי נשכחות, כאלה ששוגרו לחלל האוויר בלהט הרגע, מתובלות במבטאו המוכר, לצד אלה המלומדות וגם המשעשעות, שהפכו לחלק מהפנתיאון של הפוליטיקה הישראלית.

לרגל עזיבתו של שמעון פרס את משכן הנשיא עם תום כהונתו, הנה הן לפניכן: האמירות הבלתי נשכחות של האיש רב הפעלים שהבטיח לעיתונאים שבבוא היום, הוא "לא ישכח למות".

"אני לוזר?" (לע"מ מארק ניימן)

על תדמית המפסידן: "אני לוזר?!"

פרס בן ה-91 נבחר לכנסת לראשונה ב-1959, ומאז מילא שורה מרשימה של תפקידים בממשלות ישראל, בהן גם התפקיד הבכיר ביותר - ראש הממשלה. אלא שעד שזכה פרס להגיע לתפקיד הנכסף, הפסיד במאבקים רבים על ההנהגה - הן בתוך מפלגתו והן בבחירות הכלליות.



בהצבעה במרכז מפלגת העבודה במאי 1997 אודות ההצעה למנות את פרס לנשיא המפלגה, התחוללה סערה. נאמני יושב הראש הנבחר, אהוד ברק, התנגדו להצעה בתוקף - ולאחר ההצבעה שהתקיימה במרכז המפלגה, נחל פרס תבוסה קשה - וההצעה ירדה מסדר היום.

כתוצאה מכך זעם פרס - ויצא מגדרו: "אני שומע את חבריי אומרים 'פרס הוא לוזר'. אני לוזר?! אני הפסדתי?!", שאל. בתגובה השיב הקהל: "כן" - ובכך רק הנציח את תדמית המפסידן שדבקה בנשיא היוצא לאורך שנים - עוד מהתמודדותו על תפקיד יושב ראש המערך מול יצחק רבין.

איש השלום ואיש השלג (גדעון שרון)

בוועידת מרכז המפלגה ב-1991, שב וקרא פרס תיגר על רבין במסגרת המאבק הבלתי נגמר ביניהם. פרס נאם אז נאום זעוף ונרגז למדי, בו האשים את רבין בהשמצות כלפיו, שהופיעו גם בספר הזכרונות שפרסם רבין ב-1979, "פנקס שירות", בו כינה את פרס "חתרן בלתי נלאה".

"איזו אמינות אני הפרתי? איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, יצחק רבין? אני כתבתי נגדך ספר?! אני קראתי אותך בשמות?!", השתלח פרס ברבין - במה שהפך לאחד הנאומים הידועים לשמצה של פרס לאורך הקריירה הענפה שלו.

נהג גם לזמר לעתים (חדשות 2)

תדמית הלוזר ליוותה את פרס מאז ומעולם. עד כדי כך שהשתמש באותה 'מפסידנות' שדבקה בו, גם כדי לנחם אחרים שהפסידו. "לא כל מי שלא מנצח הוא מפסיד", ניחם בינואר 2002 את ח"כ אברום בורג לאחר שהפסיד לבן אליעזר בפריימריז לראשות העבודה.

פרס נשאל אודות התדמית הבעייתית הזו בשלל ראיונות לתקשורת. בראיון שהעניק לעיתון "ידיעות אחרונות" באוגוסט 2004, עת השיב לשאלה האם הוא נכשל בקריירה שלו, אמר: "אני אמרתי שאני שער ניצחון מהלך? אני מקווה להיות חלק מאש התמיד - ולא משער הניצחון".

ביוני 2007, כשהתמודד בשנית על תפקיד נשיא המדינה (ודווקא נבחר בסוף), התייחס פרס בבוקר יום הבחירות לאפשרות שיפסיד שוב וידע איך לנחם את עצמו: "גם אם אפסיד, הרי שזה לא יהיה ההפסד שלי, אלא ההפסד של כולם".  

כשכבר ניצח, היתה מי שלא ממש אהבה את זה. "התחתנת עם רפתן, קיבלת נשיא", אמר לרעייתו סוניה, לאחר הידיעה הרשמית שנבחר לתפקיד האזרח מספר אחת. "אני מעדיפה רפתן", השיבה לו.

על גילו המופלג: "בגיל כזה פורשים?"

לאורך שנותיו, שבו והתבדחו עמיתיו לפוליטיקה על גילו המופלג, על כך שהוא לא נח לעולם ועל המרץ המאפיין אותו. בינואר 1998 סיפר פרס לעיתונאים מתי סוף סוף יפרוש מהחיים הפוליטיים, כשלמעשה השיב שאין בכוונתו לעשות זאת באמת: "אני מתחייב לפרוש מהפוליטיקה ברגע שיהיה שלום".

בנובמבר 2004, ביום בו מת יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, שקיבל יחד עם פרס ורבין את פרס נובל לשלום, שאלו העיתונאים את פרס: "רבין נרצח, ערפאת איננו. רק אתה עדיין כאן". בתגובה, הוא השיב למראיין: "אתה רומז שעכשיו הגיע תורי?".

מהמשק - למשכן נשיאי ישראל (פייסבוק)


לאחר שנבחר לנשיא, בידיעה שבמהלך כהונתו יחצה את גיל 90, שוב נשאל שאלות אודות בריאותו ומצבו הרפואי. "הבריאות שלי מאכזבת את הרופאים", ענה לאחר שנשאל האם גילו המופלג מקשה עליו לכהן כנשיא המדינה. "אני מבטיח לכם, כשיבוא היום, אני לא אשכח למות", התלוצץ אז האזרח מספר אחת.

בנובמבר 2012 הצהיר יו"ר מפלגת העצמאות אהוד ברק על פרישתו מהחיים הפוליטיים. פרס, שכאמור כבר כיהן באותו הזמן כנשיא מדינת ישראל והתקרב לגיל 90, שמע על הודעת הפרישה המפתיעה ואמר לברק בן ה-70 'בלבד': "בגיל כזה פורשים?".

לא היה משעמם בבית הנשיא (חדשות 2)

רמז למה שיעשה החל מהיום, לאחר שייצא ממשכן הנשיא בפעם האחרונה, סיפק פרס בראיון לתוכנית "עובדה" לפני 3 שנים. "יש דבר אחד שהוא נורא כמו מוות - וזה השעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים" - אמר ולמעשה הבטיח שהוא כאן כדי להישאר, גם אם כבר לא יהיה נשיא. "אני עשוי מהעתיד", השיב בריאיון אחר לדן שילון, בתשובה לשאלה מאיזה חומר הוא בנוי.

על אמונתו בשלום: "זה מזרח תיכון חדש"

בכל התפקידים שמילא, המשיך פרס להביע אופטימיות בלתי נדלית ואמונה מוחלטת בסיכויים להגיע לשלום. גם בהקשר הזה, שבמציאות ביטחונית מטלטלת כמו זו של היום, נראה כמו חלום רחוק, סיפק הפוליטיקאי הוותיק שלל פנינים. "זה מזרח תיכון חדש", אמר בספטמבר 1993, לאחר שחתמה ישראל על הסכמי אוסלו עם אש"ף. "נגמרו 100 שנות טרור, התחילו 100 שנות דו־קיום ושכנות טובה", הפליג במחוזות האופטימיות.

נלחם, אבל למען השלום (פלאש 90, עמוס בן גרשום)

באחד הראיונות בהן נשאל על נועזותו הידועה, ניפק מעין 'הצדקה' לאופטימיות הבלתי נגמרת שלו: "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים". בכתבה ששודרה כעבור כמה שנים בערוץ 2, היטיב הנשיא התשיעי לסכם: "פסימיים ואופטימיים מסיימים באותו אופן, אז למה לא להיות אופטימי?".

הנשיא פרס, שהיה גם לנשיא הכי "טכנולוגי" שהיה כאן והרבה לעדכן אודות פועלו ברשתות החברתיות, אף העלה קליפ מיוחד בכיכובו, בו קרא לגולשים לסמן "לייק" לעמוד הפייסבוק הרשמי שלו תוך שהוא חוזר על המוטו שהגו עבורו אנשיו: "Be my friend for peace". הקליפ הפך ללהיט ויראלי ברשת.

באחד הכינוסים בהם הרצה בפני תלמידים, מעד פרס בלשונו, בחביבות אופיינית, וכינה את הרשת החברתית הפופולרית בשם "בוקפייס". את הזמרת שאקירה, שהגיעה לפגוש אותו בבית הנשיא, כינה "שאריקה".

הנשיא היוצא עם הנשיא הנכנס. פרס וריבלין (עמוס בן גרשום - לע"מ)

אז נכון, מהיום פרס הוא כבר לא נשיא המדינה ונראה שנשמע עליו פחות ממה ששמענו בשנים האחרונות, אבל תסמכו על ה"איש שעשוי מהעתיד". עוד צפויות לו הרבה הזדמנויות לנפק שלל אמירות שלא יישכחו לעולם. אנחנו כבר מתגעגעים.  

בהכנת הידיעה השתתף עידן סימון.